העיירה שלי
בלי לשים לב בכלל עברנו לפני יומיים נקודת-ציון חשובה - חצי שנה בגרמניה. ואולי דווקא העובדה שלא שמנו לב מראה שאכן התאקלמנו במידה רבה בעיר. הכוונה לא רק לגרמנית (שבהחלט משתפרת) או להבנה יותר מסודרת של נהלי החיים כאן (היזהרו מרמאים עם פנים חביבות) אלא גם לתחושה שזארברוקן, העיר הבינונית בה אנחנו חיים, היא במידה רבה של אמת גם 'בית' ולא רק תחנת מעבר זרה. ולרגל המאורע, כמה דברים קטנים על העיר שלמדנו במשך הזמן:

1. בגלל שהשם הוא Saarbrücken, כלומר יש שתי נקודות מעל ה-u, קוראים את התנועה הזו כמשהו בין שורוק לחיריק, או במלים אחרות, כמו שהיו אומרים 'מה, אתה דפוווק?' ב'פלטפוס'. מהסיבה הזו מתעקשים בכל מיני מקומות (למשל ויקיפדיה) לתעתק את השם בכלל כ'זארבריקן'.
2. האטימולוגיה של השם נראית אמנם ברורה (הגשרים על נהר הזאר) אבל היא שגויה: השם מופיע בספרות (במקורו הצרפתי, Sarrebrooka) כבר משנת 999 לספירה, 500 שנה לפני שהוקם במקום הגשר הראשון. ההערכה היא שמקור השם הוא במילה brocken, שבגרמנית עתיקה פירושה 'סלעים', ושהעיר נקרא על שם מספר גושי אבן שבלטו מתוך הזאר באזור זה.
3. עם אתרי התיירות בעיר נמנים כנסייה שאין בה אף צלב, אתר זיכרון בלתי נראה ואנדרטאות לחללי שני צבאות יריבים באותה מלחמה. את האחרון כבר הסברתי (בפוסט על הטיול לגן הצרפתי-גרמני) ועל שני האחרים אני מבטיח פירוט בהמשך.
4. במרכז העיר, ליד קארשטאט (כלבו ענק במיוחד, שמתפרש על חלק ניכר ממרכז העיר, כך שזו לא ממש נקודת ציון טובה), יש פסל משונה - גוש אבן לא מסותת בגובה מטר בערך, שעליו מגולף דוב ורשום המרחק לברלין (715 ק"מ). המטרה? לא ברורה.
5. תחנת הכוח בעיר זכתה בשנים האחרונות לפרס מיוחד על תרומתה לשימור איכות הסביבה וניקוי האוויר והמים מתוצרים תעשייתיים. ואכן, העיר נראית ומרגישה כמו כפר, וזה בהחלט מרשים בהתחשב בכך שלפני שישים שנה היתה מרכז ייצור הפחם והברזל של גרמניה.
6. מזג האוויר כאן - כמו בחלקים רבים של גרמניה - יכול להיות מתואר במילה הגרמנית הנהדרת wechselhaft - הפכפך. זה אומר שאף פעם אי אפשר ממש לסמוך על התחזית, אבל מצד שני גם יוצר הרבה מאוד הזדמנויות לשילוב של גשם ושמש, שיוצר - כפי שלמדנו בגן - קשת:



אגב, כשהסתכלנו החוצה בהתפעמות מהקשת המרהיבה (זה נראה הרבה יותר מלהיב במציאות) עלה בי עוד הרהור אטימולוגי, הפעם בעניין 'קשת': בעוד שבעברית משמשת אותה מילה לתופעה המטארולוגית, לצורה הגיאומטרית שלה, למבנה האדריכלי ולכלי הנשק באותה צורה, הרי שבאנגלית שייכים כלי הנשק (bow) והקשת בענן (rainbow) למשפחה אחת, ואילו הצורה הגיאומטרית (arc) והאדריכלית (arch) למשפחה אחרת (ונדמה לי שבגרמנית זה גם כך).
יהיה מה שיהיה שמה, הקשת היתה תמיד סמל לברית בין השמיים לארץ ובין הטבע לאדם, והופעתה היום בהחלט משמחת - אולי היא מסמלת את הברית ההולכת ונרקמת בינינו לבין העיר.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 25/2/2007 02:47, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, בשבילנו זו אירופה אירופה, מעברים 10-20-30, תמונות, אופטימי
5 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של עדה ב-26/2/2007 10:22

---

בבוקר
יש אנשים שיצחקו אם אספר להם שיש לי בעיה לקום בבוקר. הרי כמעט תמיד אני מצליח לקום ישר עם השעון, בלי נודניק ושום דבר אחר, ומשמש כמי שמעיר אנשים אחרים שישנים בסביבה (ובשנים האחרונות, את אסנת). אבל הבעיה שלי עם הקימה אינה פיזית, כלומר אינה קשורה לחוסר יכולת לקום, אלא נפשית - חוסר רצון לקום.
יש בזה משהו מאוד טבעי: השינה מתבצעת במקום בטוח בהרבה מהעירות, בתוך מיטה נוחה, שמיכה חמה, חדר מואפל - מקום נוח ובטוח שאינו משתנה. מצד שני, בזכות החלומות, יש למקום הזה אפשרות להיות כל דבר וכל מקום שארצה, בלי מגבלות כמעט, כך שגם שעמום ושגרה לא גרים שם. נכון, יש גם סיוטים וחלומות קשים, אבל קודם כל - אצלי הם נדירים, ושנית - הם נגמרים במהירות ובתחושת ההקלה של 'זה היה רק חלום', וזאת לעומת סיוטים שמתרחשים במציאות ואתה מוצא את עצמך מתעורר ומגלה שהם עדיין שם וצריך לנקות אחריהם.
בגלל העדיפות הברורה הזאת של עולם החלום על עולם המציאות, ההתעוררות היא עבורי חוויה קשה, שבמהלכה אני עוסק כל הזמן בנסיונות לשכנע את עצמי שיש לי סיבה לכניסה-מחדש הזו לעולם המציאות. זאת הסיבה שהרבה יותר קל לי להתעורר בימים בהם צפוי משהו מיוחד (טיול, הופעה, אירוע) והרבה יותר קשה בסתם-יום-של-חורף, בו קר מחוץ למיטה ואפילו השמש לא מציצה מהענן, ובטח כאשר כל מיני מטלות לא-נעימות במיוחד ממתינות לתורן ברשימה. וזה לא משנה באיזה שעה קמים (פרט לכך שחשוב שזה יקרה אחרי הזריחה).
טוב, אני הולך להכין קפה.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 23/2/2007 09:58, ושייך לקטגוריות מעברים 10-20-30, עונות השנה, שחרור קיטור
9 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של שירי ב-26/2/2007 17:47

---

אופניים וכבלים
בימים האחרונים עשינו עוד שני צעדי התמקמות חשובים בגרמניה: קנינו אופניים ועשינו כבלים. האופניים, כלי תחבורה שימושי שכבר מאז הגעתנו לכאן רומזים לנו שכדאי להשיג, היו תולדה של מספר ימים בהירים וחמימים ושלט של מבצע שאסנת ראתה על חנות אופניים. בדיעבד הסתבר שהחנות עם המבצע היתה בכלל סגורה כשהיא יצאה לקניות, אבל ההחלטה כבר נעשתה, והיא מצאה בסוף זוג משומש במצב טוב בחנות אופניים אחרת. שנינו עוד הספקנו לרכב עליהם בשמש, וליהנות מהשבילים הנהדרים שיש כאן בעיר, לפני שמזג האוויר עשה 'אחורה פנה' ובמקום להיות בהיר כמו שנטען באינטרנט הפך למעין שמיכה לבנה המונחת על העיר, בלי גשם ועם לא מעט אור - אבל בהיר זה לא.
את הכבלים, לעומת זאת, עשינו כדי שנוכל להוריד יותר בקלות וידיואים ביוטיוב וכדומה. זה נשמע פרדוקסלי, אבל הנה ההסבר: כשהגענו לכאן עשינו בטעות אינטרנט בחברה מאוד לא מוצלחת, בשם וודאפון. חיבור האינטרנט שלנו לא רק עלה כמו שאתם משלמים (אבל ביורו), אלא היה גם איטי, נוטה לניתוקים, גורם לדיליי עצבני בשיחות סקייפ ומסנג'ר, והכי גרוע - מוגבל בכמות המידע שניתן להעביר בו בכל חודש. ההגבלה, כפי שגילינו, אינה מגבילה מדי אם לא משתמשים ביישומים זוללי רוחב-פס (כמו הורדת וידאו ודברים דומים), אבל בהחלט הקשתה עלינו לעשות כל מה שאנחנו רוצים עם האינטרנט היקר. וכפי שהזכרתי כבר, הסכמים עם וודאפון הם חתונה קתולית לשנתיים, כך שאי-אפשר 'להחליף חברה' אלא רק להירשם לחברת אינטרנט אחרת בנוסף.
אבל החודש הגיעו מים עד נפש: במסגרת נסיונות לבחון כמה קטעי וידאו אנחנו יכולים בכל זאת לראות ברשת, ובגלל שלא היה לנו מושג כמה קרובים אנחנו למגבלה, מצאנו את עצמנו עוברים את הגבול שוודאפון הציבה לנו. ואז גילינו שלעבור את הגבול הזה זו פעולה מסוכנת כמעט כמו לחתוך את גדר התיל ולחדור לסוריה. הוודאפונים היקרים משיתים קנס דרקוני על כל מגה-בייט מעבר למותר, ואפילו לא טרחו לעדכן אותנו כשעברנו את המגבלה. רק בסוף החודש, כשנודע לנו החשבון המנופח, הבנו שאי-אפשר לחיות ככה.
מיד עשינו סקר שווקים וגילינו שהאינטרנט הזול והיעיל ביותר, במהירות סבירה ובלי גבולות הורדה, הוא של חברת הכבלים. פנייה אליהם חשפה בפנינו שכדי לעשות אינטרנט בכבלים חייבים לעשות גם כבלים, אבל שהכבלים עצמם ניתנים בחינם לשנה הראשונ ובסכום סביר לגמרי בהמשך; ומאחר שחצי העולם טוען בתוקף שהדרך הטובה ביותר לשפר את הגרמנית היא לצפות בטלוויזיה, הלכנו על זה.
אתמול התקינו לנו, ואחרי יום הזוי - שכלל ביקור של שני טכנאים גרמנים וחביבים, המון חיבורים, שינויי settings, נסיון להבין ספרי הדרכה בגרמנית, שינוי מבנה הרהיטים בחדר העבודה כדי שיהיה נוח יותר לגשת למודם הכבלים, תיקון טעות שנעשתה בהזמנה, קניית כל מיני חוטים וכבלים שנדרשים לחיבור, קניית עכבר במקום זה שהתקלקל לפני יומיים ותסכול אדיר כשהוא הפסיק לעבוד אחרי שעתיים - יש לנו אינטרנט כמו שצריך וגם כבלים עם שלושים ערוצים, כמעט כולם בגרמנית. אתמול שידרו רוב הערוצים את קרנבל ה'פאשינג' או 'פאסטנאכט', המקבילה הגרמנית למארדי גרא של ניו אורלינס ולקרנבל בברזיל. לפחות מהשידורים, זה נראה כמו פורים. הספקנו לראות סטנד-אפ בגרמנית (הבנו בערך כל בדיחה חמישית) וסאות' פארק (שאולי בזכות האנימציה הבנו כמעט לגמרי והיה מצחיק ביותר.) אנחנו מצפים (בכליון עיניים?) ל'מועדון קרב' שאמור להיות משודר בדיבוב לגרמנית בשבוע הקרוב.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 20/2/2007 10:10, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., המחשב ואני, מעברים 10-20-30, אינטרנט, טלוויזיה וקולנוע
3 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-21/2/2007 15:30

---

דיסקליימר
(נא לגזור ולהדביק לפני כל פוסט בבלוג)

בלוג זה איננו מאמר מדעי, כתבה עיתונאית או מחקר היסטורי; הכללתו של פרט כלשהו בבלוג זה איננה ערובה לנכונותו. בלוג זה איננו מניפסט פוליטי, אמנותי או תרבותי, ואינו מתחייב בהכרח למהלך קוהרנטי, לוגי ומנומק, לעקביות או לטיעונים מוצקים; במקרים רבים מתעד הבלוג מהלך מחשבתי אסוציאטיבי ורגעי, שאין בו כדי ללמד בהכרח על דעתו של כותב הבלוג, על נטיותיו הפוליטיות ועל עמדתו בנושאים שעל הפרק. בלוג זה אינו מתיימר לחנך את קוראיו, לתת להם דוגמה או לפקוח את עיניהם, אלא מבטא את הדעות והמחשבות האישיות של כותבו; כל ניסיון להבין בלוג זה באופן שונה הוא על אחריות הקורא בלבד. בלוג זה אינו מקור ליעוץ משפטי, רפואי או הלכתי; פנו לעו"ד, לרופא המשפחה או לרב/כומר/אימאם/שאמאן המקומי. השימוש בבלוג זה הוא על אחריות הקורא בלבד.
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 19/2/2007 09:30, ושייך לקטגוריות הומור, מעברים 10-20-30, שחרור קיטור
8 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ארי ב-21/2/2007 14:34

---