פיילוט

 

מנכ"ל חברת סטארט-אפ הוא יצור ירוד וצר-מוחין. צרכיו פשוטים בעליל. מדי פעם, בעיקר לקראת סוף רבעון, המערכת ההורמונלית שלו סוערת ועליו לקבל סכום כסף נכבד מלקוח עבור טכנולוגיה שלא היתה ולא נבראה. לאחר מכן יכול המנכ"ל להתחמק משיחות טלפון מאותו לקוח זועם, שגילה כי אך משל היה המוצר, ולקנן בשקט עד לרבעון הבא. זהו סדר הדברים התקין: מרבית הטכנולוגיה הנרכשת על ידי ארגונים מושבת אחר כבוד על המדף ללא שימוש, ושמה קרוי בז'רגון המקצועי Shelfware, או בעברית מוֹדְפָה (מלשון מדף). כל עוד הצדדים מצייתים לכללי המשחק הללו, ממשיכה החדשנות להניע את גלגליה של הכלכלה הגלובלית ולקדם את האנושות בקפיצות נחשוניות אל עבר עתיד מפוקפק.

 

אולם הגויים אינם פתיים כולם, ומעת לעת, בעיקר בחודשי הסתיו המועדים לפורענות עקב תוגת החורף הקרבה, הם קמים עלינו לכלותנו. "המוצר בהחלט נראה מעניין ומתאים לתוכניותינו ארוכות הטווח", פותח בקרירות מנהל מיחשוב בתאגיד ענק, מצאצאיו של חמלניצקי בודאי. כבר המילים "ארוכות טווח" מעבירות צמרמורת בגוו של המנכ"ל, שהוא קצר-טווח במובהק. "הייתי מציע כי נערוך עתה פרויקט פיילוט, ונחליט בהמשך כיצד להתקדם על פי תוצאות הניסוי". החוויה למשמע הדברים קשה לתיאור. מהולים בה סלעים החונקים את הגרון, קולות קרקוש מחרידים בחלל הראש ותחושת החדלון של הנמלה עת היא נרמסת תחת נעל אדירה.

 

הפיילוט מן השטן הוא. חודשים ארוכים של בדיקה דקדקנית אינם מבשרים טובות למוצר אשר בבדיה יסודו, ולסיכויי יצור ההכנסה טרם סוף הרבעון. אם תתפשט אופנת הפיילוט לכדי מגיפה, יקיץ הקץ על הענף כולו, ואנה ילכו מכוניות הליסינג ומכונות הקפה? מאידך, קשה לסרב לבקשת הלקוח מבלי להפגין חוסר בטחון במוצר. לשם כך פיתחה תעשיית ההייטק הישראלית לדורותיה מגוון שיטות, מוגנות בפטנט, כדי להעביר את רוע הגזירה. 

 

השיטה ההומאופתית: חסידי שיטה זו מדללים את הפיילוט עוד ועוד, על ידי קיצור משכו, הקטנת היקפו וצמצום מספר המשתמשים אשר יחשפו לניסוי במוצר. לאחר מספר רב של דילולים, הנערכים בתנאי מעבדה מוקפדים, מתקבל נוזל אשר אינו מכיל עוד אף מולקולה מן הפיילוט המקורי אותו ביקש הלקוח, אך בדרך פלא הוא משמר את תכונותיו המקוריות. "פיילוט? בשמחה רבה!", עונה המנכ"ל, ומציג בפני הלקוח בקבוקון מי ברז צופן סוד. הניסוי יארך חמש-עשרה דקות, וישתתף בו משתמש אחד אשר יבחר מבין עובדי החברה. עובד זה ישב מול מסך המחשב למשך הפיילוט, אולם לא יורשה להפעיל את התוכנה כלל, אחרת יתפוגגו כל עקרונות הריפוי ההומאופתים. משתמש הפיילוט אמור לספוג בתוך זמן קצר את כל היתרונות העסקיים הטמונים בטכנולוגיה המתקדמת. כחלוף רבע שעה מוכן כבר המנכ"ל-רוקח לקבל את הצ'ק ולסגור את הרבעון.

 

 

האסכולה האבסטרקטית: על פי אסכולה זו, הפיילוט אינו חייב לכלול את המוצר עצמו מושא הבדיקה, אלא יצוג מופשט שלו, אשר מעמיד במרכז את ביטויו האישי וערכיו האמנותיים של היוצר-מנכ"ל. דווקא משום העדרם של כל מרכיבים קונקרטיים מהפיילוט, צפוי מנהל המיחשוב לחוות חוויה חושית עזה, אשר תתמזג במוחו עם הערך הרב אותו יפיק מן המוצר בעתיד, ומכאן קצרה הדרך אל הצ'ק הנכסף. אמת, לא כל הלקוחות הפוטנציאליים מתפעמים נוכח כתמי צבע גואש המותזים על נייר, באדיבות בתו של היזם, ויש הנותרים אדישים גם למראה מיצג הקרטון של המוצר, ביטויו הלירי הנשגב של היוצר. אולם מאז ומתמיד נתקלו זרמים חדשים באמנות בהתנגדות מצד חסידי ערכים אסתטיים מיושנים, מתנחם קנדינסקי-של-התוכנה-הארגונית.

 

הדיסציפלינה הבלשנית: המחזיקים בגישה זו מתמקדים בניתוח מעמיק של המילה "פיילוט" מהיבטים אטימולוגיים וסמנטיים: מה מקורה? מה היא מסמנת? כיצד נעשה בה שימוש בתרבויות שונות וכיצד התפתחה לאורך השנים? שלא במפתיע, בלשני הפיילוט נוקטים גישה מחמירה ומצמצמת. "פיילוט? בשמחה רבה!", עונה המנכ"ל, "אולם ראשית ראוי להגדיר למה הכוונה, על מנת להבטיח את הצלחתו". לאחר פרישת יריעה היסטורית רחבה, כולל הפיילוטים האבוריג'יניים ואלה של פפואה גיניאה-החדשה, מסתמן כי פיילוט הוא הבלחת-מה של שבריר זעיר של האובייקט הנבחן. מראה עמום, בקושי מובחן, הנמוג במחי עפעוף, כמעט הזיה.  הישירים יותר אף גורסים "אקט טקסי סימבולי הקודם לרכישה משמעותית ומקורותיו הקדומים נשכחו מזמן".   

 

הזרם הדווקני: אף כי מדובר בז'אנר נחות מעט, הוא עדיין המוביל בקרב יזמי ישראל, שכן הוא מתבסס על משאב בלתי מתכלה: עזות-מצח. המנכ"ל מסכים בהתלהבות לפיילוט, ומדרבן את הלקוח לבחון את המוצר בפרוטרוט ולא להשאיר אבן על אבן. כמובן שאין צורך לגלגל אבנים רבות כדי להגיע אל הכשלון המהדהד, אז נכנסת לפעולה הדווקנות. משמשים בה בערבוביה הטחת האשמות (ודאי שהפיילוט נכשל, הרי לא ניהלתם אותו כהלכה), השמצות (התוצאות עדיין טובות לאין שיעור מאלה של המתחרים) וטיעונים קלושים (כשהחזרה הגנרלית נכשלת, זהו סימן מובהק להצלחת ההצגה עצמה). יש והפריץ המותש מתרצה וקונה, ועוד פריט טכנולוגיה ישראלית עוטה טחב על המדף, לשביעות רצון כולם.

 

 

שמור   בטל

24/8/2009 16:12
54 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן    לינק ישיר לקטע המלץ    

62,521