רכה
היום הדרי בת שנה וחודש והיום דרורית החכמה והרגישה אמרה לי שהורים לילדים רכים הם בעצמם רכים וצריכים שינהגו בהם ברכות. וחשבתי על זה כשאחרי סידורים שהתארכו יתר על המידה הסעתי הביתה את הרכה שלי שכבר הייתה עייפה ועצבנית, וכשהיא התחילה לבכות במושב האחורי ואני עם העיניים על הכביש לא יכולתי אפילו לסובב אליה את הראש, אבל שרתי לה במנגינה של "מאמא יו קיירו" "בה בה בה בה בה בה הביתה, ניסע הביתה, ושם נלך לישון..." והיא הצטרפה אליי: בה בה בה, וכשחנינו - רחוק, כרגיל, בערב המנוולים תופסים את כל המקומות וככה דווקא כשמגיעים עייפים גם אין חניה - והלכתי לי עם הילדה בזרועותיי והתיק על הגב, והיא מפטפטת עליי אבא אבא, ומצד אחד כאב לי הגב ומצד שני הייתי כל כך מלאת אושר מהנוכחות הקטנה הזאת שעליי, ונזכרתי בדבריה של אמא שלי גם כן היום, "כל כך אוהבים את היצור הקטן!". והגענו הביתה לאיחוד מאושר במיוחד עם שמיכי האהובה, ועם בלוגי האהוב... . ועכשיו הגב כואב, והילדה נרדמה, ועוד יום, ארוך וסוער, פחות או יותר נגמר.שמור   בטל