הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן אמה/ ג'יין אוסטן ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר הנה אני מתחילה/ יהודית קציר מי יציל את תנינה/ נורית זרחי מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן עין החתול/ מרגרט אטווד פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן תקוות גדולות/ צרלס דיקנס
קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור) 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11
תמיד הדהים אותי השיר של ז'ק ברל "הסוס". קודם כול - ז'ק ברל התמחה בלהדהים. ולגופו של עניין – המוזיקה לוקחת אותך מיד, בדהרה. ואז המשפט הראשון: "הייתי הרבה, הרבה יותר מאושר בעבר," מתוודה ז'ק, "בימים ההם – כשהייתי סוס."
אוקיי. מדהים מדהים, אבל האוזן והראש מסתגלים – זאת מין אגדה, על סוס שבגלל אהבה לגברת שרכבה על גבו נהפך לאדם, וזו מטאפורה לסיפור מוכר, האיש שאהובתו לא קיבלה אותו כמות שהוא, עידנה ותירבתה אותו וכיוונה את הקריירה שלו והוא מתגעגע לחיות בחופשיות ובפשטות את האני האותנטי שלו. אבל ברל גם לא מניח לנוח בתבנית הזאת כי הוא מקרב את השיר יותר מדי אליו: "ואת רצית שאני אתחיל לשיר... ומאז, כל הלילות, כשאני שר 'נה מה קיטה פה', אני מתגעגע לאורווה ולשתיקתי מפעם". כלומר הסוס הזה הוא זמר שמופיע בערבים עם הלהיט הכי גדול של ז'ק ברל, אותו ברל שלא פעם ולא פעמיים אמרו לו שהוא לא יכול להופיע על במה כי הוא מכוער, ויש לו שיניים של סוס.
אז מה יש פה, אולי בכלל שיר סגירת חשבונות?! וכשברל שר שיום אחד היא עזבה אותו "לטובת זברה מפוספסת רע", אולי יש כאן בכלל רכילות שיודעי דבר מבינים בדיוק מיהי הגברת ומיהי הזברה? ואם זה היה רק זה, אולי התדהמה הראשונית כבר הייתה מפנה מקום לאכזבה, אבל ז'ק מוסיף בה בעת להחזיק גם בחוט של האגדה עם המשמעויות העמוקות – מתי הגברת עזבה אותו לטובת זברה? "ביום שבו סירבתי/ לעלות על גבו של סוס."
ואחר כך הוא רץ לו בעולם, "ורואה איך מסרבות לתת לי אהבה/ גם נשים וגם סוסות."
זה נוגע ללב, זה נוגע, ובשורה האחרונה שוב נדהמים כשהוא מסיים "בימים ההם, כשאני הייתי סוס – ואת היית גמל!"
ולמה בכלל סיפרתי את כל זה? כי השיר הזה, "הסוס", נכנס לי כל כך למערכת הדם הרגשית והמילולית, שהשורות "ומאז, כל הלילות/ במיטת הסאטן הלבנה שלך/ אני מתגעגע לאורווה/ לאורווה ולסוסתי", חלחלו כבר לא פעם לדברים שאני כותבת, בין השאר לאגדה "יסמין" שפרסמתי כאן לא מזמן:
"רק משעזבה עלמה, הבינה עד כמה הייתה נוכחותה ארוגה בחייה. ירד עליה שקט קר, אף על פי שדיברה עם המורות, עם החברות האחרות, ובלבה נחצבה ריקנות במידות גופה הקטן ותלתליה הקופצים של חברתה. קל כל כך להיקשר וקשה כל כך להתיר, חשבה. ובייחוד בלילה, כשכיבתה את האור ושכבה לישון בחדרה הריק, הייתה העצבות עזה ומרוכזת וגוש הצער פעם בגרונה אך לא התמוסס לדמעות. לראשונה לא מצא גופה מנוחה בין סדיני הסאטן והיא התהפכה מצד לצד."
אז הנהו הסוס המקורי:
והנה הסוס בעברית, בביצוע של יוסי בנאי. אני לא יודעת מי תרגם: