אמא שלי הביאה לי תמונה שלי מגיל שנתיים כדי שאני אראה כמה הדרי דומה לי, ובמיוחד כשאנחנו צוחקות. את התמונה ההיא שלי הכרתי ודי שנאתי אותה בילדותי ובנעוריי, כי קצת שנאתי את עצמי... אבל עכשיו כשראיתי אותה, ובאמת הייתי דומה בה להדרי, התחשק לי לקרוא לה (לי) בשמות חיבה. הדרי עצמה חייכה אל התמונה בשמחה כמו שהיא מחייכת לילדה בראי.
לשיפוטכם: הנה הדרי צוחקת:
ואני בגיל שנתיים:
ובונוס - הדרי שנרדמה כמו מלאך בנדנדה:
ועכשיו אני הולכת אל האוריגינל. להתראות!
