המלצה חמה על סרט - מסור

סרט שמשום מה טרם הגיע לבתי הקולנוע בארץ, אך אפשר להשיגו בספריות הDVD בגרסא מתורגמת לאנגלית. אין לי מושג אם הסרט הזה עומד להיות מופץ בארץ.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: מסור SAW

במאי: ג'יימס וואן

שחקנים: קרי אלווס, לי וואנל, דני גלובר, קן לונג

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

שני אנשים זרים מתעוררים בחדר אפל, כשהם נעולים בשרשראות ובמרכז החדר ישנה גופה. עליהם לשתף פעולה על מנת לגבור על רוצח סדרתי, שמשחק איתם משחק שסופו חיים או מוות. האם הם יגברו על הרוצח במאבק המוחות? בהמשך מסתבר, שמדובר ברוצח סדרתי, שאוהב לשחק משחק מוחות אכזרי עם קורבנותיו. אם הם אינם גוברים עליו במשחק, הם ימותו.

דבר הפסיכופט:

מותחן אימה מהטובים שראיתי בשנים האחרונות. יש המוני סרטים, שבהם יש רוצח סדרתי במרכז ורובם נראים אותו הדבר, עד כדי כך שהם הפכו להיות מאוד צפויים. הסרט "מסור", מצליח להתגבר על השבלוניות של סרטי המתח הללו, בעיקר ע"י תחכום רב במשחק המוחות של הרוצח וע"י שילוב מעולה עם אימה. הסרט מסור אינו קל לצפיה והוא אחד מהסרטים המזעזעים שראיתי בשנים האחרונות, אבל בזה בדיוק טמונה הצלחתו. הוא מצליח לספק עלילה מותחת, ליצור טרור של ממש עם האימה שמשולבת בו ועוברת היטב גם לצופים ולהצליח להפתיע עד סופו בתחכום רב. על סרט כזה אי אפשר לומר יותר מדי, בכדי לא להרוס. מה שכן אני יכול לומר, זה שהסרט הושווה רבות לסרט הנפלא "שבעה חטאים" ולדעתי די בצדק. הוא אמנם לא ברמה של "שבעה חטאים", אך בהחלט מדובר באחד מסרטי הרוצחים הסדרתיים, המתוחכמים והמזעזעים ביותר שנעשו מאז "שבעה חטאים". לסיכום, סרט מתח מעולה, שיזעזע אותכם, ישפיע עליכם (במובן המזעזע של המילה) ויסקרן את מוחותיכם. לא לפספס.

ציון: 9 מתוך 10    

המלצה חמה על סרט חדש - ריי

סרט על חייו של הזמר הנועד ריי צ'ארלס. הסרט הגיע לא מזמן לבתי הקולנוע ברחבי הארץ ואפשר להשיגו גם בDVD מתורגם לאנגלית.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: ריי Ray

במאי: טיילור האקפורד

שחקנים: ג'יימי פוקס, קרי וושינגטון, רג'ינה קינג, קליפטון פאוול

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

סיפור חייו מעורר ההשראה של המוסיקאי, שנחשב בארה"ב לאוצר לאומי והיה לאישיות מוסיקלית נערצת ברחבי העולם. בשנות השישים המוקדמות הזמר והנגן ריי צ'ארלס היה לתופעה מוסיקלית שסחפה המונים, שלטה ברחבות הריקודים והגיעה לפסגת המצעדים. סיבוב ההופעות באירופה הפך אותו לאחד האמנים המבוקשים ביותר בעולם, וכל זאת על אף עיוורון מגיל שבע. צ'ארלס שגדל בדרום ארה"ב, נחשב לפורץ דרך מאחר והוא שינה את פני המוסיקה ושילב גוספל, רית'ם אנד בלוז, ג'אז וקאנטרי ביצירתו. מלבד כישרונו המוסיקלי הוא היה גם פופולרי מאד אצל הנשים ובשלב מסויים הוא התדרדר לסמים, מה שכמעט והרס לו את הקריירה.

דבר הפסיכופט:

סרטים העוקבים אחרי עליה לצמרת של זמר, כוכב ספורט או כל אדם מפורסם אחר, אינם מצרך נדיר בהוליווד. הסרט ריי, שעוקב אחרי חייו ועלייתו לצמרת של ריי צ'ארלס, אינו שונה מהם בהרבה. גם במקרה של ריי צ'ארלס, מדובר במישהו שהצליח למרות שהוא נולד בדרום העני ומוכה הגזענות של ארה"ב. הפעם סיפורו של ריי זוכה לחיזוק, בגלל העובדה המדהימה, שמדובר בזמר שכבר בגיל 7 איבד את ראייתו והוא למד לחיות בלי עזרה של מקל או כלב נחייה, רק בזכות אמו שהתעקשה שהוא יזכור פרטים על כל הסובב אותו בתוך ראשו. חייו של ריי צ'ארלס היו מעניינים מספיק, בשביל סרט העוקב אחר חייו וכללו היוולדות לסביבה מוכה עוני וגזענות, מקרים טראומטיים מילדות, עיוורון מגיל צעיר ובשלב מתקדם יותר בקריירה שלו, הסתבכות ביחסים מורכבים עם נשים רבות והתדרדרות לסמים.

למרות סיפור החיים המעניין, הסרט לא מצליח להביא משהו מעבר לסרטים ביוגרפיים דומים לזה מבחינת העלילה שלו, אבל זה לא מונע ממנו להיות סרט נפלא. הסרט עומד על שני דברים מופלאים, שהופכים אותו לסרט מעולה. בראש ובראשונה הסרט עומד על המוזיקה הנפלאה של ריי צ'ארלס, מוזיקה שסחפה אנשים רבים בכל קצוות תבל. ריי צ'ארלס נולד עם כשרון בלתי נדלה לנגינה בפסנתר ולשירה והוא הצליח לחדש, בשלבו את מוזיקת הגוספל עליה גדל עם רית'ם אנד בלוז אותו הוא שאב מסביבתו ושורשיו. חידוש זה של שילוב מוזיקה כנסייתית עם מוזיקה סקסית וקיצבית, הביא עליו גם ביקורת, אך בסופו של דבר גרם להצלחתו הכבירה. צ'ארלס הצליח לפרוץ ממצעדי הרית'ם אנד בלוז לראש מצעדי הפופ של אותה תקופה. ריי צ'ארלס הקפיד לחדש כל הזמן ושילב בהמשך גם מוזיקת ג'אז וקאנטרי בשירים שלו.

הדבר השני שמחזיק את הסרט הוא ההופעה המחשמלת והמדהימה של ג'יימי פוקס. פוקס שהתפרסם בכלל בתור קומיקאי, הדהים בשנת 2004 את הוליווד כולה, במשחקו הנפלא בסרטים דרמטיים, בתחילת השנה בסרט "הנוסע" ועכשיו בסרט "ריי". פוקס זכה למועמדות לגלובוס הזהב על שני הסרטים ואף זכה בפרס השחקן הראשי בקומדיה/מוזיקל על הסרט "ריי". עכשיו פוקס מועמד לאוסקר על תפקידו בסרט זה וקשה לראות מישהו אחר קוטף ממנו את הפסלון. הופעתו בסרט פשוט מדהימה ויש רגעים שהוא פשוט כל כך דומה במראה ובתנועות לריי צ'ארלס שזה מדהים.

אפשר לומר שהסרט הוא הופעה תרתי משמע. ג'יימי פוקס נותן את הופעת חייו כאשר הוא מופיע על הבמה בתור ריי צ'ארלס והסרט כולו הוא הופעה נפלאה וסוחפת של שיריו המדהימים של ריי צ'ארלס. את הסרט המצויין משלים תיעוד מרתק של ההקלטות, כולל ההקלטה הנפלאה של השיר "Georgia on my Mind" בו השתתפו להקה ותזמורת סימפונית, צילום מדהים שמצליח לרגש ולתת תחושה שאנחנו יושבים באולם בו צ'ארלס מופיע וגם קטעים נוקבים, שחושפים את הגזענות שהייתה קיימת באותה תקופה. לא בכדי הסרט זכה למועמדויות לאוסקר גם בקטגוריות הסרט הטוב, הבמאי הטוב, הסאונד, העריכה והתלבושות, מעבר למועמדותו המבטיחה של פוקס.

לסיכום, שיחזור מדהים של הוויתו, אופיו וכשרונו הגדול של ריי צ'ארלס בתצוגת משחק נפלאה של ג'יימי פוקס, שמצליחה להעביר לנו את גדולתו של צ'ארלס. סרט שלמרות הסיפור השגרתי שכמותו ראינו בעבר, הופך לנפלא דרך המוזיקה הסוחפת והמאלפת של צ'ארלס, גאון מוזיקלי שהצליח לפרוץ לגדולה ולהצליח למרות עיוורונו והצליח לחדש בסגנונו כל הזמן. סרט שמראה לנו את התקדמות הקריירה והסגנון המוזיקלי של צ'ארלס. סרט שיוצא כשנה לאחר שהמוזיקאי הגדול ריי צ'ארלס הלך לעולמו. בואו תראו את הסרט הזה ותצטרפו להופעה של חייו ולהופעת חייו של פוקס. את ההופעה של שניהם לא תשכחו.

ציון: 8.5 מתוך 10    

המלצה חמה על סרט - הנשכחים

מותחן פסיכולוגי משובח, שהגיע בימים אלו לספריות הDVD בגרסא מתורגמת לעברית.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: הנשכחים The Forgotten

במאי: ג'וזף רובן

שחקנים: ג'וליאן מור, אנתוני אדוארדס, גארי סיניס, דומיניק ווסט

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

טאלי (ג'וליאן מור), היא אם צעירה שמתמודדת עם מות בנה בן השמונה והולכת לטיפול פסיכולוגי, שאמור לעזור לה להתמודד עם האובדן. לתדהמתה, בעלה ג'ים (אנתוני אדוארדס, "ER") והפסיכולוג שלה (גארי סיניס) טוענים שאף פעם לא היה לה ילד ושהזכרונות על קיומו הם בראשה בלבד. טאלי שמתעקשת שבנה היה קיים למרות הכל ושהיא אינה משוגעת. היא מאתרת את אש (דומיניק ווסט), אביה של החברה הטובה ביותר של בנה מהכיתה. אם בנה לא היה קיים, כיצד היא זוכרת חברה שלו לכיתה ? לצערה, גם אש אינו זוכר כלל שהייתה לו בתו. כאשר היא מצליחה בכל זאת לעורר את זיכרונו, התעלומה גוברת, עכשיו הם שניים שזוכרים את ילדיהם ונתקלים בסביבה, שטוענת שהם מעולם לא היו קיימים. האם עדיין יכול להיות שילדיהם הם פרי דמיונם ? ניסיונם לחקור את התעלומה, נתקל במכשולים לא צפויים.

דבר הפסיכופט:

אחד המותחנים, המרתקים והמקוריים ביותר שראיתי לאחרונה. ג'וליאן מור היא שחקנית נפלאה והיא נותנת בסרט הזה הופעה עמוקה, מרשימה ומשכנעת מאוד. מור היא גם אחת השחקניות האהובות עלי ביותר. הסיפור על אם שמאבדת את בנה ונאלצת להתמודד עם טענה שהוא לא היה קיים מעולם ושהכל במוחה, הוא רעיון נפלא והוא שגורם לסרט הזה להיות משובח. אמנם יש שלבים בסרט, שבהם הלכו לכיוונים קצת בלתי-מציאותיים, שלא ארחיב עליהם את הדיבור על מנת לא להרוס למי שלא ראה, אבל זה אולי החסרון היחיד שמצאתי בסרט הזה. לדעתי זה לא ממש מצליח לפגוע בהנאה מהסרט. אין שום רע בקולנוע שהולך לכיוונים בדיוניים, שהרי למה אנו הולכים לקולנוע, אם לא גם על מנת לראות דברים שאינם חלק מהמציאות היומיומית שלנו. תחילת הסרט, שעוסקת לא מעט ברובד הפסיכולוגי של הגיבורה, שלכאורה המציאה לעצמה בן, עשויה בצורה נפלאה והיא החלק החזק ביותר בסרט. היא נותנת את היסוד לעלילתו של הסרט ומניפה אותו לגבהים, בהם הוא מצליח להישאר פחות או יותר לכל אורכו, למרות שלקראת סופו הוא מאבד טיפה מחדותה של העלילה. הסרט הוא סרט מתח וככזה הוא פשוט מעולה. העלילה מסקרנת, מותחת, קצבית, מפתיעה ומלאת משמעויות, בעיקר על כוחה של אהבת אם. השחקנים הראשיים ובראשם ג'וליאן מור, אנתוני אדוארדס, דומיניק ווסט וגארי סיניס, עושים כולם עבודה מצויינת. למרות שאפשר היה בקלות, להתדרדר לקלישאות, בסרט על אהבת אם לבנה, הסרט מצליח לדלג מעל למשוכה הזו והוא שומר על המתח, הסקרנות והעניין של הצופים לכל אורכו. לסיכום, מותחן פסיכולוגי מרתק, משחק נפלא בעיקר של ג'וליאן מור ועלילה מקורית שתחזיק אתכם מתוחים וסקרנים לכל אורכו של הסרט. מומלץ בחום.

ציון: 8.5 מתוך 10    

המלצה חמה על סרט - משחקי ילדים

סרט שעדיין מוקרן בקולנוע (הגיע לפני חודש) והגיע עכשיו גם לספריות הDVD בגרסא מתורגמת לאנגלית.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: משחקי ילדים Mean Creek

במאי: ג'ייקוב אהרון אסטס

שחקנים: רורי קאלקין, סקוט משלוביץ', ריאן קלי, טרוור מורגן, ג'וש פק, קרלי שרודר

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

ג'ורג' (ג'וש פק), הבריון של הבית ספר, ילד שמן עם קשיי למידה, שנשאר כמה כיתות, מרביץ לסאם (רורי קאלקין, אח של מקאולי) בבית הספר. אחיו של סאם ושני חבריו, מתכננים מעשה קונדס כנקמה בג'ורג'. הם מזמינים את ג'ורג' לשייט על הנהר איתם ועם סאם. גם חברתו של סאם, מילי (קרלי שרודר) מצטרפת ומהר מאוד מתחילים לבטים שונים, האם להמשיך בתכנית הנקמה. הבעיה מחריפה, כאשר התכנית שלהם יוצאת מכלל שליטה ועליהם להתמודד עם התוצאות.

דבר הפסיכופט:

אי אפשר שלא להתחיל עם ההשוואה המתבקשת, לסרטו של רוב ריינר, "אני והחבר'ה" משנת 1986. גם בסרט זה, מדובר במסע שיוצאת אליו קבוצת נערים וגם פה קורה מאורע קשה שעליהם להתמודד איתו, מאורע שהופך את המסע, למסע התבגרות או אפילו למסע של התפכחות מהתמימות. ההבדל המהותי בין הסרט הזה, לסרט "אני והחבר'ה", היא שבסרט הזה, המסע אמור היה לשמש לנקמה ומעשה קונדס פשוטים, אך ההתפתחות הרעה אליה הוא סטה, היא שהפכה אותו למסע התמודדות והתבגרות. בסרט "אני והחבר'ה לעומת זאת היציאה למסע, הייתה במודע, סוג של מסע התבגרות. משמעות הדבר היא שההתמודדות הבוגרת שנדרשת מחבורת הנערים, נופלת עליהם משום מקום, בלית ברירה, דבר שגורם לבדיקה כפויה של האמת הפנימית והאינסטינקטיבית שלהם.

שתי דמויות המפתח הן סאם וג'ורג'. בעוד סאם הוא ילד רגיש וחלשלוש, ג'ורג' הוא ילד בעל אישיות מורכבת ובעייתית, ילד שמן , דחוי ואלים, ילד עם בעיות למידה, שנשאר כבר כמה כיתות. סאם וג'ורג' נפגשים בשתי סיטואציות שונות מאוד האחת מהשניה. המפגש הראשון בבית הספר, נגמר באלימות של ג'ורג' כלפי סאם. המפגש השני, במסע השיט שאמור לשמש כנקמה, הוא מפגש שבתחילתו מגלים צד שונה ומעורר חמלה בג'ורג' והוא גם המפגש, שמעמת אותנו עם הקשיים שעומדים בפני בני נוער בימינו בצורה כל-כך טבעית ומיוחדת, היחס לשונים, האלימות, היחסים עם בנות, שתיה, סמים ועוד. רורי קאלקין בתפקיד סאם וג'וש פק בתפקיד ג'ורג' מפגינים תצוגת משחק מרשימה כל-כך, הרבה מעבר לגילם הצעיר ומצליחים ליצור הזדהות עם דמויות כל-כך שונות במהותן.

עוד רובד חשוב בסרט הזה, היא הבחירה להציג את דמותו של ג'ורג' כפי שהיא הוצגה, בצורה דו-משמעית כל-כך. למרות שג'ורג' אמור להיות ה"רע" בסרט, יוצרי הסרט הביאו דמות יוצאת דופן, שמצליחה בשלבים מסויימים דווקא לעורר הזדהות, עובדה שאיתה מתעמתים הנערים וגורמת להם להתחרט מכוונת הנקם ושגורמת גם לצופים להזדהות עם כל הצדדים במקרה ולעבור בקטן את אותו תהליך נפשי שעוברים הנערים כלפי ג'ורג'.

אחרי שהמסע מתדרדר, כל אחד מהשותפים למסע, מתמודד עם מה שקרה בדרכים שונות מאוד ומוצג בפנינו מאבק ערכי חשוב, שדרכו אנו שוב לומדים המון על הדמויות ושדרכו מועבר לנו המסר, אותו רצו היוצרים של הסרט להעביר לגבי יושר ולגבי כוחות חברתיים. הנופים המדהימים והשקט הכה מיוחד של האזור בו צולם הסרט, מהווים ניגוד למתרחש על המסך ובתוך נפשם של הנערים.

לסיכום, תסריט נפלא ומורכב בדקויות שבו שיוצר דרמה נפלאה וסוחפת, מסע התבגרות והתפכחות, שהייתי מגדירו כגרסא נוקבת ומציאותית יותר לסרט הנפלא "אני והחבר'ה" ושדרכו אנחנו לומדים הרבה על הבעיות עימן מתמודד הנוער בימינו ועל הערכים אותם קיבלו בבית (שנבחנים בעיקר ברגע האמת כשהכל מתדרדר).תצוגת משחק קבוצתית מרשימה מאוד, בעיקר כשמדובר בשחקנים כה צעירים, שעליה גם מגיעה ציון לשבח לבמאי. מומלץ בחום.

ציון: 8.5 מתוך 10    

המלצה על סרט - קח את עיני

סרט ספרדי שעוסק בנושא הכאוב של הנשים המוכות. הסרט הגיע לאחרונה לספריות הDVD בגרסא מתורגמת לעברית

להלן המלצתי

שם הסרט: קח את עיני Take My Eyes

במאי: איסיאר בוליין

שחקנים: לואיס טוסאר, לאיה מארול, קנדלה פנייה,

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

דרמה על החיים בצל בעל מכה, שקטפה את פרס הסרט והשחקנית הטובים ביותר בפסטיבל סאן-סבסטיאן 2003 ו 7 פרסי גויה (האוסקר הספרדי) כולל הסרט והבמאי הטובים ביותר. פילאר (לאיה מארול) מואסת בבעלה האלים אנתוניו (לואיס טוסאר) ובורחת מביתה. היא לוקחת את בנה חואן. לא חולף זמן רב ואנתוניו מוצא אותה ומתחנן לפניה לחזור אליו בטענה שהיא האור של חייו ושאינו יכול לחיות בלעדיה. סרט על דמויות הנאבקות בעצמן וזו בזו בניסיון לשנות את הדינמיקה בתוך התא המשפחתי. הבית הוא גיהנום, האהבה היא כאב, בטחון הופך לטרור.

דבר הפסיכופט:

לצערי, הסרט הזה הגיע לישראל בדיוק בתקופה שבה האלימות במשפחה נמצאת לא מעט בכותרות. הסרט הספרדי הזה, מנסה להתעמת עם בעיית האלימות כלפי נשים, בצורה מאוד ישירה ומציאותית, מבלי ליפות ומבלי לרכך את המכה שמקבלים הצופים, שירגישו פה כאילו עם עדים של ממש לזוועה. אנתוניו הוא בעל מכה, שלהבדיל ממרבית מהבעלים המכים, דווקא מודע לבעיה ומנסה ללכת לקבוצת תמיכה לבעלים מכים. אבל האלימות של אנתוניו היא חלק ממנו, הוא לא מצליח לשלוט בה ומהר מאוד הוא יוצר בביתו טרור, שנמצא באוויר כל הזמן. באווירה הזו נאלצת פילאר לחיות והיא רוב הזמן מוצאת את עצמה הולכת על קצות האצבעות בכדי לא לעצבן את בעלה. אחרי שהיא עוזבת את הבית, מתחיל מסע השכנועים של בעלה, שתחזור הביתה. הסרט מצליח בצורה פשוטה, תוך הימנעות משימוש בשמאלץ, להעביר לנו את המציאות הבלתי אפשרית של הנשים המוכות. אנחנו רואים את כל התהליך, את הטרור שנוצר בבית, את העזיבה, את נסיונות השכנוע לחזור וגם את יחס הסביבה ובעיקר אימה ואחותה של פילאר לסיטואציה הזוועתית הזו. הגדולה של הסרט היא שהוא לא מראה יותר מדי מהאלימות שנמצאת שם, אלא יוצר את האיום והטרור באוויר, בעיקר דרך תגובותיה ופחדיה של פילאר. עוד דבר חשוב שהסרט עושה, להבדיל מהרבה סרטים לפניו, הוא אי הצגתו של אנתוני כמפלצת, תוך נסיון להבין את מניעיו. הכי קל לפטור את בעיית הבעלים המכים, בטענה שמדובר במפלצות שיש לכלוא. הסרט הזה דווקא מנסה להבין את דמותו ולהתייחס אליו כאל אדם חולה ולכן מצליח להתעמת עם הבעיה בצורה מציאותית ונכונה יותר מבלי להיעזר באותה בריחה לקיצוניות. למרות העיסוק המאוד ישיר ומציאותי באלימות, חסרה לי ירידה יותר עמוקה לתוך נפשה של פילאר. מה באמת מניע אותה, מה גורם לה לחכות כל כך הרבה בלי לברוח, מה גורם לה לעזוב ומה גורם לה להקשיב לנסיונות השכנוע של בעלה?. אני מניח שקשה היה לרדת למה שמניע את הדמות, משום שבמצבים בלתי אפשריים כאלו, כאשר אישה אוהבת גבר אלים, הרבה דברים נעשים מבלי שיש להם הסבר רציונאלי או רגשי, אך עדיין הייתי מצפה בסרט מציאותי כל-כך לגעת בזה יותר. הסרט מנסה לגעת בדיוק באותה שאלה שכולנו שואלים את עצמנו, איך נשים מוכות נשארות עם בעליהן?  הוא אפילו מצליח לספק חצי תשובה, כי תשובה מלאה כנראה שאין. המשחק של שני גיבורי הסרט, הוא מהטובים שראיתי בשנים האחרונות. הם מתמודדים נפלא עם הנושא הקשה ויוצרים תחושה טובה מאוד של אמינות. לסיכום, סרט שלקח בעיה חברתית קשה, שבדרך כלל קוראים עליה רק כאשר זה כבר מאוחר מדי וחושף אותה על המסך בצורה מציאותית וכואבת. מסמך חברתי חשוב, שישפיע עליכם ושחשוב  מאוד לראותו.

ציון: 8 מתוך 10    

המלצה על סרט חדש - למצוא את ארץ לעולם לא

סרט שמביא למסך את סיפורו של ג'יימס בארי, שכתב את ספר הילדים המצליח "פיטר פן". הסרט הגיע לקולנוע לפני כ-3 שבועות.

להלן המלצתי

שם הסרט: למצוא את ארץ לעולם לא Finding Neverland

במאי: מארק פוסטר ("מונסטר בול")

שחקנים: ג'וני דפ, קייט ווינסלט, דסטין הופמן, ג'ולי כריסטי, ראדה מיטשל, איאן הארט, קלי מקדונלד, פרדי היימור

תקציר הסרט:

סיפור חייו של ג'יימס מת'יו בארי (ג'וני דפ), האיש שכתב את ספר הילדים הקלאסי "פיטר פן". השנה היא 1904, המקום - לונדון, בארי הוא מחזאי מפורסם שכותב הצגות לתאטרון. הסרט עוקב אחרי חייו ובעיקר אחרי ידידות מופלאה ואמיצה שמתפתחת בינו ובין משפחת לוואלין-דיוויס, סילביה האם (קייט ווינסלט) וארבעה בנים (ג'ק, פיטר, מייקל וג'ורג') ששכלו את אביהם. היחסים בינו ובין המשפחה מתהדקים יותר ויותר כאשר הוא בא לשחק איתם ומתגלה בעצמו כילד בגוף של גבר. בארי הופך לסוג של תחליף-אב עבור הילדים הבודדים ומקור נחמה לאימם, למורת רוחה של אימה (ג'ולי כריסטי). למרות התנגדות אשתו (ראדה מיטשל) והסביבה שומר בארי על ידידותו עם המשפחה ושואב מהם את ההשראה למחזה ששינה את חייו, "פיטר פן".

דבר הפסיכופט:

על הסיפור של פיטר פן כבר נאמר הכל וגם נעשו עליו לא מעט סרטים מצויירים ועם שחקנים חיים. סיפור קסום ודימיוני כזה לא בא משום מקום, מישהו כתב אותו מתוך ראשו, מישהו המציא אותו מתוך דמיונו. אדם שיכול להיות יצירתי בצורה כל כך קסומה, יש בהחלט מקום לספר את הסיפור שלו ואת זה בדיוק, בא הסרט הזה לעשות.

סיפורו של ג'יימס בארי, שמשוחק בצורה כה מופלאה ע"י ג'וני דפ, הוא סיפור על איש רגיש עם נשמה של ילד, סיפור על ידידות אמיצה ומיוחדת, סיפור על נחישות נגד ביקורת חברתית ובעיקר סיפור על עולם הדמיון קסום אותו חי בארי והדרכים בהם הוא משיג את השראתו בכלל ואת ההשראה לסיפורו של פיטר פן בפרט. מיהו בדיוק פיטר פן וכיצד בארי מקבל את הרעיון לספר את סיפורו, עליכם לחכות ולראות בסרט.

הסרט הוא דרמה מרגשת המערבבת הרבה קטעי פנטזיה כיאה למחזאי של פיטר פן. הסיפור מסופר באיטיות רבה ואנחנו עוברים את התהליך הממושך, שעוברים בארי ומשפחת לוואלין-דיוויס לאורכו. חשוב לבא לסרט עם סבלנות ולתת לעצמכם להתמכר לאיטיות הקסומה שלו. הסיפור של הסרט מצליח לסחוף ולרגש ובעיקר מצליח לתת לנו הצצה אמיתית כל-כך על אדם שונה ומיוחד ועל המהמורות, שאנשים שונים וכשרוניים צריכים לעבור, בשביל ליצור משהו מיוחד.

הסרט כולל הצצה לעולם התיאטרון ולמה שמתרחש בדרך להפקה, החל מכתיבת המחזה. אנו גם זוכים לראות מספר מחזות, כאשר השיא הוא כמובן "פיטר פן". הסרט עטור הכוכבים, משוחק בצורה נפלאה ומלבד ג'וני דפ שמשחק את התפקיד הראשי בצורה מופלאה (שלא בכדי זיכתה אותו במועמדות לגלובוס הזהב וכנראה תזכה גם במועמדות לאוסקר) וקייט ווינסלט שגם היא משכנעת מאוד בתפקיד הראשי, גם ילדי המשפחה ובראשם פיטר (פרדי היימור) כמעט וגונבים את ההצגה ומפגינים רגישות ובגרות מופלאות. מילה טובה על כל זה מגיעה גם לבמאי מארק פוסטר, שמצליח לחבר את כל המרכיבים בצורה רגישה ששומרת על הקסם ושמצליח להוציא כל כך הרבה מהשחקנים ובעיקר מהילדים, איתם מן הסתם יותר קשה לעבוד.

לסיכום, הסרט מצליח להכיר לנו אדם רגיש, רב דמיון, יצירתי ומוכשר כמו ג'יימס בארי ולספק לנו בצורה מרגשת וסוחפת כל-כך הצצה, הן על סיפור חייו והן על הדרך המיוחדת בו הוא העלה רעיונות ושאב השראה למחזותיו, כשבמרכזם כמובן, הסיפור המצליח והקסום של "פיטר פן". סיפור על אדם מיוחד שלא וויתר על החלום והדימיון, ששימר את הילד שבתוכו ושבזכות אופיו המיוחד והעובדה שהוא לא ויתר, נהנינו כולנו מסיפורו של "פיטר פן". מומלץ בחום.

ציון: 8.5 מתוך 10