Polly: I thought she wanted to write.
Mrs. Richards: Wanted a fight? I'll give her a fight, all right!*
אני חושבת הרבה על הכתיבה, על הרצון שלי להתקדם בה ועל המאבק הכפול הכרוך בזה. חוץ מהסיזיפיות של היומיום - איך אפשר לשבת ולהתרכז ולעשות משהו יפה אחרי תשע שעות של עבודה עם טקסט, ובסופ"שים איך אפשר גם לנוח גם לבלות גם לבשל וגם לנקות וגם וגם וגם? - יש גם מאבק פנימי, כי אם תיתנו לי עכשיו ימים שלמים פנויים לכתיבה אני לא אדע מה לעשות בהם. יותר ויותר אני מאמינה שיש בכתיבה גם היבט של מלאכה, שכשאיטיב לשלוט בו הבעיה השנייה הזאת תיפתר. אני קוראת את "סיפור" של רוברט מקי, ועוד מוקדם לי קצת לדעת אם הוא עוזר לי במובן הזה.
ואחר כך בא מאבק אחר שגם הוא פנימי וחיצוני כאחד, השיווק העצמי. אבל דייה לצרה בשעתה.
* מתוך "המלון של פולטי". האורחת החירשת והמעצבנת גברת ריצ'רדס מבקשת נייר. פקידת הקבלה פולי חושבת שמדובר בנייר מכתבים ושואלת כמה. גברת ריצ'רדס מתלוננת לפולטי שפולי שאלה אותה שאלות אישיות ומעליבות, ופולי מנסה להסביר.