תמיד התעצלתי לחתוך סלט ירקות דק-דק, והייתי חותכת לחתיכות גדולות ולא נהנית מהסלט. אבל עכשיו הדרי אוכלת אתי את הסלט, ועוד אין לה מספיק שיניים ללעוס, אז אני חותכת לחתיכות זעירות. ונורא טעים לי!
ורק קצת שומן רווי לקינוח הסלט (על משקל "קצת דם לקינוח הדבש*"): רשימה חשובה של יעל ישראל על המוסר הכפול כלפי תופעת ההשמנה ומי באמת אשם בה: http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=5292&blogID=23
*
יונתן / יונה וולך
אֲנִי רָץ עַל הַגֶּשֶׁר
וְהַיְלָדִים אַחֲרַי
יוֹנָתָן
יוֹנָתָן הֵם קוֹרְאִים
קְצָת דָּם
רַק קְצָת דָּם לְקִנּוּחַ הַדְּבַשׁ
אֲנִי מַסְכִּים לְחוֹר שֶׁל נַעַץ
אֲבָל הַיְלָדִים רוֹצִים
וְהֵם יְלָדִים
וַאֲנִי יוֹנָתָן
הֵם כּוֹרְתִים אֶת רֹאשִׁי בַּעֲנַף
גְּלַדְיוֹלָה וְאוֹסְפִים אֶת רֹאשִׁי
בִּשְׁנֵי עַנְפֵי גְּלַדְיוֹלָה וְאוֹרְזִים
אֶת רֹאשִׁי בִּנְיָר מְרַשְׁרֵשׁ
יוֹנָתָן
יוֹנָתָן הֵם אוֹמְרִים
בֶּאֱמֶת תִּסְלַח לָנוּ
לֹא תֵּאַרְנוּ לְעַצְמֵנוּ שֶׁאַתָּה כָּזֶה.
