שיר שהופיע כאן בעבר, ואני מעלה אותו בשנית כתגובה לאגדת האינדיגו המופלאה של איריס קובליו.
*
בבודפשט קניתָ בלונים ופרחים
בצבע כחול כעין האושר, כחול לא יאומן ממש
תצא נשמתי אם ייתכן כזה כחול.
ואמרת שאי אפשר ככה, חושך בבית,
ופיזרת את הבלונים הכחולים להאיר
איך רעד לבי לכחול הזה
בלילה.
וביום, חמסין מזרח אירופי
נשבר לגשם קיץ נעים והשמים התעננו.
פסלים זועפים, שאנדוֹר פֶּטוֹפי וליסט וקוֹרינתי וקוֹדאי
הזכירו לי שלמרות הגשם המֵקל והכחול האלוהי
האושר מאתנו והלאה.
