בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   לינק ישיר לכאן   דף כניסה
"ענין רגיש ביותר, הטכנולוגיה," אמר הסוס

מ"הארץ"
עשרת הדיברות
להשמיד את האינטרנט
הבריחה מהחופש

ארכיון: סטארט-אפ ו...
אגממנון
אקזיטנציאליזם
ביקור הגביר
ביקור הגביר 2
הלקוח תמיד טועה
חדשות ומשמעותן
ילדות ואשמה
מכתב לאקדמיה ללשון
מנהל הלשכה
מנכ"ל 2.0
מערכת החינוך
סולם יעקב
עבודה מהבית
פאואר-פוינט
פיילוט
שדרגת
שדרוג מערכת החינוך
אגדה אורבנית
שין-קוף-ריש
ארוחות
יחסי ציבור
יידישע סטארט-אפ
משאבי אנוש
Elevator Pitch
חציית הקווים
טיסות
התבקעות 2.0
ההודעה לעיתונות

ארכיון: הון סיכון ו...
NLP
הבית החכם
יום כיף
כנסים מקצועיים
מחשב"ה
פיגמליון
אומר הבוא
אפרופו אתה - אני
בועה 2.0
המצאות
גוגל
מלכים ב'
איתמר מטייל
גן ילדים
דחיית יזמים
חתול תעלול
ספרות אוטומטית
רחל המשוררת
רשימותיו של מטורף
היבריש
לאה גולדברג
מולטי-טסקינג
ההיסטוריה
מליצות
קקי
הזמר העברי

ארכיון: החיים ו...
תפוקות מערכת החינוך
ההתבקעות
בריאת העולם
ימים קשים
פלסטלינה
החופש הגדול

יומן קריאה
אליס מונרו היא הגדולה מכולם
משקל וריתמוס בשירה העברית החדשה
יעקב שבתאי מחדש
כל יהושע קנז מחדש

חדשות
זיקית, יקום

נרקיסים

כרכום חורפי, מערת התאומים

1/2006

האיש ללא תכונות



החיות המוזרות

 

האמת האיומה נגלתה לי בעת שהשקפתי כהרגלי מחלון המשרד על עיר הנמלים הרוחשת למטה. יזמים בחולצות תכולות פסעו במרץ לכיוון ארקפה, לפטופים שחורים בידיהם וכותרות העיתונים מחממות את ליבם.  בתחילה, נדדו מחשבותי אל ערבה חומה רחבת ידיים בה מעולם לא הייתי והיא נמתחת מאופק אל אופק, מנוקדת פה ושם סלעים ושיחים. הנסיעה הארוכה בכרכרה השרתה עלי נמנום, בעוד מולי מתעקש טרחן אחד להרצות על ארכיטקטורה לעיבוד מקבילי תוך שימוש ברכיבי חומרה סטנדרטיים. בשקף השביעי הגענו לאחוזה ישנה בלב חורש, נחל מתפתל סביב לה ובעציה הצפופים מקננים ירגזים. באולם האוכל שקד כבר צוות המשרתים על עריכת השולחן לסעודה בת שמונה מנות, ובקומה השניה נפרשו מצעים לבנים, שוליהם רקומים תחרה, לקראת מנוחת הצהריים. הפעלתנות וההתרגשות רמזו על משהו גדול שעמד להתרחש שם, דבר מה הצופן אולי הבטחה לחיים נעלים יותר, מטרה נאצלת למענה נקווים אגלי הזיעה על מצחו של המנכ"ל ומראהו כמי שחייו תלויים על חוט דק את קצהו הוא נתן בידי. קרקוש הצלחות מסיח את דעתי ומעלה דילמה: אם אוכל עכשיו סנדוויץ' לא אהיה רעב אחר כך, וקבעתי לצהריים באגדיר עם ההוא שתמיד חשב על כל דבר לפניך...

 

ברגע מבהיל אחד התברר לי גודל אסוני המקצועי, מאיים כקרום על כוס חלב חם: אין לי אפיון ברור. כל אדם בתעשיה שלנו ידוע בזכות תכונה אחת, וגם זאת אם הוא בר מזל מכדי להטמע לחלוטין בהמון חסר היחוד. טרדות היומיום פשוט אינן מאפשרות להקציב יותר מכך. מבט מהיר על החדרים הסמוכים מגלה אומר-בוא סמכותי, זה-ששום-דבר-לא-נראה-לו, זו-שתמיד-עונה-לא-לענין וכסוף-שיער מנוסה ושקול. עבור כל אחד מהם הפך המאפיין היחיד כמעט לתחליף שמו הפרטי, והוא אוחז בו כבאוצר יקר, ביודעו ששפר מזלו על כך שהציבור מתייחס אליו כאדם הראוי לתשומת לב עד כדי הצמדת תכונה. לא ידוע על מקרה של אדם שזכה לשתיים כאלה, והמחשבה על דמות מורכבת וחידתית שכזו מסחררת את הדעת. בעולם ההייטק התזזיתי והאוכל יושביו, עשוי להתגאות גם מי שזכה במאפיין שלילי, נניח השקרן מהקרן המתחרה, ביודעו שקללת  האנונימיות מרה יותר. גם אינותה של תכונה היא מאפיין ראוי ליחוס: הוא לא קילר, לא מעמיק, לא resilient (אחת מהתכונות שמשקיעי הון-סיכון אוהבים להצמיד לאחרונה, ומקורה לא ברור).

 

רגע מתן המאפיין מרתק ולא צפוי. שמו של אדם עולה כבדרך אגב בשיחה בין עמיתים או שהוא עושה דבר מה חסר חשיבות, ובתוך דקות נגזר גורלו, הבשורה יוצאת ומהדהדת מארקפה במזרח עד לרוקה בפאתי מערב, ואין ממנה חזרה. לרוב, הארוע המכונן נשכח מייד אולם התכונה נשארת עם בעליה לעד, גם אם לא נותר ממנה דבר כמו הגרזן של אברהם לינקולן. לפני שנים כמעט וזכיתי לתכונה משל עצמי, כאשר חזרתי למשרד מטיפול מרגיז במיוחד אצל השיננית וטרקתי את הדלת אחרי. כפסע היה ביני לבין היות זה-שאסור-להתעסק-איתו, אבל הרגע חלף ללא מיתוג, וזאת יש לדעת: הנוסחה המדוייקת לרכישת האפיון אינה ידועה לאיש, והיא מסודותיו הגדולים של היקום. במיוחד מעוררות חמלה אותן דמויות דהויות המהלכות בקרבנו ומנסות לרכוש לעצמן תכונה באופן מלאכותי, נניח מספרות בדיחות בכפייתיות או זורקות אמרות שפר בארמית, ומייד בוחנות האם מישהו בסביבתן קלט את המסר. הו, ההיבריס, גבהות-הלב לטעון כי אתה אדם בעל יחוד! איזה סיכוי היה להירשל של עגנון, נניח, עם כל הלבטים והקונפליקטים הפנימיים הקשים למיתוג, אם היה יזם הייטק מן השורה?

 

אולם מה איתי?

 

מיהרתי לקבל חוות דעת מקצועית, מנפנף בחלפי על פני מכונת הקפה לזה-שאף-פעם-לא-עושה-דבר-עד-הסוף. היועצת השיווקית הנהנה בהבנה, הנהון-מספר-חמש ללקוחות מועדפים, בתעריף מאה דולר לשעה:

 

-         אין ספק שכשלת בבידול, קווים. אתה צעיר למדי אבל לא מספיק כדי להיות ילד פלא; מבין בטכנולוגיה אבל לא גורו מקצועי; די מנוסה אבל לא מספיק כדי להיות אחד-שכבר-ראה-הכל. לא זועף ומפחיד אבל מאידך גם לא לבבי ומחבק. אתה לא נותן לי שום קצה חוט!

-         מה אני יכול לעשות? הכל אבוד?

-         (היא סוקרת אותי מכף רגל ועד ראש, ולבסוף גוזרת את גורלי לחסד) טוב, מהמראה החיצוני לא תבוא לנו ישועה. אין ברירה, תצטרך לפתח איזו תכונה בולטת, ואנחנו נעבוד יחד על שיווקה. רצוי משהו נגטיבי, זה הרבה יותר קל להחדרה. תחזור אלי עד מחר עם כמה הצעות ותתכונן לתקופה לא קלה.

 

לאחרונה, גם יחוס תכונה אחת לאדם הפכה משימה קשה מדי לניהול עבורינו, אנשי ההון-סיכון, וכרגיל אנו עמוד האש של החדשנות ההולך לפני המחנה. רבים מעמיתי אימצו את שיטת ה-Enneagram לסיווג אישיויות, לפיה כל אדם מתוייק באחד מתשעה סוגי אישיות הממוספרים מ-1 עד 9. פרט לחסכון העצום בשטח אחסון מידע (ספרה עשרונית אחת בלבד!), הדבר מקל מאד על שיחותינו המקצועיות ומפנה זמן לעיסוק בתחביבים. כך, לדוגמא, דיאלוג מסורבל אודות מנכ"ל חברת סטארט-אפ הידוע כזה-שלא-מסתדר-עם-משקיעים-אמריקאיים, הופך אלגנטי הרבה יותר:

 

- פגשתי אתמול את ההוא מחברת ה-VoIP המקרטעת

- כן, הוא 7 מובהק

 

 

15/1/2006 19:01
77 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן    לינק ישיר לקטע המלץ    


62,521

הבלוג של שחר קמיניץ

אימייל
קבלת עדכונים באימייל?

בהחלט!
בשום פנים ואופן!
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)
חודשים קודמים:
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשחר קמיניץ
2011-2003 © כל הזכויות שמורות