(סיטי בלונד יקירתי - לבקשתך הנבונה)
אני מביאה כאן הזמנה לאירוע שיתקיים בשבוע הספר בת"א והסבר כפי שקיבלתי מחברה לעבודה שהיא אחת היוזמות. בעיני זה חשוב.
פליטי דראפור: לא לסגור את השער
ב-19 במאי עברה בקריאה ראשונה, ברוב גורף, הצעת חוק אכזרית של סגן שר הביטחון מתן וילנאי: אדם שייתפס בניסיון לעבור את גדר הגבול לישראל צפוי לעונש מאסר של עד חמש שנים, ואם יגיע ממקום שמוגדר "מדינת אויב" (וסודאן, שממנה מגיעים פליטי דרפור, מוגדרת ככזו) יהיה צפוי לעונש של עד שבע שנות מאסר. החוק יעגן את נוהל "ההחזרה החמה" להעברת הפליטים בחזרה אל עברו האחר של הגבול 72 שעות מרגע תפיסתם באופן המעמיד את חייהם בסכנה ממשית. הוא יכשיר את החזקת הפליטים במעצר עד 18 יום מבלי שיובאו כלל בפני שופט; הקצין המוציא את צו הגירוש לא יחויב כלל לפגוש את הפליט; ויהיה "חוקי" לעצור גם נשים וילדים.
"חוק וילנאי", שזוכה לתמיכת הממשלה, כמו מניף בשערי מדינת ישראל כרזת ענק "כאן עוזרים ליהודים בלבד", ומבקש להקנות גושפנקא חוקית ליד הקשה שנוקטת המדינה כבר היום באלה שמבקשים למצוא מחסה בין גבולותיה. אבל פליטים אינם פושעים. אנשים הנמלטים מאזור מלחמה זכאים לבקש מקלט מדיני, וזו חובתנו המוסרית להתיר להם כניסה. חובתנו אף גדולה מזו: לפליטים הנסים על נפשם אל גדרותינו עלינו להעניק לפחות תנאי מחיה בסיסיים. כמדינה דמוקרטית בעלת מעמד כלכלי איתן באזור, בכוחנו וביכולתנו להעניק מקלט לפליטים מארצות גזירה, כפי שנהג בזמנו מנחם בגין כשהעניק לפליטים מווייטנאם מעמד של עולים חדשים. זו חובתנו, מאדם לאדם. ומובנת מאליה מחויבותו הייחודית של העם היהודי, הצרובה בהיסטוריה שלו.
גם מבחינה משפטית חוק כזה הוא פסול, שכן הוא עומד בניגוד למשפט הבינלאומי ולמחויבויותיה של מדינת ישראל מכוח אמנות בינלאומיות שהיא חתמה עליהן ואישררה אותן למעשה, זמן קצר לאחר הקמתה.
ב-1951, על רקע אירועי מלחמת העולם השנייה, חתמה ישראל על אמנת הפליטים (United nations Refugee Convention), שאושררה שלוש שנים מאוחר יותר והורחבה מעת לעת. "חוק וילנאי" מהווה הפרה בוטה של מחויבות ישראל על פי האמנה.
אנו קוראים לכנסת ישראל להסיר ידה מ"חוק וילנאי", שלא עומד בנורמות מוסריות ומשפטיות בסיסיות, ובמקומו לחוקק חוק המסדיר את מעמד הפליטים ומבקשי המקלט על-פי המשפט הבינלאומי. יש לספק לפליטים המגיעים אל גבולותינו – לפחות עד שיתאפשר להם להגיש בקשה למקלט מדיני ועד שתתקבל החלטה בדבר גורלם – לשהות במקום מוגן המספק את זכויותיהם. ללא רדיפה, ללא גזענות.
"וַאֲהַבְתֶּם אֶת-הַגֵּר כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים י', 19)
ביום שבת ה31.5 בין השעות 19.00-22.00 נתאסף בכיכר רבין בתל אביב –אנשי תרבות ואזרחים, בשיתוף פעולה עם ארגונים למען זכויות הפליטים – להפגין הזדהות ולעורר מודעות בקרב המבקרים באירועי שבוע הספר העברי, לצורך הדחוף לסכל את חקיקת "חוק וילנאי" ולחוקק במקומו חוק פליטים נאור. השתתפותכם חשובה!
להוספת שמכם ותמיכתכם לעצומה אנא כתבו למייל הזה:
[email protected]
