יש איזו נטייה או אופנה מחשבתית להשתלח מדי פעם ב"פקאצות". אולי כדי להרחיק את עצמנו ולהדגיש את ההבדלים, אולי מסיבה אחרת. לא יודעת. בכל מקרה אני לא אוהבת את זה, ואני רוצה לרגע אחד לנסות לפרק את זה, לפחות את מה שאני רואה בזה. אני לא אוהבת גם את המילה "פקאצה", לא יודעת בדיוק מה משמעותה (בבקשה אל תסבירו לי, כבר קראתי על זה כל מיני טורים שנונים עד בחילה וזה לא מעניין אותי כרגע). בואו נדבר לצורך העניין על כתיבה של מתבגרים צעירים, וכמובן לא כולם, שהרי היו ויש לנו פה בלוגרים צעירים אינטליגנטיים ומבריקים כמו דוד, או מרגי ותום הממורמר (שבינתיים כבר בגרו). אז נאמר - רוב המתבגרים הצעירים.
תגובות כמו "בלוג יפה מוזמן לשלי" מקוממות כי הן מעידות שהאדם לא קרא את הפוסט, הוא רק רוצה ש"נבוא לשלו". אבל כולנו רוצים את זה בסופו של דבר. ככל שאנחנו מבוגרים, חכמים ועשירים יותר ברוחנו ה"בלוג יפה" הזה מתמלא בתוכן ואנחנו הרבה יותר ספציפיים בבחירת האנשים שאנחנו רוצים "להזמין לשלנו", אבל לא מדובר במנגנון אחר; זה אותו מנגנון שנעשה יותר ויותר מתוחכם, ובמהותו הוא לא משתנה. כמו כן, כולנו לפעמים פנויים יותר ולפעמים פנויים פחות לקרוא באמת את מה שכותבים האחרים, ולפעמים יותר דחוף לנו להישמע. זה קשור מאוד במצב הנפשי ובנסיבות החיים. אני פנויה מאוד עכשיו לקרוא ולקלוט כי יש לי רשת תמיכה חזקה מאוד כשאני במצוקה. יש לי בראש ובראשונה את עצמי, שאחרי שנים של עבודה למדתי לטפל בעצמי מאוד יפה, בן זוג והרבה חברים חכמים ואמפתיים, וגם החיים עצמם ממילא קלים יותר בגיל 30 מאשר בגיל 16. אבל בגיל 16? שבו, כמו שאמרה ג'ויס (אמא של באפי) כל דבר הוא סוף העולם?
דבר נוסף שמאפיין את הכתיבה של הצעירים ככל שראיתי הוא הפנייה הגלויה "תגיבו" (או כנסו תגיבו 
). בעיניי זה אמיתי מאוד. לעזאזל, כולנו רוצים שיגיבו.
דבר אחרון: העברית. כן, כואב בעיניים לראות את השילוב הזה של אותיות ומספרים, וה"כנסו" וכיו"ב. אבל להתנשא על אנשים בגלל זה - זה חסר טעם לחלוטין. יש פה תהליך שצריך לתת עליו את הדעת, שמתקדם מדור לדור, ויש לזכור שהדור של הורינו, הוריי לפחות, היה מזדעזע מהמשפט שכתבתי קודם - "יש לי את עצמי" (האת מופיע כאן לפני נושא ולא לפני מושא ישיר, כפי שנכון תחבירית). במילים אחרות, פער דורות. כמו שהביטלס היו פעם חוליגנים עם שיער ארוך שהמוזיקה שלהם לא מוזיקה.
אז תגידו, באמת, יש משהו מעבר לזה? אולי אני מפספסת משהו.
