אחרי השנה הראשונה שלי בתיכון לאמנויות שהיה ברחוב נרקיס 11, בית הספר עבר למבנה ששכן ממש בתוך גן הפעמון (ושם הוא שוכן עד היום). המעבר היה טראומטי מכמה בחינות: קודם כול כמה מאנשי שלומי למדו בי"ב כשאני הייתי בי', ובית הספר פתאום התרוקן מהם; שנית – הדרך שלי לבית הספר התארכה וכללה שני אוטובוסים, ויכולתי לגוון בהחלפה: לרדת מ-17 בתחנה המרכזית ולהחליף ל-18, או במשביר (לקיטי: טלי תקומי) ולהחליף ל-4 או 14. בכל מקרה זה היה מייגע, ובעיקר בדרך חזרה.
מי שהגיע (כמוני) מתחנת האוטובוס הגיע לבית הספר דרך גן הפעמון [למי שלא מכיר – גן ציבורי עם דשא, תיאטרון קטן ו... פעמון] ונכנס לתוך החצר, למגרש הכדורסל. אבל מי שבא במכונית בא מלמעלה והגיע היישר אל הכניסה לבית הספר, וזה היה אזור יותר חביב, כי ברבות הימים היו מגיעים משם הידיד שלי שפעם כיניתי אותו כאן עומר אז אדבק בכינוי – עומר למד שכבה מעליי ונהג בסוזוקי סוויפט של אמא שלו; והגיטריסט, שהיה בן זוגי כשהייתי בי"ב והייתי נורא גאה כשבא לבקר אותי בבית הספר במלוא הדרו, תלתליו וכובעי הקסקט והחולצות הצבעוניות שלו. אז בקיצור, משם באו ההפתעות הנעימות. (ופעם אחרי שנפרדנו הגיטריסט ואני, והוא בא לשם לדבר אתי, ניסינו שם מול בית הספר ללכת מכות כדי שאני אוציא את הכעס שלי ונוכל לחזור להיות יחד, אבל היינו עדינים מדי ובסוף התחבקנו ונשארנו פרודים.)
כדי לעשן היינו יוצאים לגן הפעמון עצמו אף על פי שלא היינו אמורים, וט' המתולתלת שהייתה שרה ומנגנת מדהים בגיטרה, ושלא סבלה אותי, הייתה יושבת שם על ספסל ומנגנת ואנחנו היינו מתקבצים סביבה (אני ממרחק בטוח. ואגב, לא מזמן נפגשנו במקרה ומיד הצגתי אותה לחברה שהייתה אתי כ"ט' שאהבתי אותה והיא שנאה אותי" והיא אמרה לי שהיא שנאה בעיקר את עצמה ואת העולם.) היו גם שני מוכרי בייגלה שהתפרנסו מאתנו, ואני במעופפות שלי, הייתי חייבת לאחד מהם חצי שקל והחזרתי לשני (שלא התנגד כלל), ואחר כך לא הבנתי למה מוכר הבייגלה צועק עלי שלא החזרתי לו את הכסף. היו שמועות שאפשר לקנות מהם, ו/או בגן הפעמון בכלל, גם דברים אחרים, אבל אני לא רציתי לדעת מזה.
ופעם, נדמה לי שבאותה שנה, גם התקיים בגן הפעמון היריד של שבוע הספר, וזה היה ממש כיף. וגם היה נעים להישאר בבית הספר עד מאוחר ב"יום של תיאטרון", יום שלישי נדמה לי, שבו למדנו עד מאוחר והרגשנו מאוד עסוקים ועל גן הפעמון ירדו הדמדומים וכדרכם, ריככו את הכול.
[זה החלק החמישי בסדרת הזיכרונות מירושלים. הצנעתי את זה כדי לא להוריד את הרייטינג ;).]
