נוקיה הישראלית

 

מזה שנים נטוש בתעשיית ההייטק הויכוח מדוע לא נוצרה מעולם "נוקיה הישראלית" – מקבילה לבנטינית לחברת הענק הפינית אשר הוקמה במאה ה-19 ומעסיקה כיום למעלה ממאה אלף עובדים. רוב המתדיינים טוענים כי הדומיננטיות של חברות סטארט-אפ קטנות ובינוניות היא כשל מסוכן אשר חוסם את צמיחת התעשיה המקומית. אחרים, ואני בינהם, דווקא משבחים את המודל המתאים לתזזיתיות ולחדשנות הישראלית, ומגן על המשק מפני תהפוכות בלתי צפויות בתחום אחד, כפי שעלול לקרות בפינלנד.

 

עוד טענה רווחת כלפינו היא כי אנחנו חיים בבועה, מנותקים מזרמי החברה הישראלית. ואכן, חברות ההייטק המקומיות מתנהלות בישוב דעת, תוך קבלת החלטות מסודרת ומתוך ראיה גלובלית. יתרה מכך, מנהלי החברות הגיעו למעמדם תוך התקדמות הדרגתית, צבירת נסיון מגוון ובחינה קפדנית של ביצועיהם. התעלה על הדעת התנהלות בועתית יותר מזו? כשלנו מלאמץ את שיטות העבודה החדשניות הנקוטות במערכות הממשל, הנדל"ן, והתחבורה בישראל, ונותרנו בחשכת ימי הביניים, עם גליונות אקסל ארכאיים וישיבות תכנון מפורטות.

 

הביקורת הכפולה מטרידה את מנוחתי. מדוע אנחנו ממשיכים לדשדש במדמנת הזערוריות, חסרי נוקיה? איך נטעמה את הקפה המשובח והסושי איך יערב, עת איי מצוינות מתגבהים סביבנו? ניטעה בי ההכרה כי הגיע הזמן להכריז על מבצע לאומי, אשר באבחה אחת יחסל את שני הכשלים הגדולים. במסגרת המבצע נרתום את מיטב הכוחות בחברה הישראלית, נלקט את מיטב המודלים המצליחים בעולם, ונתיך אותם יחד לבניית חברות ענק אשר יאפילו על מקורות ההשראה ויהיו אור לגויים.

 

בזהירות אטען כי יתכן והמודל של נוקיה אינו מתאים לישראל. מהנדס המכרות הנורדי, אשר ב-1865 הקים מפעל לעיבוד עץ ממנו ברבות השנים התפתחה חלוצת הטלפונים הסלולריים, מעולם לא נזקק לתפוס מונית שירות ברחוב אלנבי בחום הקיץ התל-אביבי. גידול סבלני של עסק לאורך עשורים נראה טבעי יותר, משום מה, תוך פיטום האח בעוד בול עץ, ואינו מתיישב בדמיון עם ניגוב המכנסיים מכתם הטחינה הבלתי נמנע. גם אין להתכחש לעובדה הפיזיקלית לפיה גידול חברה בת מאה שנה צריך היה להתחיל כבר בעבר. בחפשנו מודלים מופתיים אשר לישראל גם יתרון יחסי בהם, יש להניח בצד את אלה המחייבים סבלנות ושיטתיות. בדעת עולות מספר אפשרויות:

 

אנרון הישראלית: חברת האנרגיה אנרון נחשבה משך שנים לחברה החדשנית ביותר בארצות הברית, ואחד ממקומות העבודה הנחשקים. בשנת 2001 נחשף כי החברה כולה היתה מעשה הונאה, נכסיה ורווחיה הרשומים היו ברובם מנופחים או לא קיימים. החברה פשטה את הרגל, מנהליה הושמו בכלא ושמה הפך מאז למשל ולשנינה. למרבה הכלימה, בהייטק הישראלי לא נרשם אף מעשה שחיתות גרנדיוזי, וכל בר-דעת יתהה: היתכן כי ישראל תפגר בתחום חשוב זה? המיתולוגיה המקומית אינה יכולה להצטמצם אך ורק לסיפורי הצטיינות הנדסית משמימים.

 

כדי לחשוב בגדול נאלץ לרתום את מיטב המוחות השחיתותיים. להרצליה פיתוח יתקבצו יזם הנדל"ן הירושלמי, מאכער-על ממשרד התעשיה והמסחר ובתו בת-העשרה של הבכיר, המשתכרת מיליוני דולרים תמורת יעוץ אסטרטגי. לאחר הערכת מצב קצרה יבין הפורום את חומרת המצב. המנכ"ל, איש הייטק ותיק, ינסה ודאי כמיטב יכולתו. "אני יכול להזמין את המשפחה לארוחת ערב עשירה ולחייב כהוצאה עסקית", יתיז המהנדס את המילים הלא מוכרות מפיו. צריך להתחיל הכל מאפס, יפטירו ביאוש חברי הדירקטוריון, ויקבעו ישיבת סיעור מוחות באי היווני.

 

ריצ'רד ברנסון הישראלי: עוד אחת מנקודות החולשה של ההייטק הישראלי היא העדרן של דמויות מופת אקסצנטריות. החברות שלנו מנוהלות על ידי מהנדסים או אנשי שיווק כבדי ראש, וכל נסיון להקנות להם צבעוניות מודבקת יסתיים באסון רב-ממדים. מי שראה מנכ"ל מקומי מנסה להיות מגניב ולו לרגע, או משתתף במופע קריוקי, ניטע במקומו בתדהמה והפך לנציב מלח. למולנו, מזדהרים טייקונים מהעולם המנהלים אורח חיים צבעוני ומוחצן, וידועים בקבלת החלטות גחמנית. די להזכר בריצרד ברנסון, הבעלים של קבוצת וירג'ין, טס לחלל, חוצה את תעלת למאנש במכונית אמפיבית, מתלבש כמנקה רחובות או צובע את שיניו בשחור. גם אני ניסיתי פעם להתעקש ולשתות רק סודה בטמפרטורה של שמונה מעלות עם שלוש קוביות קרח בדיוק, אולם לא היתה לכך תהודה בציבור.  וכמה מפתיע היעדר זה דווקא בישראל, המשופעת בדמויות ביזאריות. תצא נא משלחת של חברי איגוד ההייטק הישראלי, תשחר לפתחו של אחד מהם, ותתחנן: בוא עימנו, מאסטרו. יהיה זה מעין שירות מילואים עבורך. אין ספק כי צביקה פיק יוכל להצעיד אחת מחברות השבבים הישראליות לשיאים, ולשלוט בשוק דחיסת המידע על גבי רשתות תקשורת.

 

דיגיטל הישראלית: חברת דיגיטל היתה חברת מחשבים מובילה וחדשנית, אשר זכתה להערצה בשנות החמישים והשישים של המאה שעברה כחלוצת מחשבי המיני. מאוחר יותר היא החלה להתדרדר כתוצאה מעיוורון לשינויים שחלו בעולם המיחשוב, מדיניות מסתגרת בניגוד לפתיחות של מערכות חלופיות, ותערובת משונה של יהירות חסרת בסיס עם תחושת קורבנות נוכח המתחרים הזדוניים שהשיקו מחשבים אישיים. מנכ"ל דיגיטל, אשר היה ידוע בסלידתו משיווק, טען כי מוצרי החברה ידברו בעד עצמם, והחמיר עוד את המצב כאשר השקיע מאות מיליוני דולרים בפרויקטים חסרי תוחלת ושנויים במחלוקת. אניית הדגל שקעה אט לחוסר רלוונטיות, והפכה לאחד המיתוסים הגדולים של עולם המיחשוב. תעשיה בריאה לא תוכל לצמוח ללא תמרורי אזהרה דרמטיים. האם גם בישראל ימצא לנו מגדלור של חוסר תבונה אשר ייצר מיתוס דומה? הנוכל לאתגר הזה? כאן עלינו להלך בגדולות, ולפנות הישר אל ראש הפירמידה. אנא בטובך, מר ליברמן. בחייך, ביבי. הרפו לרגע ממלאכת הקודש ותרמו לנו מעושר נסיונכם, כדי שגם לנו תהיה דיגיטל משלנו, ונהיה אור לגויים.

 

שמור   בטל

1/7/2010 20:50
31 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן    לינק ישיר לקטע המלץ    

62,522