הי חברים יקרים
קודם כול הידד, פירורי הלחם נותרו במקומם ומצאתי את הדרך חזרה לכאן :)
אבל הפעם לא באתי לכתוב ממש אלא לשתף במשהו ששימח אותי
ליאור בצר כותבת בבלוג שלה על "רואים את הלב" בתרגומי
כדאי מאוד לקרוא את הפוסט שלה ואת נקודת מבטה המעניינת על ההשוואה בין סמואל בנשטרית לאמיל אז'אר. אבל למי שלא, הנה השורות שעשו לי את הבוקר:
"אתחיל מהסוף. לי עברון-ועקנין מתרגמת בחסד, ונהניתי מכל רגע מקריאת התרגום שלה, שאני בטוחה שהיה לא פשוט, לנוכח ריבוי הסלנג ושיבושי הלשון. השפה קולחת, המילים זורמות, והספר נקרא בנשימה אחת, ועל כך תודה לך, לי."
