הלילה כשקמתי להשתין (חתולוביץ': פרררה פרררה פרר! ~רצה למטבח~) היה בדיוק שלוש בלילה, ועד שנרדמתי בחזרה התנגן לי בראש השיר המקסים-מקסים הזה של טיפקס:
שלוש בלילה
שלוש בלילה
יושבת מולי לא בא לה לישון
שלוש בלילה
עיניים גדולות מדברת המון
אנ'לא בטוח מה לעשות
אנ'לא יודע למה לצפות
שלוש בלילה
גופה הסודי מציץ מכפתור פרום
שלוש בלילה
לבוש חגיגי אבל מרגיש קצת ערום
אנ'לא בטוח מה לעשות
אנ'לא יודע למה לצפות
כי את כל כך מולי
ללא מבוכה
מהמבט שלי
אולי את תמימה
אני מתה על השיר הזה, בייחוד על השורות "את כל כך מולי ללא מבוכה מהמבט שלי".
(בפעם הבאה אני אתעורר בארבע עם יהודית רביץ, למישהו יש שיר לחמש?)
-
ובעניין אחר: כשהייתי ילדה תמיד חשבתי שהחתימה "בכבוד רב" בסוף מכתב מדברת על כבודו של הכותב ולא על כבוד כלפי הנמען. לאחרונה נתקלתי באיזה מכתב שגרם לי לחשוב שצדקתי...