מתוגת הערב למתיקות מופלאה של בוקר

קינת הגינה

אני יושבת על ספסל לח

היתושים מלסטמים* אותי

ילדתי עגה בחול הבוצי

ולא יהיה לי במה לנגב

את ידיה

בבוקר

בבוקר אני מלטפת

כף רגל מושלמת

ועוד אחת

העיניים עצומות

הנשימות קצובות

אבל הרגליים מפלסות דרכן לבטח

אל תוך כפות ידַי.

* המילה הזאת מוקדשת לעדה

*

את רוצה עוד לשיר

ועוד לטפס ולדלג

ומי אני

שאגביל את החופש שלך

בשם רגלי הכואבות ועקיצות היתושים

בשם ארוחת הערב ושעת השינה

והחושך

בשם החופש

שלי

שפת חבל הטבור

*

בַּחיבוק שלָך יש זמן

יש בו גיל חמש

לחיי משי חלקות

זרועות ילדותיות רזות

שוקדות להקיף ולהדק.

יש בו הנערה שתהיי

ארוכה ונצמדת

ונקודות החן

ויש בו זמן להתחבק

בלי למהר הלאה

ובלי לעצור נשימה

החיבוק שחיכיתי לו

כל הזמן

-

שפת חבל הטבור

הבטן שלך מדברת אלי

את ישנה, הראש מכוסה בשמיכה,

החולצה מגולגלת והבטן חשופה

נושמת חמימה

מדברת

בשפת חבל הטבור

שלא נשכחה