ולא היה באייקון אלא זוהר (וחתולה שקצה זנבה לבן)

קודם כל, שיקרתי. משפט בתבנית "לא היה אלא" תמיד מכליל מדי, אבל לא יכולתי להתאפק מלאה גולדברג, בעיקר כי באמת הייתי מאוד מאוד מאושרת באייקון.

כל הזמן הסתובבתי שם במחשבה שהאושר שלי הוא משהו שאחרים לא יבינו, אבל ביום חמישי פגשתי בשירותים (היו שם הרבה מפגשים מעניינים!) מישהי שהייתה בהרצאה שלי יום לפני כן, והיא אמרה לי שהיא נורא מאושרת, אז יצאתי מהארון גם אני. דיברנו על זה שהאהבה למד"ב ופנטזיה ובעיקר ל"באפי" היא כמו חזרה לגיל 16, אבל הפעם באושר ולא בסבל, שמשהו באהבה לתחום הזה משמר את הנעורים. כמו שהזכרתי בפוסט שלי על האינטרנט, אני בנאדם מאוד חברתי וחברותי, וסבלתי מאוד הרבה שנים בחיי מזה שפשוט לא הזדמנו לי אנשים מתאימים. אנשים שהם גם חכמים וגם מקבלים. באייקון היו הרבה כאלה (וגם כאן בישרא, כמובן. אני עדיין מאושרת, ד"א).

אתמול בערב הייתי בהרצאה על בבילון 5, באתי עם חזי (בן זוגי) - אני עצמי לא רואה את הסדרה. היו שם אנשים שנראו נחמדים ומעניינים, בכל מיני גילים, וישבנו בכיתת סמינריונים קטנה. כשחיכינו שההרצאה תתחיל, והסתכלתי לי על כל הצעירים (בגילים שונים כאמור) שיושבים ומחכים ומין התרגשות באוויר, נזכרתי איך הרגשתי בתחילת הלימודים באוניברסיטה - התרגשות עזה ורצון עז לדעת ולהבין את העולם ובעיקר לדבר עם אנשים ולשתף ולהשתתף בהבנות האלה. מה אושר יותר גדול מלדבר עם חברים על החיים ועל העולם, אבל באמת לדבר, בעומק ובפתיחות? (ושוב, זה גם עונה על השאלה למה אני פה...).

באוניברסיטה הקסם פג במהרה, גיליתי שלא כולם מחפשים את מה שאני מחפשת, ושבשפה האקדמית משתמשים לעתים קרובות כדי להרחיק ולא כדי לקרב. אבל הנה באייקון, גם כשהרציתי (על "באפי") וגם כששמעתי הרצאות, הרגשתי שאני מקבלת את מה שחיפשתי בבי.איי בפילוסופיה.

וגם לשבת סתם ברחבת הסינמטק בין לבין היה ממש קסום. בדיוק עכשיו יש מזג אוויר מושלם שעושה אותי כ"כ מאושרת (ההשפעה הזו של מזג האוויר היא חרב פיפיות - בקיץ אני ממש בדיכאון), וברחבת הסינמטק יש חתולים, והתיידדנו עם אחת קטנטנה שחורה שקצה זנבה לבן. אני מתגעגעת!

פגשתי הרבה אנשים שיש לי אתם כל מיני סוגים של קשרים, וזאת הייתה הזדמנות ממש מעניינת לעשות בדיקה של מהם הקשרים הטובים לי באמת, ולגבי קשרים שניתקו או לא ממש נקשרו - גם זה נכנס לפרספקטיבה. מאוד התרגשתי מאהבה ומהחברות עם הרבה אנשים, ובייחוד מחברה אחת שבאה במפתיע מי-ם להרצאה שלי, מחברה אחרת שהציגה אותי לפני ההרצאה במילים כ"כ חמות (בחיים לא הייתי מציגה את עצמי ככה) ומחברה אחרת שישנו אצלה ופינקה אותנו והרגשנו כ"כ בבית. (וזה לא לפי סדר עוצמת ההתרגשות. אי אפשר לעשות סדר כזה).

גם תל אביב, שלא תמיד אני אוהבת אותה, הראתה את פניה היפות. ישבנו בבתי קפה נעימים - משוגעת וג'ורג'יה למשל, ואנשים היו נחמדים.

וגם פגשתי בלוגרית!