אלוהים אוהב אותי

והא ראיה:

היום על הבוקר, בסופר של רמי לוי (ומי שמכיר אותי יודע שקניות בסופר אינן מוציאות דווקא את האור והשמחה שבי. בירושלים היה גרוע יותר אבל עדיין בגדול זה כך), עוד על יד העגלות, אמריקאית אחת מתולתלת עם משקפיים יפים (מסגרת צבעונית) דחפה לי לידיים עגלה ואמרה לי: קחי אותה.

לקחתי אחרת, אבל אחר כך, ליד המלפפונים העייפים, עברתי קרוב אליה והיא זמזמה לעצמה, וקולה היה ערב והמנגינה נשמעה יפה, מיד נמשכתי ללכת אחריה כמו אחרי החלילן מהמלין, אבל בדיסקרטיות, כי היא גם שידרה מין אל-תתקרבו-אליי אמריקני כזה (לצד השידור הצבעוני והכיפי).

שתי שורות אחר כך, היא כבר שרה ממש, עם מילים, וכשהתקרבתי אליה ושמעתי מה היא שרה, אמרתי לה: "את שרה קרלי סיימון! עשית לי את הבוקר!" היא צחקה אבל התרחקה, ואני כבר המשכתי לשיר לעצמי. ולא רק שהיא שרה שיר של הזמרת האהובה עליי, שבארץ מעטים מכירים אותה חוץ מהשיר האחד שתמיד משמיעים, אלא היא שרה דווקא את זה:

זר פרחים

ואחרי שדיברנו על אהבה