א יידישע סטארט-אפ

עיניה של דיילת הקרקע התעגלו בתדהמה. היא העבירה מבטה מהכרטיס אלי ושוב אל הכרטיס ולבסוף אמרה בטון מתנצל: בודאי חלה כאן טעות כלשהי אדוני; הכרטיס הזה הוא למחלקת תיירים. כעבור שעה פסעתי בצעד לא בטוח אל ארץ הגזירה שמעבר לוילון מחלקת העסקים ולעיני נתגלה מחזה הנראה כלקוח מסרט תקופתי המתרחש בקולוניה רחוקה: מהומת אלוהים, מאות אנשים מצטופפים במושבים צרים, חלקם נדחקים במעברים, מנסים לתחוב תיקי ענק לתוך תאי אחסון זעירים; תרנגולות מתעופפות בצווחה ומשירות נוצות לכל עבר; תינוקות מצווחים בניגוד מוחלט להוראתה של לאה גולדברג – "זו השעה המרגיעה בה נרדמים הילדים" - ומקימים עליהם עדה שלמה של שונאי-ילדים. מצידי האחד יושב שחפן, אשר כנראה טס לניו-יורק כדי להקבר שם, ומפיץ לכל עבר חיידקים צהבהבים בגודל של יתושים. מצידי האחר חרדי עב בשר שאינו שולט במרפקיו: אלה קופצים בכל פעם שמגיע קטע טוב בספר התהלים שהוא קורא בדבקות. מרוב בהלה נרדמתי מיד והתעוררתי בניוארק.

 

מאחר ולחברה אין עדיין שום רעיון קונקרטי, שלא לדבר על מוצר או טכנולוגיה, מטרת הנסיעה היא לאסוף חוות דעת חיוביות של לקוחות. משפטים מחמיאים כאלה, בתנאי שהם כלליים מספיק, ניתן אחר כך להדביק למצגות ולמסמכים במסגרת כחולה עבה, כדי לחזק את עמדתנו בשוק. נקבעו לי עשר פגישות, כולן על פי אותו מודל: אני מארח על חשבוני לקוח פוטנציאלי בכיר במסעדה אותה בחר הוא מראש. בעוד הוא בולס ולוגם מול עיני הכלות מנה אחר מנה, וחשבון הארוחה מתגבה הרבה אל מעבר למאה דולר, אני מתאר לו את חמודותיה של המערכת אותה אני בודה בו במקום, ולעת הקינוח הוא יאות למסור את חוות דעתו המלומדת. אך מעשה שטן, המלאכה אותה עשיתי פעמים רבות בעבר לא צלחה הפעם. רוחו של אחד נעכרה כי ביקש בפירוש את המנה בלי אנשובי וקיבל עם, הקרם ברולה של רעהו היה חרוך מדי ואילו השלישי הוא ניאו-נאצי אשר לא רוחש חיבה לחברות ישראליות. יום חמישי הגיע ולא היה בידי יותר מאשר "Very Interesting Idea", אשר משמעו באמריקנית מדוברת דבר הבל שלא נשמע כדוגמתו. "אתה יודע כמה סטארט-אפים אני פוגש כל שבוע?", שואל במיאוס מנהל המיחשוב של חברת ביטוח גדולה מעל לוואפל בלגי, וכרסו עונה במקומו.

 

עגמומי אני הולך ברחובות המרופשים, בואכה המלון הזול בו אני משתכן. איכה נפלתי ממעמד האדונים האוכלים במסעדות יוקרה אל ההתרפסות הבזויה מצידו השני של השולחן?. מה עשיתי? האם יקבלו אותי חזרה? אני נכנס ל-Moma החביב עלי כדי להתעודד, ושם נפתחה תערוכה חדשה מציוריו של אדוורד מונק. "הצעקה", "דכאון", האחות הגוססת משחפת ו-"מלנכוליה III", בשמן של בד, מתקיפים אותי מכל עבר.

 

מהיומן מנצנצת אלי באור יקרות הפגישה האחרונה ביום שישי: ג'ושוע גרינבלט, מנהל מערכות מידע מוול סטריט. בשל צוק העיתים אני מתכונן היטב לפגישה עם היהודי הטוב. על אף היותי אוכל שפנים מילדות, התנזרתי באותו בוקר מבייקון וקניתי במחיר מופקע בצ'יינטאון כיפה עליה מודפס "I Love NY". אני לוחץ ביד לחה מהתרגשות את ידו של עלם החמודות. "קרא לי הרשל" אני לואט, ואת שם משפחתי הלא חד-משמעי החלפתי מיד בשם נעוריה של אמי, הגליציאני למשעי. ראשית ריככתי אותו בחצי שעה של סיפורי הדודה בלומה, פוגרומים אמיתיים ובדויים ופעלולים גינאולוגיים. כאשר הרגשתי כי בשלה השעה לקצת טכנו-יידישקייט, התחלתי לתאר בפניו את המוצר החדשני בתנועות ידיים רחבות: "נניח כי מישהו מחפש באינטרנט – לא בשבת כמובן! – מתכון חדש ללטקעס. הוא מקבל כל מיני תוצאות, חלק מהן בכלל לא רלוונטיות ומתייחסות לקניידלך, לקניש, לפרעצעל. כך היהודי נהיה משוגענע לגמרי. אבל תאר לך שהמערכת היתה יודעת שעוד מעט חנוכה, מתאימה את הלטקעס לקונטקסט ואף מוסיפה לו א ביסעל פרסומות לסביבונים". ניכר היה שהבחור מתרשם מהתאור הקולע, שכן בעיניו עמדה לחלוחית והוא שאל "מהי הטכנולוגיה שעומדת מאחורי כל זה?".

 

כאן נתקלתי בקושי קל כיון שלינוקס, אלגוריתמים ומנועי חיפוש אינם מוקבלים בקלות למאכלים יהודיים, ואף התרגום ליידיש של "רשתות נוירונים" לא היה נהיר לי. אודה שאין לי זכרון ברור של המגילה שפרסתי בפניו בהמשך, אך יתכן מאד שהיתה זו סאגה מטפורית בה דפי אינטרנט בדמות בני ישראל צעדו אחרי האלגוריתם-משה בדרכם לחצות את ים-סוף, בעוד פרעה-גוגל רודף אחריהם. ברגע הסיום הדרמטי נעצתי בו עיניים עצובות, ובאנחה בה קופלו אלפיים שנות גלות בעשרות שנות הייטק יהודי אמרתי: "אתה יודע כמה קשה למכור טכנולוגיה כזו לגויים?" והמתנתי.

 

ההצלחה היתה מוחלטת. יצאתי עם שלל ציטוטים מחמיאים והבטחה מצידו לקבל שיחות טלפון מכל דכפין ולשבח את המוצר המהפכני. כאשר יצאנו מהמסעדה ראיתי כי השלג שהחל לרדת מוקדם יותר הצטבר על הקרקע ועל ענפי העצים, ובאור הרך העיר הפכה עוצרת נשימה ממש, וחיוכה צופן טוב. כמעט פנינו איש לדרכו, אך אז עצר אותי האברך בהיסוס: "שמע, אולי לא כדאי לך להדגיש כל כך את העניינים היהודיים. אני אמנם לא יהודי אבל ליברלי מאד ויש לי גם חברים לא מעטים מבני עמך. לא בטוח שכל אחד יהיה פתוח כמוני".

 

שמור   בטל

4/3/2006 14:59
63 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן    לינק ישיר לקטע המלץ    

62,521