היא באה ארצה עם שתי אחיותיה. היא ילדת הסנדוויץ'. בהתחלה שכרו שלושתן דירה בנחלאות, כזו שהשירותים בה בחוץ ואין בה חימום. בחורף ישנו עטופות בכמה שכבות בגדים וכובע צמר משוך על האוזניים. היו ג'וקים בדירה והייתה להן חלוקת תפקידים ברורה: האחות הצעירה עולה על כיסא וצורחת, הבכורה הורגת את הג'וקים, והיא, העולה החדשה, מעודדת אותה ממקומה הסמוך לכיסא של הצעירה.
שלושתן למדו, אחיותיה באוניברסיטה והיא באקדמיה למוזיקה, ולבסוף הבכורה עברה לתל אביב, והיא הכירה את האח של נועה ועברה לגור אתו, והאחות הצעירה התגוררה בדירת חדר מולם ממש. העולה החדשה תפסה את תפקיד הבכורה, כי הבית שלה היה הביתי ביותר, והדלת תמיד פתוחה. על האחות הבכורה תמיד היה קשה יותר לסמוך, היה אפשר לקבוע אתה פגישות והיא הייתה שוכחת, מאבדת את תחושת הזמן, קובעת עם חברים ונרדמת בסלון. אבל שלוש האחיות לא הרבו לקבוע פגישות מראש, בייחוד מאז שהיו לכולן טלפונים סלולריים, ואז רק הקדימו לדפיקה בדלת צלצול: "אני בסביבה, את בבית?".
האח של נועה לא התקנא במשפחתיות שלהן השונה משלו, גם כי לא נהג לחשוב הרבה על אנשים אחרים ולהשוות בינם לבינו, וגם כי הבין שכשעלו ארצה בלי ההורים נהיו לא רק אחיות אלא גם אמהות זו לזו. גם נועה לא חשבה עליהן הרבה, היא הייתה צעירה אפילו מהאחות הצעירה וכל העיסוק שלהן במוזיקה ובמדעי הרוח היה רחוק ממנה. אמנם למדה פסיכולוגיה, אבל מתוך מחשבה להיות יועצת בבית ספר ובלי להתפלסף הרבה על הנפש שלה עצמה, לא כמו העולה החדשה, שקראה ספרי פסיכולוגיה פופולרית סתם ככה מתוך עניין, וכתבה יומן. אח של נועה אמר שהוא לא מבין מה זה יומן, אם הוא היה כותב כזה הוא היה כותב "קמתי, צחצחתי שיניים, לבשתי שמלה ורודה והלכתי לישון". אבל לעולה החדשה כנראה יש דברים אחרים לכתוב, היא ממלאת שורות רבות בכתב ידה האלגנטי באותיות לטיניות. ושמלות ורודות היא בכלל לא לובשת.
* הקטעים הקודמים: 1, 2
-
לדיווה יש עכשיו בלוג משלה! בינתיים כנראה רק בהרצה, אבל הידד!
ובנו-של כתב נורא יפה על מהות הבלוגים.