לפני כמה ימים נפל (או הופל) הפלאפון שלי והמסך מת. מיד נתקפתי חרדה שמא יכתבו לי סמס"ים נורא יפים ולא אוכל לקרוא אותם, ומסרתי אותו לתיקון במקום המוזר ההוא שנראה כמו טרמינל של שדה תעופה (אבל מפאת מיקומו - טרמינל של שדה תעופה לחרדים). קיבלתי טלפון חלופי שלקח המון זמן עד שלמדתי להפעיל אותו וגם נתנו לי מטען לא מתאים וחשבתי שאולי תיגמר לי הבטריה ובדיוק יכתבו לי סמס"ים נורא יפים ואני לא אוכל לראות אותם (עכשיו אני סתם צוחקת על עצמי, לכל מי שעונה לי ברצינות על דברים כאלה). באתי לקחת את הטלפון אתמול (טרמינל, חרדים - ביתר שאת, ולקח המון זמן והדרוש הייתה מלאך), ואמרו לי שלא תיקנו כי עלות התיקון 300 ש"ח ואולי אני רוצה לשדרג. בינתיים סתם הדלקתי את המכשיר, והנה המסך פועל! נותר רק למצוא את כרטיס הסי"ם שהעובדת שכחה בטלפון החלופי. בסוף הוא נמצא והלכתי משם עם הטלפון שלי (סמס"ים יפים, תמונות and all), בלי לשדרג ובלי לשלם 300 ש"ח. מסקנה - כשהמסך מתקלקל צריך לתת לטלפון לנוח והוא מתאושש לבד! מסקנה רצינית יותר - פיתחתי תלות במכשיר הארור הזה. ועכשיו הוא אצלי, הידד.
