עדה, בטובה, העבירה לי שרביט, משהו שקשור לספרים שהשפיעו, וכעת, קצת פחות משלוש שעות לפני ההלוויה של אברהם הפנר, ברור לי שלא אכתוב על שום ספרים אחרים מלבד שלו, ולמרבה הפלא גם מתנגן לי בראש השיר To sir with love, למרות שאף פעם לא הייתי תלמידה שלו. אבל לפעמים אני עשויה להתבלבל ולחשוב שכן הייתי, גם כי כשהייתי נערה וקראתי את "כולל הכול" ואת "ספר המפורש" כבר תכננתי בדיוק איך אני אבוא בתור שומעת חופשית לשיעור כתיבה שלו, כי ידעתי מהספרים שהוא מרשה למי שמגיש את המשימות, גם אם אינו רשום, ואיך הוא יאהב את הכתיבה שלי ויהיה בעדי. וגם כי באופן כללי הוא מבלבל והקריאה בו גורמת להפנריזציה של המציאות והדמויות בספרים שלו משוחחות עם הקורא והקורא עונה.
ואני, שתמיד הוא היה לי רק בספרים, בעצם לא איבדתי דבר, לא כמו האנשים שהכירו אותו בשר ודם, כי בספרים הוא תמיד יהיה, אבל בכל זאת זה עצוב, והשנה החדשה שמתחילה תהיה הראשונה מאז שהוא נולד, שבה הוא לא יהיה.
לא ממש הצלחתי לכתוב עכשיו על הספרים שלו, אז תסתכלו פה בקטגוריה "אברהם הפנר", כתבתי עליו כמה וכמה פעמים.
ושיתברך לו שם למעלה ויצחיק את המלאכים :)
