ביקור הגביר 2

(מהארכיון, התפרסם בדה-מרקר אוגוסט 2009)

 

מנכ"ל חברת סטארט-אפ מצליחה רואה, מטבע הדברים, מראות קשים רבים. פנים הדופות משתקפות במראה טרם ישיבת בורד של סוף רבעון. הודעת דואר אלקטרוני מלקוח גדול שכותרתה "עדכון לגבי המשך הפרויקט", והאצבע ממאנת לפתחה. עובדים אחוזי אימה שהתבשרו זה עתה כי הזמנת ארוחת הצהריים תתעכב. עם השנים מתקשח פנימו של המנכ"ל, וליבו גס בדברים כאלה, אשר בן אנוש ידמע למראם. אולם מה שראו עיני אותו יום קיץ בהרצליה-פיתוח צרב פיסת לב שנותרה לפליטה. אדם נכבד ולא צעיר קרס שם, בהרצליה הכמושה המאבדת כל מראית עין של עיר מהוגנת עת האספלט בה מבעבע מחום, בין מגדלים והיכלי סושי מעולפי-חמסין.

 

בקיץ נוהגים לבקר בישראל בכירים מחברות טכנולוגיה גדולות. עקב חוסר בקיאות מטאורולוגית, סבורים אלה כי חודש יולי נעים לבקר בתל-אביב, ודמיונם נמלא בבולווארים שוקטים, רחבי-ידיים, הנשפכים אל הים. רעיון עיוועים כזה עלה גם בדעתו של מנכ"ל חברת תוכנה אמריקאית נודעת. רענן, מבושם ומלא ציפיות התייצב זה בשעת בוקר בפני עמדת ביקורת הדרכונים בישראל. השוטרת הביטה בו ובפתק מהוה חליפות, לחצה על כפתור חבוי, והובילה אותו בליווי שני גברתנים רעי-מבט לחדר צדדי, החדר ממנו איש עוד לא חזר. תכיר ביל, זה נחום בן-אחותי, הכריזה השוטרת. ממש גאון מחשבים וגם עומד להתגייס לממר"ם. יש לו המצאה מדהימה, הפייסבוק הבא. אפילו יותר גדול. מכיר פייסבוק? נחום, תראה לביל את המצגת והדמו שהכנת, נעצה מרפק בצלעותיו של הגאון המבויש. ביל התמים צחק בטוב לב, יש חן מסוים בישירות הישראלית המפורסמת, ולבסוף הותרה כניסתו למדינה.

 

נציגי הסניף המקומי קיבלו את פניו באופן קורקטי, כמי שעבורם ביקורי בכירים הם ענין שבשיגרה. עברו מזמן ימי ההתלהבות הפרובינציאלית וההתבטלות בפני שועי עולם. המינימום שבמינימום. זר מפרחי הארץ, אוסף דקורטיבי של אבנים מימי בית שני, מנת פלאפל פושרת, קונצרט קאמרי צנוע באולם מקבלי הפנים, ומופע מחול של עובדי החברה לכוראוגרפיה המתכתבת עם גירסת התוכנה החדשה של תאגיד הענק. תכנית היום הראשון נבנתה בקפידה ומתוך התחשבות בעייפותו של האורח. מצגת על נפלאות החדשנות המקומית, פלאפל אצל סעדיה עם נכבדי קהילת ההון-סיכון, איווט ליברמן, הדגמה ארכנית מידי יזם מוכה שגעון, זובין מהטה טווה קורי דמיון בין הקונצ'רטי של ברהמס לרשת האינטרנט. ראשו של הבכיר צנח בשלב זה אל תוך קערת המלבי ואך בנס ניצל מחנק. ביציאה מיד ושם חיכו לו שלושה יזמים, אשר זכו בחמש דקות עם הגבורה בתום תחרות סוערת, שלוותה בשערוריות שיפוט ואינטריגות רבות. יקנה או לא יקנה, התייעצו היזמים בינם לבין עצמם בקול רם. מעניין מאד, דבק ביל בנימוס אלמנטרי בשארית כוחותיו נוכח מצגותיהם, ניכר כי השקעתם כאן עבודה קשה. עבודה קשה זה בטוריה! נזף בו מלווה משופם, אין לדעת מאין צץ, וביל התקפל מיד אל תוך עצמו. עכשיו למלון? צייץ ברוח נמוכה. ודאי, ענה המשופם בעליצות. כלומר, למלונו זרוע הכוכבים של אלעזר בן-יאיר, אל המצדה! במעלה שביל הנחש דימה לרגע המלווה הצמוד, בנו גאון-המחשבים של מדריך הטיולים, כי נימה אנטישמית חדרה למלמוליו של הבכיר. "יוּדֶן" ו"רכבות" הוזכרו שם בחטף, על אף היותו של ביל יהודי כמדומה, בעוד הנער מחליף מול עיניו שקפים במחשב הנייד.

 

מנכ"ל חברת סטארט-אפ מצליחה שומע, מטבע הדברים, קולות קשים רבים. חרחור התפוגגותה של עסקה יומיים לפני תום הרבעון. נאקתו של מתכנת תחת עול אספקת גירסה במועדה. צווחתו המעונה נוכח העדר רוטב חמוץ-מתוק ממשלוח ארוחת הצהריים. אולם הצלילים שיצאו השכם למחרת מפיו של ביל, בקריוקי של שחרית על הר ציון, חדרו גם ללבי הערל. בהמשך היום, לאחר פלאפל אותנטי וסיור בכנסת, זומן לו בהרצליה מרתון מפגשים עם חמש-עשרה חברות סטארט-אפ ישראליות, וגם שלי בינן. לכל חברה הוקצו עשר דקות בדיוק, וכונסנו בחדר גדול ואטום, מחכים להזנקה מצד קצינת המבצעים. בחדר רבו הדיבורים על כך שהאורח איבד מחיותו וחדותו המפורסמת, ואמש אף נרדם במצגת של סטארט-אפ שנערכה בארמון הורדוס. שבע שעות חלפו, שכן עוד לא נולד המנכ"ל הישראלי שניתן להפסיק את דיבורו לאחר עשר דקות, אך היו בעיני כימים אחדים. המציגים הראשונים דיווחו כי האורח מגלה ענין רב, עבר לענות בקרואטית בלבד, והוא מדמה כי כל בני שיחו הם זובין מהטה. כאשר הגיע תורי נגלה לעיני מראה כביר ורב יופי של אינותו.  מהדמות המוכרת מהתצלומים נותר אך צל חיוור. הוא ישב בכסאו זקוף באורח בלתי טבעי, מכנסיו מוכתמים בטחינה. פניו היו כאבן, הבעת זוועה שלא ראיתי כדוגמתה חקוקה בהם, ורק עיניו מתרוצצות בחוריהן אחוזות חרדה. הפמליה הישראלית לצידו נראתה דווקא נמרצת ומשועשעת, ומדי פעם הטיב אחד מהם את המקל התקוע בגבו של ביל. מתוך אצילות נפש הגבלתי את מצגתי לשעה ועשרים, ושאבתי עידוד רב מהערותיו המחכימות בקרואטית ומהתייחסותו אלי כ"מאסטרו", אותו אופן כמוס ממש בו אני מכנה את עצמי! קו דק אשר אינו נהגה במילים נרקם ביננו, מבדיל אותנו מהאספסוף סביב. נראה לי כי הוא עומד לקנות.

 

לעת לילה הושלכה גופתו חזרה אל המטוס, כדג המוטל חזרה אל המים. הוא החל לגמוע את האוויר הממוזג, נימוס הדיילות והעדר הפלאפל. סימני חיים ברורים ניכרו בו, ואף האנגלית שבה בדיבור מהוסס. לפתע התיישב לצידו גבר עב-בשר ומיוזע. ביקשתי מהצוות רשות להחליף מקומות, כדי שאוכל לספר לך על החברה שלי, הגוגל הבאה. מכיר גוגל?

 

אדוני, אדוני, קראה הדיילת בקול ההולך ונמלא דחיפות. הכל טבע בערפל סמיך, ואז תם.

שמור   בטל

4/9/2009 13:53
16 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן    לינק ישיר לקטע המלץ    

62,521