הדר ושחר חברים טובים.
("אמא, שחר ואני, אנחנו חברים טובים.")
להדר יש ילקוט שנושאים על הגב, לשחר יש ילקוט טרולי על גלגלים. לכן
הוא יורד לכיתה שלהם בשיפוע ולא במדרגות. והדר, גם כשהיא לא אתו, רצה לשיפוע
ואומרת: "כמו עם שחר!"
וראיתי בה אותי, את היחס הסנטימנטלי כל כך שלי למנהגים, מקומות וחפצים.
והדר ושחר, הם התראו והתחבקו כעבור רגע בכיתה.
