PR

 

בחודשים האחרונים עסקתי במאמץ בעל מימדים אפיים לחדור אל השוק הגלובלי עם מוצר טכנולוגי חדשני אותו לא פיתחנו עקב חוסר זמן והעדרו של רעיון הולם. בגבי נשבה רוח כותרות העיתונים המבשרות על בועה חדשה ובלבי התרונן חלום ההצלחה המהירה.

 

תיעדתי כאן כבר מגוון רחב של טכניקות מכירה, החל מהתרפסות, עבור דרך יידישקייט וכלה בשקרים גסים. ציטטתי משירי יהודה עמיחי באוזני מנהל מערכות-מידע של חברת ביטוח ניו-יורקית גדולה, ונפנפתי בצרור דולרים מול אפו של טכנולוג בכיר, אך ללא הועיל. ניכר בעליל כי לקוחות מיושנים אלה לא התאימו עצמם עדיין לעידן החדש, ואני נותרתי ללא מכירות ועם מוצר בדוי הצובר אבק על מדפים מדומיינים. עברה עלי תקופה לא קלה של חשבון נפש; פסעתי פזור דעת בשדות ירוקי-סתיו, בהם מכרסמים אתרי בניה מכל עבר ורכבי שטח חורצים תלמים גסים. גם סתוונית ורודה לא רוממה את רוחי, ותלוליות החולד האהובות עלי מילדות היו לפתע תיפלות נוראה. הציפורים המצייצות נדמו בעיני כמלגלגות, ועורבנים הישירו מבט מתריס – כולם מצליחים למכור חברות בלי להתאמץ ורק אתה מתבזה במאמציך.

 

לבסוף מצאתי פתרון. אם יח"צנים מנהלים את מדינת ישראל בהצלחה כה גדולה, והספין התקשורתי מביא מזור לכל בעיה, מדוע לא אפקיד גם את גורלי בידי אותם קוסמים? אחרי הכל, מהי מכירת מוצר תוכנה ללקוח קשה עורף בהשוואה להדיפת יוזמת שלום סורית, או לניפוץ ראשים הדדי בין שרי הממשלה?  

 

חיש מצאתי סוכנות יחסי ציבור מובילה בסיליקון וואלי, המתמחה בחברות טכנולוגיות מובילות. תמורת כמה עשרות אלפי דולרים לחודש נאותה החברה לקחת את הקייס שלי לטיפולה. בסצנה גיהנומית מצאתי עצמי מול חמש נשים קליפורניות בנות בלי גיל, שזופות ולבנות שיניים, אשר על פניהן חקוק חיוך תמידי מסמא. פנטסטיק! הן התמוגגו לשמע תיאורי המוצר הגולמניים שלי, Unbelievable! ניכר היה כי החברה שלנו מסעירה אותן עד אובדן חושים, ובדיחותי הפנטסטיות כמעט גרמו להן ללקות בליבן. מרגע לרגע צברתי ביטחון כי אני מפקיד את עתיד החברה בידיים נאמנות; מי שניחנו בחוש הומור משובח כזה חייבות להיות נשות מקצוע מצויינות, כלומר פנטסטיק לחלוטין.

מכאן החלה להתגלגל רכבת ארועים בקול שקשוק זוועתי.

ראשית, נשלחתי לצלם דוגמניות-צמרת המחלטר גם בצילום יזמי הייטק. הוא איפר אותי בקפידה, ועל פי הוראותיו עטיתי הבעה פתיינית ומגוון תלבושות, החל מחליפה כהה עבור הוול-סטריט ג'ורנל, עבור דרך חולצת פולו חנונית למגזינים מקצועיים וכלה בטי-שרט בלויה מהצבא, עם הכיתוב שהיה אי אז מצחיק מאד. "תראה לי כתף! מבט אינטליגנטי! עכשיו סמכותי אבל רך!", הוא ירה את הוראותיו, ואני הרהרתי נוגות על מסלול העיוועים שהוליך אותי מהפקולטה למדעים מדוייקים לבור תחתיות זה. הבנות הנמרצות החלו להפיץ את תמונתי לכל רחבי תבל, מלווה בסיפורים בדויים כטוב ליבן במיץ עשב החיטה. מסתבר כי לכל עיתון אפשר למצוא את הזוית המתאימה לו (או angle בשפה המקצועית), גם אם אין לה שום קשר לחברה שלנו, ועד מהרה מצאתי עצמי מתראיין מסביב לשעון: לבטאון מטאטאי הרחובות של בייג'ין אודות אופטימיזציה של מספר הקנים במטאטאי קש ולמגזין נערות אמריקאי אודות הבייבי-בראץ החביבה עלי. תמונותי, אשר עברו עיבוד ממוחשב נרחב לכדי דמיון מפתיע לאו-ג'יי סימפסון, החלו להתפרש על פני הגלובוס.

מסתבר כי במיוחד אהובים על עיתוני הגויים סיפורי ספרא וסייפא ישראליים, בנוסח "תיקנתי באגים בתוכנה בעודי מפציץ מחנות פליטים בלבנון בפצצות מצרר". הסבתות המטורפות הפכוני לאיש קומנדו נועז אשר חזונו הטכנולוגי נצרף משמן רובים ואש הקרב, בעוד במציאות אני מסתפק לרוב באגוזי מהשקם. בכל פעם שהנחתי את שפופרת הטלפון לאחר עוד ראיון עיתונאי שטפה אותי זיעה קרה מחשש שמי ממכרי יקרא את אחד הסיפורים המופרכים. התמונה בה אני צולח את תעלת סואץ תוך שאני מאזן את הלפטופ על פדחתי היתה בעליל צעד אחד רחוק מדי.

המהלכים התקשורתיים התוססים הביאו אותי למצב בו אני מתראיין מתוך שינה עמוקה, ולא פעם בילבלתי את היוצרות וסיפרתי למגזין גלישה מהוואי, למשל, על חלקי המרכזי במבצע אנטבה. גם אמא שהתקשרה לשמוע מה שלומי קיבלה נאום נלהב על ארכיטקטורות מיחשוב עתידיות.

 

עם זאת, אט אט ניכרו תוצאות הקמפיין. מהטונדרה הארקטית למדבר גובי ניטעה ההכרה כי אי שם מישהו בונה פתרון מהפכני לניהול משאבי איחסון מידע מבוזרים. מספר לקוחות נמלטו בבהלה כאשר הושטתי ידי אל הכיס לשלוף את הטלפון הסלולרי, משאירים מאחוריהם טפסי רכישה, ומסין הגיעה הזמנה למיליארד מטאטאים. החברה שוב עלתה על דרך המלך ולבי נפתח מחדש לפריחת החורף.

 

שמור   בטל

27/11/2006 11:04
73 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן    לינק ישיר לקטע המלץ    

62,521