ענק הרגע הזה / חיה שנהב
אַהֲבָתֵנוּ מֻפְלָאָה לֹֹא הִרְחִיבָה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ,
לֹא הִקְדִּימָה אֶת הַקַּיִץ,
רַק פָּנֶיךָ חִוְרִים גּוֹן שֶׁנְהָב פִּתְאֹם
וְיָפְיְךָ עָנֹג נִשְׁעָן עַל צַָוָּארְךָ.
סַחְלָב בּוֹדֵד נָדִיר בְּגֻמַּת סֶלַע,
נִדְהָם מִתְפַּשֵּׁט קִסְמוֹ בְּעֵינֵינוּ,
מְמַלֵּא כָּל עֵינֵינוּ, עֲנָק
הָרֶגַע הַזֶּה, נִפְעַר.
בַּפִּסְגָה מִשְׁתַּתְּקִים עֲנָנִים.
צִרְצָרִים קוֹלָם נֶעֱצָר.
אַהֲבָתֵנוּ. הֵיכַל הֶרֶף גְּבִישִׁי,
פּוֹעֵם גֹּבַהּ, צְלִיל,
חֹד צְרִיחַ קוֹפֵא, מֻפְלָא.
מתוך "זה עץ התות", עם עובד, 1979
והנה ריאיון עם חיה שנהב המקסימה והמאירה