ואתמול בבוקר הייתה בי שמחה פשוטה של ילדים, ברחוב תל אביבי שקט מוקדם בבוקר, ומי ידע שתל אביב יכולה להיות כזאת, עם רוח קלילה מלטפת ולא חם מדי ולא רועש אלא עצים וירוק וציפורים. ואחרי גן המשחקים של הילדים נגלה לי לפתע גן משחקים למבוגרים, או שמא יש לומר גן כושר – כולם כבר ראו את זה חוץ ממני? עם כמה מכשירי התעמלות, ואני מיד רציתי את זה שנקרא "הליכה באוויר" והנפתי את הרגליים וצחקתי, ואחר כך כשדרכתי על הקרקע היא המשיכה לרקוד.
וכל הזמן מתנגן לי בראש השיר הנפלא של רילי "כיתת רואים": "לא כל השפתיים מתנשקות אותו דבר..."
"דבר ראשון וגם שני, לדעת מה לרצות." ואולי גם אפשר לפעמים לנוח רגע מלרצות ולרצות, כשמשב רוח אביבית מלטף את הזרועות.
