הוא יורד, הוא לבן, אין לי מה להגיד עליו... סליחה.
מה שכן רציתי להגיד זה על ג'ול. ראינו אתמול הופעה שלה בדיוידי ונזכרתי כמה היא מדהימה, כמוזיקאית וגם כמשוררת. ובמיוחד נשארו לי שתי שורות יפות שלה שבשתיהן יש פעמונים:
this love was a bell that rang unheard in the air
מתוך השיר הזה
ו-
I tried to forget you but you tied bells to your name
שורה שמקסימה אותי מאוד בגלל המעבר והטשטוש בין האדם לשם, בין הממשי לסימבולי, משהו שניסיתי לעשות גם בשיר שלי מילים.
וזה מתוך השיר הזה
שהוא בכלל מקסים, ויש בו עוד שורה שנונה שמתחברת לי מאוד לכך שג'ול מושפעת מקול פורטר השנון והמתוחכם:
They said you were a wize man, women teach wize men to pout
(הממ, בחרתי שירים מאוד קאנטרי-ים... אני אוהבת את הסגנון הזה!)