בדרך כלל נורא לא מושך אותי לענות על שאלונים, אבל מצאתי אצל טלי רבן את השאלון הבאמת משובח ומעורר השראה הזה של אנטונן, ואנטונן אף היה מאוד נדיב ולא רק שהתיר לי להשתמש בשאלון אלא אף שלח לי אותו באימייל. אז הריהו לפניכם:
ש: שם?
ת: לי עברון-ועקנין, ובכמה פורומים – טארה.
ש: מיקום?
ת: ירושלים.
ש: מקום בעולם?
ת: ירושלים. האגם הדמיוני שלי. לונדון של ילדותי. איפה שחזי (בן זוגי) נמצא.
ש: סופר האהוב עליך?
ת: דויד גרוסמן, מרגרט אטווד, דיקנס, נורית זרחי ועוד המון (ר' רשימות בצד).
ש: משורר האהוב עליך?
ת: יהודה עמיחי ועוד המון כנ"ל.
ש: ספר האהוב עליך?
ת: קשה לבחור אחד. "מישהו לרוץ איתו", "תקוות גדולות". ושוב – ר' רשימות.
ש: סרט האהוב עליך
ת: כרגע – On a clear day you can see forever.
ש: ובמאי?
ת: היצ'קוק, וודי אלן לפעמים, אריק רוהמר ועוד. ובטלוויזיה: ג'וס וידון, דניס פוטר.
ש: איזו דמות ספרותית דומה לך?
ת: ריבי ב"הנה אני מתחילה" של יהודית קציר (ריבי הנערה דומה לנערה שהייתי). אמה של ג'יין אוסטן גם דומה למי שהייתי לפני כמה שנים. ג'יין אייר דומה לי, במתח בין נפש סוערת של אמנית לאיפוק ורצון להיות בסדר.
ש: ועם איזו אתה מזדהה?
ת: תמר מ"מישהו לרוץ איתו", עם השירה והמחשבות המסתבכות. פעם הזדהיתי עם אלייזה דוליטל, מסיבות דומות למה שכתבתי למעלה על ג'יין אייר.
ש: בן אדם השנוא עליך?
ת: לא בטוחה שיש. יש אנשים שקשה לי להסתדר אתם ואני שונאת אותם לרגעים, אבל אצלי ברגע שאני שונאת גם רפלקס החמלה מתעורר בעוצמה. איזה באסה!
ש: אדם היקר לך?
ת: בן זוגי, חבריי, הוריי, חתולוביץ'.
ש: דמות הדוחה אותך?
ת: פוליטיקאים. אנשים תוקפניים. נהגים שצופרים ועושים תנועות מגונות.
ש: ודמות בדיונית הדוחה אותך?
ת: מר קולינס מ"גאווה ודעה קדומה". ראק ו-וורן מ"באפי". פסיכופתים בסרטי מתח.
ש: שני הספרים האחרונים שקראת?
ת: "חיי קסם" ו"תשע הנשמות של כריסטופר צ'אנט", שניהם מאת דיאנה וין-ג'ונס.
ש: אז מהי לדעתך חברות?
ת: כשהיא טובה – אחד מגורמי האושר והסיפוק מספר אחד שלי בעולם. מאוד underrated ביחס לזוגיות והורות. וגם, הדבר שהיה נורא חסר לי פעם ונורא ממלא אותי היום. (אולי יצורף שיר בנושא בהמשך.)
ש: קווים מאפיינים לחבר שהיית רוצה
ת: מקום להכיל אותי, רגישות, אמפתיה, נדיבות (רגשית), חוכמה והומור. (ולא רק שהייתי רוצה, גם יש לי כאלה!)
ש: קווים האהובים באופי האדם
ת: נדמה לי שאותם קווים. וגם היכולת להשתנות ולבדוק דברים מחדש. והיכולת לאהוב ולקבל ולהיות רך. ונדיבות.
ש: תכונות דוחות באופי האדם
ת: תוקפנות, הונאה עצמית (ולא עצמית), צביעות.
ש: קווים אישיים שלך
ת: רצון להתבטא ולשתף, צורך בהרמוניה. כמיהה לקרבה ופחד מהיבלעות.
ש: מהו הדבר החסר לך ביותר?
ת: איזון בתחום מסוים שאני עוד נאבקת בו.
ש: ומה מציק לך?
ת: העדר האיזון בתחום המסוים הזה.
ש: למה אתה אוהב את החיים?
ת: כי אני אוהבת את עצמי.
ש: מה אתה רוצה להשיג בחיים?
ת: עוד יותר זרימה ולגיטימציה לבטא את כל מה שיש בי.
ש: מה היית נותן במתנה לאהוב אם היית כל יכול?
ת: אומץ וקבלה עצמית ללא גבול.
ש: אם היית יכול להחזיר לחיים אדם אחד, מי זה היה?
ת: היה לי המון מזל בחיים. שומרת לי את השאלה לעתיד.
ש: איזה אירוע היה יכול להיות משמח עבורך?
ת: לכתוב סדרת טלוויזיה יחד עם עוד אנשים.
ש: ואיזה אירוע יכול להיות טראגי?
ת: לאבד אדם יקר.
ש: מה שימח אותך לאחרונה?
ת: חיבוק מבן הזוג ושיקוף מאוד חיובי שקיבלתי מחברים.
ש: מה אכזב אותך לאחרונה?
ת: שחזרתי לדפוסים ישנים.
ש: ומה מדכא אותך?
ת: כנ"ל. וכן עייפות, מיגרנות והרגשה פיזית לא טובה.
ש: אם היית מתאבד, לאילו מבין הסופרים ומשוררים היית נותן ח.ח. על דרך התאבדותו?
ת: morbid much?!
ש: דברים שמנחמים אותך
ת: פחמימות, שוקולד, חיבוק, תגובות בבלוג, אימיילים, טלפונים, מסנג'ר, חתולוביץ' מגרגרת, התכרבלות במיטה.
ש: זיכרון יפה מהעבר
ת: יותר סיפרו לי משאני זוכרת: בגן בלונדון היה לי חבר וכל בוקר היינו רצים זה אל זה להתחבק וצועקים זה את שמו של זה.
ש: זיכרון ילדות
ת: אבא שלי אומר לי שכשמפהקים צריך לשים יד. אני מרגישה נורא אשמה.
ש: משפט אהוב עליך
ת: "אבל מה עשית למען נפשך?"
ש: משפט האופייני לך?
ת: "רק אם יתאים לך..." [מצד שני, מה אתם אומרים, האנשים המכירים אותי? בטח יש לי משפט אופייני שאני לא יודעת עליו.]
ש: מקום אהוב בעיר אהובה?
ת: רחוב סנט. אנדרה בפריז. עמק רפאים בירושלים.
ש: חלומך?
ת: ר' מה אני רוצה להשיג + אירוע משמח. וגם אולי להוציא דיסק ולהופיע עם נגנים מלווים.
ש: אתה מאושר?
ת: כן.
ש: למה?
ת: כי אני אוהבת את עצמי ומוקפת באנשים שאני אוהבת ושמעניקים לי ביטחון רגשי. כי אני עובדת בעבודה שלא סוחטת אותי ואני גם יוצרת. כי אני לא סוחבת אף אחד על הגב. כי אני חופשייה.
