שוב אני מפנה קודם כול לפוסט של רונן. נדמה לי שכבר צריך לאכול גלידה.
והבמה ללאה גולדברג:
האוהב
משלום השָלֵם יימלט,
למדון ושבר ילך
הלוך ובכֹה.
ויפול והיה לשולט
וממרום כניעתו מולך
ויישא עטרתו במלכו
הלוך ובכה.
הנאהב
אשר יפְתַח ולא ייפָּתח,
אשר יפַתֶה ולא יִפָּת,
אשר יגאַל ולא ייגָאֵל,
זכותֵך תגן עליו.
ובמידת מה כל זה מתקשר גם לארנבים של תנינה. ומוקדש לך עם חיבוק. וגם בתודה לנוריקו, שביקשה.
