הייתי בכיתה י', וש' אמר לי שהוא אוהב אותי אבל לא מאוהב בי, והייתי עצובה ושמתי את הראש על מרב והיא ליטפה אותי וקראה לי נסיכה, ואחר כך ש' עצמו טייל אתי בכל בית הספר יד ביד כדי לנחם אותי על זה שהוא לא מאוהב בי, והסתכל בפנים שלי לבדוק וגם שאל אם אני עצובה ואם זה בגללו.
אבל האמת שזה בדיוק מה שהייתי צריכה ממנו, יותר משיהיה מאוהב בי. כי הגבר המכונן בחיי כנראה כן אהב אותי, אבל היה שקוע בעצמו מכדי לראות אותי ובטח שמכדי לנחם.
ולכן באותו יום באמת הייתי לגמרי נסיכה.