הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן אמה/ ג'יין אוסטן ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר הנה אני מתחילה/ יהודית קציר מי יציל את תנינה/ נורית זרחי מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן עין החתול/ מרגרט אטווד פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן תקוות גדולות/ צרלס דיקנס
קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור) 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11
הבוקר בשבע וחצי השארתי את האוטו במוסך לטיפול, ובדרך חזרה (אין כמו הליכה ברגל לרקימת מחשבות ושיחות) הייתה לי שיחה דמיונית עם אבא שלי. סיפרתי לו שהיה דווקא בסדר במוסך, והוא אמר "יופי, אולי תיקחי גם את האוטו שלי." קשה היה לו עם הדברים הפרקטיים האלה. בשנים האחרונות אולי הוא גם היה אומר לי כל הכבוד - או שהייתי מבקשת ממנו שיגיד לי כל הכבוד והוא היה אומר לי "כל הכבוד, מותק."
היום יום ההולדת שלו - חשבתי על זה כבר מתחילת החודש וחשבתי איזו מוזיקה אשים לכבודו בבלוג. מוזיקה הייתה חשובה לו מאוד, וגם לי. אבל לרוב, לא אותה מוזיקה. אז מוזיקה בשבילו או מוזיקה בשבילי? מצאתי משהו שהוא גם וגם - איב מונטאן בשיר המצחיק על מנצח התזמורת שמאוהב באז'ני היפה, ולכן במקום את החמישית של בטהובן הוא גורם לתזמורת לנגן איזו מנגינה אחרת (שגם היא מוכרת לי נורא אבל לא זכור לי כרגע מהי). בסוף הקטע איב מונטאן גם שר נפלא את c'est si bon.
אז למה הקטע הזה?
כי איב מונטאן נורא מזכיר את אבא שלי, ואבא שלי באמת היה מחקה אותו מעולה.
כי ההומור הזה דיבר אליו.
כי גם הוא לפעמים התבאס מהנשים בחייו שמעדיפות כל מיני מנגינות "נחותות" על המוזיקה של המלחינים הגדולים.
כי גם הוא היה מנצח. בבית, על התקליטים שלו, עם מקל מנצחים אמיתי. ובין השאר על החמישית. והוא עשה את זה ממש ממש טוב. באופן כללי, הייתה לו נטייה לעשות דברים ממש ממש טוב.