| בלוגים קרובים בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום קישור ישיר לכאן דף כניסה |
|
||
|
החיים שמתחת לחיים
נפשי נפגעה כריאותיהם של מלטשי יהלומים; נפלאים וקשים ימי חיי (יהודה עמיחי) |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כינוי: לי עברון-ועקנין
גיל: 49 ICQ: הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר)
ארכיון: חיפוש טקסט בקטעים: חלון מסרים: הוסף מסר הבלוג חבר בטבעות: « בלוגרוטיקה » ± « הקומונה של לי » ± « מועדון קריאה » ± יסמין (סיפור) יסמין (אגדה בהמשכים) (1) יסמין (אגדה בהמשכים) (2) יסמין (אגדה) (3) יסמין (אגדה בהמשכים) (4) יסמין (אגדה בהמשכים) (5) יסמין (אגדה בהמשכים) (6) יסמין (7) יסמין (8) יסמין (9) - אחד לפני האחרון. יסמין (חלק אחרון, ולפניו לינקים לסיפור כולו) פינת שיר חלפי - (מריחות האביב נבוכות, דמי) פינת שיר: קרם רגליים מטוסקנה פינת שיר: איני רוצה להלשין אותה. "אושר"/ מאיה בז'רנו פינת שיר: גילי חיימוביץ' - סינדרלה; הקלה מפתיעה פינת שיר: כתבתי אלייך מכתב אהבה בקירילית - אדמיאל קוסמן פינת שיר: עצבות הבגדים והרהיטים פינת שיר - עוגת שוקולד/ מיה לוי-ירון פינת שיר: שני שירים נפלאים של רמי סערי פינת שיר: נגן בי/ אפרת מישורי פינת שיר: שיר חדש/ סמדר הרצפלד תיירים. פינת שיר עם סיפור, מוקדשת באהבה לרוני ג' פינת שיר: עזוב אותי מקרמים/ אריאל להמן פינת שיר: שני שירים מאת אווה קילפי פינת שיר: צולעת על הלב - גילי חיימוביץ' פינת שיר: שניים של רביקוביץ' סונט 130 מאת שייקספיר: פינת שיר מורחבת + פינת שיר: לכבוד צאת ספרו של גיורא פישר, "אחרי זה" פינת שיר: רחש/ אליעז סגל פינת שיר: כוכבית/ אגי משעול פינת שיר: "דבר המשורר לא פתר"/ ענת לויט למשל האוקיינוס הלא שקט ענק הרגע הזה / חיה שנהב שירים [את רוצה עוד לשיר] [בחיבוק שלך יש זמן]; שפת חבל הטבור [לקחת את ילדתי] X מסמן את המקום (בסוף הפוסט) אות האהבה אחי בבודפשט קנית בלונים ופרחים בגן המשחקים בית, חתול ואהבה בסיבוב הנחש בעלת בית הקולנוע + איך נפלת ברשתו דרכים העדרך (בסוף הפוסט) התרגשות מצמיתה ואולי פתאום אפגוש אותך חתולוביץ' יופיו לא הייתי מלכת חיי הלילה של ירושלים לפעמים הירח מילים מכתב בבקבוק מרווח חדש להפתעה סוחרי הנשים עפר וכוכבים פלסטר פני בת הארבע פעם אהבה גדולה + הדג האחרון פריז או אהובי צ'לנוב; אף פעם לא אמחק קינת הגינה; בבוקר קשה לדבר את האהבה הטובה ריקוד שכבות שתי אהבות; הגדרות חדשות; האהבה מקלקלת את השורה שתיים בצהריים דרכים צ'לנוב; אף פעם לא אמחק (שירים) כמה שירים בריז'יט (שיר) רומפלשטילצכן (שיר חדש) צחת-העור ואדמונית שוקולד מריר פרעה - שיר שהופיע גם בבננות. עם הקוראים הכפולים הסליחה :) באתי אליך ילדה דודתי שמתה שני שירי עין כרם שרדינגר שעת החסד - לא של יהודה עמיחי, שלי מגיל 15 הרדיפה אחרי האושר ואלד אותךָ איש (דרקולה 2) אושר לפי מידה אותו נהר כמו עובר I Dreamt Lord Voldemort עולם שלושה פוסטים באחד גב תפוס יום האישה לקראת שיחה רק ההבטחה העדשה חתולים יום שלישי, ערב שבועות מיצפטל שירים שהקראתי באזכרה לָמה געגועים השעה המכריעה דבר בלתי נראה קופסה, ולא לסגור את ישרא! פוסטים נבחרים A man who needs your love crush Lou and Andy sometimes I hear my voice אהבה שאינה תלויה בדבר אומרים לנו שיש אוריינות אחרת אוצרות אושרים איזה כיף שכן, איזה כיף שלא אמפתיה אני מעדיפה ב"נ ומ"מ רוקדות בזכות האהבה העצמית גוונים של אהבה דיוק הכאב וטשטוש האושר האוניברסיטה בהר הצופים, מפת תשוקה האיש העצוב ביותר בעולם הארה קטנה הדהוד ההגדה לבית פולטי הכלב השחור - סיפור הכפתור של חזי המלחמה שלי ב"מנוחת הלוחם" העין (סיפור) - חלק ב' העין (סיפור) חלק א' הפנר יודע לדבר אהבה הצד האפל של לטרון התאווה לדעת ולהבין ולא היה באייקון אלא זוהר ז'ק ברל חברות הדדית חיבוקים טרטיף יום הולדת 35 יומולדת שנה לבלוג כמו רדיו לבבי התרגל אל עצמו להפשיר את הקרח למה אני לא אוהבת אירוניה מדעי הדחייה מחסן ישן של כלים מיכאל, המציאות מילות חיבה מילים מישהו לבכות אתו מישהו לרוץ אתו מסיבת כיתה שנות השמונים מקרונים, סקטים וביצה סוגים של עייפות (בעיקר התגובות!) עוברות האורח קורפו קפקא מון אמור קצת הוא שאלון שינה (סיפור) שלושה סרטים שהטביעו חותם שליחים שפות שש מילים מחפשות משורר תנינה מתארחת בבלוג הפנר יודע לדבר אהבה תנינה והטטושון חול גלגוליו של שיר אהבה I'm in love again rare and precious jethro tull 9/8/2010 הדיו של עינייך/ מילים ולחן: פרנסיס קאברל העיר שמתחת לעיר האלילות 1: ארתה קיט גשר הגשם מדבר כדרך אוהבים A Paris על סוסים וסדינה סאטן דוּדֵי שמחה לחקור וגם להתעטף: על זיכרונותיה של סימון דה בובואר האלון והבלוט הביטחון הנפלא של ג'ואן ארמטריידינג קצר וחטוף ושובר את הלב "לא ידעתי שאפשר לאהוב את האישה שאוהבים" לדבר על מורקמי היה לדבר אהבה נס שדבר אינו מוחק את העיקר תפוחים בוקר שבת שיחת לב אל לב שיר מתנגן לי בראש גן חיים p או לא p משולחנה של המתרגמת להסכין עם גבולות קיומנו משני הצדדים. עכשיו. אהבה שמרחיבה את העולם ההבדל הדק בין תפאורה ריקה לעולם ומלואו נשף יותר מדי עיניים ופחות מדי חול סלון כריות טעם של מחמאה שנשארת חומר סותר בדידות Danish (חרדה+זמן) מאיפה באה האהבה הזאת? (עוד פוסט על אברהם הפנר) איש האופניים קרוב רחוק קרוב הנה אני ממשיכה מוצלחת האיש שהילד בו חי אנשי הפח כמו עִם הנה הגשם שוב על Terms of Endearment (בלי ג'ק ניקולסון) דג האותיות איה אקורד ברור של אהבה חיי עץ וגם אני אומרת משהו על פיט סיגר And I'm a music lover הפסקת קפה רגע לפני Undressed to kill Of Woman Born מכתב ליהודה עמיחי הקולות שמתחת לעור: על "מקהלה הונגרית" מרבה להקשיב: על "מבט חטוף של הנצחי"/ אליענה אלמוג היער והפארק הרי זאת אני הבוערת: על "ג'זבל" עם בטי דייוויס there's nothing else above a heart במקום הסד של הסטנדרטים אני ברשת Murakami in Jerusalem על "הספר הקטן" בנרג' הדף שלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה מדף הספרים שלי בNRG מתברר שהספרים שלי עוד קיימים "מילת אהבה" ב"שיר חדש" אנדרלמוסיה מציירת את הטטושון ב"זוטא" מצעד הקלישאות - ביקורת שכתבתי במעריב ביקורת על "ריגוש" של ג'קי קולינס אין אני לי - הרצאה על "באפי" באייקון 2005 הרצאה מכנס עולמות על התבגרות מינית בבאפי התנצחויות, בלבול ופשטידה - מאמר שלי על "באפי" הדף שלי ב"במה חדשה" הספרים שמכירים אותי אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן אמה/ ג'יין אוסטן ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר הנה אני מתחילה/ יהודית קציר מי יציל את תנינה/ נורית זרחי מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן עין החתול/ מרגרט אטווד פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן תקוות גדולות/ צרלס דיקנס קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור) 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 התעוררות (סיפור) 1 2 3 4 5 6 - סוף |
11/2009
בתו של קזנובה סיפורון שלי בגיליון החדש של "זוטא". (היי, זה גיליון 34 - כמו הגיל שלי). 15 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של איקיוויזי ב-3/12/2009 21:53
18 שנה לא התכוונתי לכתוב פוסט, ואפילו טרם הספיקותי לענות על התגובות מהפוסט הקודם - שלא לדבר על לקרוא בלוגים רבים וטובים שאני מקבלת מהם עדכונים. נהייתי אישה עסוקה לאחרונה... אבל בדרכי לג'ימייל הבוקר חלפתי על פני ויינט תרבות וראיתי שמלאו 18 שנה - הייתכן?? - 18 שנה למותו של פרדי מרקורי. וביום שנודע על מותו לא היה לי וויינט, אבל היה לי חבר שבא אליי בערב בלבוש חגיגי ובפנים עצובים והודיע לי שפרדי מרקורי מת. זה היה קצת the day the music died... קווין הייתה חלק מחיינו, מחיי, עוד לפני שביום הולדתי השישה עשר קיבלתי ממנו את התקליט queen1. הייתה לי עוד לפני כן קלטת שבצד אחד שלה wish you were here של פינק פלויד ובצד השני A night at the opera של קווין, שבו הכי אהבתי את העוצמות האורגזמיות של שיר הנביא, ובו ידידי הטוב אורי תמיד התלונן על הקטעים הרוקיסטיים ב"רפסודיה בוהמית", הוא רצה רק את החלק האופראי. ועם אותו חבר שהתאבלנו יחד על פרדי, נהגנו לנסוע בימי שישי לג'ם-סשן בפרגוד, ושם לשים רגליים על החלון של האוטו (טוב, הוא. אני ארוכה מדי ולא גמישה מספיק בשביל לשים רגליים על החלון) ולעשן סיגריה לצלילי Drowse. כמה שנים אחר כך עוד בחרתי בפרדי לבטא את תחושותיי, גם של אופוריה וגם של מחנק וגם של אהבה בלתי אפשרית. ועד היום הצליל המיוחד של הגיטרה שלהם נשמע כמו בית. 34 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של לי ב-26/11/2009 09:10
בבית ובתיאטרון טוב, התכוונתי לכתוב על התיאטרון, אבל קודם סצינת בית שהתרחשה לא מזמן ואני לא רוצה לשכוח: אני מסירה להדרי גרב ולפני כן מכינה אותה ב"שלוש - ארבע - ו!!!" הדרי רוצה אותו דבר עם הגרב השני, מושיטה לי את הרגל ואומרת בעידוד: "שתיים..." (גם נדמה לי שזו פעם ראשונה שהיא אמרה שתיים ולא תיים. וטוב שכך כי תיים זה גם משקפיים.) וכעת לתיאטרון. ביום ראשון נסעתי לתל אביב לפגוש את חברתי האהובה אריאל ונסענו ליפו לתיאטרון גשר, כי היחצ של תיאטרון גשר הגו רעיון נחמד לתת כמה הזמנות לבלוגרים ("מובילים" או "נחשבים" או משהו מעין זה - לא שיש לי בעיה עם מחמאות, אלא עם המובילים והחשובים שלא היו שם...) ואני החלטתי שאם זה גשר וכרטיסים חינם אני אעשה את המאמץ ואסע, למרות שמה אני אגיד לכם. אימהות עובדות שקמות בשש בבוקר, לא כ"כ מובן מאליו שייסעו בשבע בערב לתל אביב להצגה, ואת המחיר שילמתי בימים הבאים. הארפר ריגן גיבורת ההצגה (שגם נקראת "הארפר ריגן" - ביים עודד קוטלר) הייתה קשת יום קצת יותר ממני. ההצגה מתחילה בסצינה שבה המעביד שלה מסרב לתת לה ימי חופשה בשביל לבקר את אביה הגוסס. הארפר היא לאורה ריבלין והעמידה שלה בסצינה הזאת (ובכלל, העמידה שלה והאופן שהחזיקה את גופה) אמרה הכול. שהעולם על כתפיה אבל היא גם מלאת חיים וסקרנות. בהתחלה היא הזכירה לי דמות בסרט של מייק לי, רק פחות מעצבנת. אחר כך ההצגה קיבלה כיוון קצת אחר. אבל ריבלין נשארה נהדרת. אחד הדברים עם הארפר ריגן הזאת, שהיא סקרנית וישירה ושואלת ואומרת דברים שאנשים בדרך כלל מותירים אותם ברובד הסמוי. היא גם יוצרת אווירה כזו שמאפשרת לאנשים להגיד לה דברים כאלה. כל פעם שנאמרו דברים כאלה, אריאל ואני צחקנו. אבל רק אנחנו! טוב, אני רגילה לחוויה הזו, לפני הרבה שנים הייתי מבקרת תיאטרון ובהצגה שהכי אהבתי אי פעם ניגשו אליי מבקרים אחרים ואמרו לי שהם שנאו את זה וביקשו שאסביר את עצמי. ההצגה ההיא הייתה "האיש שחשב שאשתו היא כובע" של פיטר ברוק שהוצגה בפסטיבל ישראל. אולי שם הבעיה הייתה שהחומר היה קצת שנוי במחלוקת - תיאורי מקרים בנוירולוגיה, האם זה תיאטרון? אבל אותי זה ריתק. כאן בהארפר ריגן, לא הבנו כל כך למה אחרים לא צחקו, אבל ברור למה אנחנו כן - גם אנחנו כאלה, שאומרות ושואלות מה שאחרים שותקים. ההצגה היא לאו דווקא שנונה או בנויה על שנינויות, אבל היה רגע אחד שמצחיק אותי עד עכשיו. נראה לי שכל בת בוגרת תשמח לאמץ את זה לדיאלוגים עם אמה: הארפר מונה טענות רבות וקשות נגד אמה, והאם נאנחת: "איזה עולם", והארפר משיבה: "זה לא העולם, אמא, זו את." 26 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 1 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של עדי בעולם ב-26/11/2009 01:31
ברמזור 15 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של איקיוויזי ב-3/12/2009 21:55
לוּ נגר הייתי בנסיעות הבינעירוניות הרבות שנפלו בחלקי השבוע (מסיבות משמחות) כתבתי גירסה עברית לשיר שאני אוהבת נורא ובזמן האחרון מתנגן בי במיוחד, If I were a carpenter שכתב טים הארדין ומבצעים כל מיני זמרים והביצוע שאני התאהבתי בו היה של ג'ואן באאז. אז הנה אני שרה ואחר כך המילים בעברית ואחר כך המקור. לוּ נגר הייתי לוּ נגר הייתי, ואת גבירה נכבדת האם גם אז היית שלי ואותי אוהבת לו כדים כיירתי, האם עוד היית הולכת אחריי ולצדי ואת בני יולדת את אהבתי שמרי לבדידות וצער נתתי לך את לבדי תני לי את מחר לו טוחן הייתי, אותי היית מלטפת? "כן אהוב," אמרי נא לי, בחיבוק עוטפת. לוּ בסיד ומלט ידיי כל היום טבלתי העוד היית בזרועותיי בלילה, עת חלמתי את אהבתי שמרי לבדידות וצער נתתי לך את לבדי תני לי את מחר "If I Were A Carpenter" 22 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של לוסי ב-21/11/2009 11:09 הדף הבא דפים: 1 2 3 החודש הקודם (10/2009) החודש הבא (12/2009) |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||