חציית קווים

 

בחודשים האחרונים התקשיתי להתעלם מדלות החומר העומד לרשותי בכתיבת הבלוג. חלפו שנתיים של סיקור העולם הקסום של השקעות הון-סיכון, על היומרה שבו והיצרים הכבושים היטב במהוגנות קרירה, ועל אף מאמצי הנואשים לגוון את הפוסטים באופן אינטר-דיסציפלינרי בנוסח "הון-סיכון בראי שירת רחל", נותרו משורבטים במחברתי רק פריטים ספורים, אשר ספק אם לציבור הרחב ענין בהם:

 

1. כמוסות קפה מול מכונה שטוחנת פולים בזמן אמת: יתרונות וחסרונות.

2. הון-סיכון – מיזנטרופיה – צ'כוב: מסה רחבת יריעה אודות דמויות נלעגות החולמות על מטרה נשגבת

3. מושבי מחלקת עסקים המוטים בזוית של 170 מעלות בלבד (לנסות לקשר לסיפור "אופק נטוי" של חיים הזז)

 

בישיבת השותפים האחרונה הפכתי ברשימה הדלה שוב ושוב, בעודנו כותשים להנאתנו את יבול היזמים של השבוע: כן, הוא בהחלט לא coachable, הסכמתי עם עמיתי. נו, ברור שאין לו מושג על מה הוא מדבר... ניתוח שוק כזה שטחי כבר מזמן... זו לא חברה של מיליארד דולר, זה בטוח... מאין אשיג תכנים חדשים לבלוג, לפני שאחרוני הקוראים ינטשו אותי? לפתע, ברגע מהסוג עליו רק קראתי עד היום בספרים במנוד ראש משועשע, החל פי לדבר מעצמו, מוליך אותי אל עמק בכא מסויט:

- חברים, חשבתי אולי לפרוש לזמן מה מהקרן ולהקים בעצמי סטארט-אפ.

שתיקה המומה הוטלה בחדר, וחיש החלה תנועה מתונה אך ניכרת של גלגלי כורסאות העור על רצפת הפרקט הממורקת, הרחק ממני ולעבר צידו האחר של שולחן הישיבות. - בוא, קווים, חשבת על כל ההשלכות? שאל בחומרה מנהל הקרן, שמואל אומר-הבוא. לא! רציתי לצעוק בכל מאודי; לא לא לא! זעקו בני מעי, נחרדים מהמזון הקלוקל הצפוי להם, אשר יאכל בקדחתנות במעלית ובעקבותיו הכרס הבלתי נמנעת. בשום אופן! נחרדו השרקנים בכלובם המרוחק; חלילה! נחרדו הנמלים בעיר הנמלים שעל שולחני; אוי, אבא, נאנחה קפיץ בשיעור זואולוגיה.

- "כמובן, חשבתי היטב", ענה הפה הבוגדני.

- "אני מבין", חשב לרגע מנהל הקרן, ואז התבהרו פניו: "קראו לבנות שיכנסו", נפנף אל חלל החדר, במלוא אדנותו הצבאית.

"את זה אפשר לקחת", תלש מידי את ספל הקפה המשובח. "קווים ישתה מעכשיו נס קפה. תודיעו בבקשה לסוכנת הנסיעות כי הוא נוסע מעתה במחלקת תיירים, מושב E43. והג'יפ," הפנה אלי את חיוכו העקמומי, "אני מניח שהוא חונה במקום הרגיל?"

בעודי נמרח בזפת ומגולגל בנוצות, ממתין להשלכתי לשאול תחתיות נטול ג'יפים וקפה איכותי, עלה בדעתי רעיון. – "כמובן, עולה השאלה לאיזו קרן אפנה לקבל מימון לסטארט-אפ שלי".

בפעם השניה הושלך הס בחדר.

"כמובן שאנחנו נשמח מאד לבחון...", גמגם אומר-הבוא, ובקולו נמזגה לראשונה מזה זמן רב נימת היסוס. ניצלתי מהר את הפרצה: "אתם קרן לא רעה, איני מכחיש", סקרתי בביקורתיות את עמיתי מלפני דקה, משהה את מבטי על כל אחד מהם: זה-שתמיד-ידע-הכל-לפניך, ממשילת-המשלים-הלא-מובנים, אומר-בוא-סמכותי, זה-ששום-דבר-לא-מוצא-חן-בעיניו... "אבל אני לא בטוח שליבת העסקים שלי נופלת בתחום מומחיותכם".

משחק השחמט נקלע מהר למבוי סתום. שנינו מכירים את כל המהלכים וכל מהלכי הנגד. אני יכולתי לשחק בקלות את תפקידו של מנהל הקרן, מביע ענין קל במיזם אך מדגיש את הפגמים הרבים שהוא מוצא בי, בשוק היעד, בטכנולוגיה ובעיתוי. בנקל יכול היה גם הוא לדקלם את שורותי, מביע נכונות מסוייגת לעבוד עם הקרן אך רומז על קרנות רבות אחרות העומדות בתור להשקיע.

לאחר שעה מתישה של תמרונים שקענו בכורסאותינו. "במה בעצם הסטארט-אפ שלך עוסק?" שאל המשקיע. במה באמת? פרט לרעיונות מעורפלים בדבר תוכנת מחשב שמדברת כמו טופלה טוטוריטו ומכונה להקלטת חלומות, לא עלה דבר במוחי, אשר התנוון בשנים הארוכות שחלפו מאז ימי כמהנדס נמרץ. הזעתי מרוב מאמץ אך במקום פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים צפו ועלו רק קרעי זכרונות מימים רחוקים: מכונית הליסינג הראשונה, שחורה ונאווה; משימתי הראשונה כראש צוות לבשר למתכנת כי חבריו לחדר דורשים שישתמש בדאודורונט; נסיעות ארוכות לחו"ל ואיסוף כפייתי של חשבוניות לצורך דו"ח הנסיעה... מה עשיתי?! האם באמת התנדבתי לחזור להיות קווים טרוט-העיניים ומר-הנפש, במקום בן דמותו המבוגר ומר-הנפש בתנאי לוקסוס? מדוע לא לפרוש, כמו עמיתי למקצוע, לעשיה חינוכית מעורפלת? "אעשה לכם פרזנטציה מסודרת מחר", הפטרתי ונמלטתי מהמקום.

 

"קפיץ, אני צריך שתעשי משהו בשבילי", פניתי בבית אל הילדה הפורטת במהירות מסחררת עלי טמגוצ'י. אין תשובה.

"קפיץ, תביאי בבקשה את הטושים", פניתי לאחותה המדביקה וממיינת אלפי קלפי נסיכות כקלפן מקצועי. "תציירי לי כאן שלוש הצעות ללוגו. שיהיה משהו עם כחול. אני בינתיים מכין מצגת למחר". צריך רק שם שיקלע לטעם המשקיעים וטג-ליין אשר ישקף במדוייק את רוח החברה, השאר כבר יכתב מעצמו.

 

הכל בשבילכם, חברים יקרים.

 

שמור   בטל

18/2/2006 20:30
142 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן    לינק ישיר לקטע המלץ    

62,521