אני נזכר בשיחות ששמעתי כשהייתי ילד, בחצר של יוסי בעין כרם, יוסי הצייר, בעל הזקן המאפיר והעיניים הכחולות מאוד, וכוס הוויסקי הנצחית ביד, שנשים עירומות תלויות על קירות ביתו כפוחלצים שנועדו לציין את כיבושיו, ואני שהתבוננתי היטב למדתי את השיעורים הראשונים באנטומיה נשית מהציורים האלה, שבאחד מהם נבהלתי קצת מפיסת העור הוורדרדה שלא ידעתי מהי ושנראתה לי במבט ראשון כמו פצע.
אחותי ענבר סירבה להתלוות להורינו בשבתות האלה שנסעו ליוסי בירושלים, מה, אין לי חיים שאני צריכה לבלות עם ההורים שלי? (וכנראה לא היו לה: את השבתות האלה בילתה בבית מול הטלוויזיה.) ואין לי כוח ליוסי השונא נשים הזה, ומיד אבא ואני נפנינו ממנה בביטול (עוד נאום פמיניסטי שאת נואמת בלי להבין בכלל), ואמא פסחה על שתי הסעיפים, כי אם הבת שלה מתקדמת יותר ממנה, ומודעת יותר ממנה, ואיזה יופי שהדורות משתפרים ונעשים נאורים יותר, אז מי היא שתעמוד בדרכה?
ואני, ילד רך ומרַצה שמודה שאין לו חיים, נסעתי עם הוריי למפגשים בחצר הכפרית של יוסי והקשבתי בסקרנות לשיחות של יוסי ושל אבא, למשל על לאונרד כהן, "את זקפתך הביתה אל תיקח", הקריא יוסי לאבא תרגום עברי מספר של שירה ארוטית שהיה אחד האהובים עליו, ואבא התעניין בנימה מלומדת אם במקור היה erection או hard-on (הוא לא היה כל כך חזק במוזיקה קלה), ואני דמיינתי איש הולך ליד הנהר ומהדק אליו את מעילו וקר לו נורא אבל עומד לו חזק ואסור לו לבוא הביתה עד שתרד לו הזקפה. כי אם הוא יבוא ככה, יכעסו עליו ויגרשו אותו.
וראיתי איך עפרה, הציירת הג'ינג'ית, רוכנת יתר על המידה כשהיא מבקשת מאבא אש לסיגריה, ובהזדמנות זו מניחה יד על זרועו ונותנת לו להציץ היטב-היטב במחשופה המנומש, ואמא מבחינה אבל מה היא יכולה לעשות, והבנתי כשיוסי רמז לאבא את מי מהנוכחות הוא זיין, ועל מישהי אמר "בילינו שלושה ימים ולילות במלון, לא יצאנו מן המיטה", ואני תהיתי אם כשמבלים שלושה ימים ולילות עם מישהי במלון ולא יוצאים מן המיטה, באמת לא יוצאים, אפילו לא בשביל לשתות ולאכול ולהשתין ולחרבן ולצחצח שיניים, וחשבתי שאני אף פעם לא אהיה גבר כזה, אף אחת לא תלהיב אותי מספיק בשביל שאני ממש לא ארצה לקום מהמיטה. ואחר כך היה לאבא התקף לב והוא התחיל לקחת כדורים כל יום, והייתי מוטרד נורא כי אם הוא יהיה עם מישהי שלושה ימים במיטה, איך הוא ייקח את הכדורים? ופעם עשיתי את הטעות שכל פעם מחדש נשבעתי לא לחזור עליה וכל פעם מחדש התפתיתי, ושיתפתי את ענבר במחשבות שלי, וענבר אמרה: "זה מה שמטריד אותך? ואם אבא יהיה עם מישהי שלושה ימים במיטה, זה אומר שהוא יבגוד באמא – זה לא אכפת לך? גם אתה נהיית חתיכת שונא נשים קטן." והרגשתי כל כך אשם על זה שאמא באמת בכלל, בכלל לא עלתה בדעתי. "חוץ מזה גבר לא יכול לזיין ולזיין בלי הפסקה, אחרי שהוא גומר הוא צריך לחכות לפחות עשרים דקות," העירה אחותי ועוד לפני שהספקתי לתהות איך היא יודעת, חשבתי בהקלה על לאונרד כהן, שככה הוא יוכל סוף סוף לחזור הביתה.
