הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן אמה/ ג'יין אוסטן ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר הנה אני מתחילה/ יהודית קציר מי יציל את תנינה/ נורית זרחי מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן עין החתול/ מרגרט אטווד פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן תקוות גדולות/ צרלס דיקנס
קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור) 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11
לי לא היה אכפת ממש שהוא צ'לן בעל שם עולמי, הייתי ילדה, וכשהוא ישב על יד השולחן העגול במטבח של בית הוריי בעין כרם היה אכפת לי בעיקר שהוא ברזילאי, ומיד בדקתי איתו את תקפותן של אהבותיי: אסטרוד ג'ילברטו, ז'ואאו ז'ילברטו, גל קוסטה, ז'ובים, דוריוואל קאיימי; ואת המילים שלמדתי מאותן אהבות, למשל סוואזיניה (עצובה). ואלדו, שהיה איש מקסים, אמר שהוא מתערב אתי שלא אצליח להגיד במבטא ברזילאי נכון קורסאוו (לב), ואמרתי, והוא הודה שהרווחתי בהתערבות ואמרתי את זה ממש כמו ברזילאית (חבל שלא ביקשתי כרטיס טיסה).
עכשיו אני מבינה יותר שאלדו פאריסו איש מפורסם וחשוב – אבל האמת שעדיין זה לא מה שמרגש אותי, בעיקר הוא היה איש כל כך נחמד ולבבי. ואני מודה שכן, מלבד הנחמדות והלבביות, עדיין מרגש אותי שהוא ברזילאי, ואני אוהבת לפגוש אנשים מארצות אחרות שמדברים שפות אחרות ולהרגיש איך זה פותח לי את העולם.
ומכל הדברים שקיבלתי מאבא שלי, אחדים דחיתי ואחדים לקחתי, ועכשיו אני מתבוננת בדבר הזה – קשרים (מקצועיים) עם אנשים מחו"ל, והיותו איש העולם, שמכיר מקומות שונים ושפות ותרבויות שונות – וזה כן. את זה אני בהחלט רוצה לרשת.
(כשחיפשתי את אלדו ביוטיוב, מצאתי אותו מנצח על יצירה יפה כל כך של באך, שאם איני טועה היא מוזיקת האהבה של ברברה הרשי ומייקל קיין בסרט "חנה ואחיותיה". והדמות שגילמה ברברה הרשי בסרט נקראה "לי".)