יעקב כתב על הצורך ביום ללא תאריך, ותוך כדי השיחה בתגובות התחלתי לחשוב גם על שעות, שהרי השעות בתוך היום מגדירות ותוחמות עוד יותר מן התאריך, וקודם כול נזכרתי שפעם מזמן (לפני יותר מעשר שנים) כתבתי שיר שנפתח בשורות: "אני אסירת הזמן/ מעשי תחומים בגבולות השעות", ורק אחר כך נזכרתי שרק לפני שבועיים או שלושה כתבתי את השיר הזה:
15:45
עוצמתה של השעה
רבע לארבע
מכריעה
יהיו אשר יהיו
העולמות שאגלה
עד אז
המרומים שאתעלה
וגם התהומות
[בנז'מן ביוליי רוצה להתיישב על כיסא בטוקיו, ייקח כמה זמן שזה ייקח...]
