שיחקתי עכשיו "מלחמה" בקלפים עם הדר, והיה כל כך כיף, כי הקלפים דיברו ביניהם, והלכו ביחד לערמה הזאת או ההיא, והכול היה מלא חיים. תמיד אהבתי את המשחק הזה וגם הייתי בונה עולמות וסיפורים סביב משחקי קלפים, וסוף סוף, אחרי שנים של חברות דמיוניות (ואחר כך הפוגה ובה שנים של חברות אמיתיות נהדרות, אך פחות משחקי קלפים) מצאתי לי פרטנרית שעולה על כל חלום.
וזה התחבר לי למתנה שקיבלתי בשבועות, שידעתי שארצה לשים אותה כאן אבל לא ידעתי בדיוק איך והנה פתאום השתבצה. אישה מקסימה ששמה שרי ערן הרשקוביץ (שהיא מאיירת, וזה האתר שלה) שכבר כתבה לי בעבר בתגובה לפוסט שכתבתי על הדר בבלוג, שלחה אלי שיר שכתבה לבת שלה, אור. השיר מצא חן בעיני כל כך, וביקשתי ממנה רשות לפרסמו כאן. אז הנה:
רכבת הצעצוע שלך על השטיח
קרון גדוש חרוזי עץ צבעוני
מתחבר לקרון שני.
חמש אצבעות דקות
מחבקות
את האצבע שלי
זהו.
עכשיו גם אנחנו
רכבת