הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן אמה/ ג'יין אוסטן ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר הנה אני מתחילה/ יהודית קציר מי יציל את תנינה/ נורית זרחי מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן עין החתול/ מרגרט אטווד פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן תקוות גדולות/ צרלס דיקנס
קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור) 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11
אחרי שקראתי את התסריט של "לאן נעלם דניאל וקס" (סרט שראיתי ממש מזמן), חיפשתי לראות קטע ממנו ומצאתי תוכנית טלוויזיה על הסרט. יושב לו אברהם הפנר בשקט - אחרי שעל השאלה הראשונה, הדי מפוצצת, ששואלים אותו, הוא עונה "אני לא יודע" :) - בזמן שמנתחים את הסרט שלו כמראה לחברה הישראלית, וקינה על סוף הנעורים, ומדברים בהמון מונחים של בורגנות ושחור ולבן. והוא, אחרי שהוא מעיר פעם אחת לאשת האקדמיה שלצדו שהם "חיים בעולמות שונים בעניין הזה", בדקה 23 בערך הוא לא יכול יותר ואומר: "בורגנים זה כמו בני אדם". ומסיט את הדיון מהפוליטיקה והשחור-לבן אל אנשים. וזה הזכיר לי מה שאני יודעת בכל פעם שאני קוראת ספר שלו, שהיינו יכולים להיות חברים טובים :)
(אבל מה, השוביניזם של בני שפיץ בסרט והיחס שלו לאשתו הוא בלתי נסבל. אולי בכל זאת פער דורות.)