FunTazi - המלצה על מופע מדהים

כדי שלא תגידו, שרק דברים רעים יש פה או שבעל הבלוג אוהב לקטול, דווקא יצא לי השבוע להיות בהופעה מדהימה, שלמרות שהיא אינה הופעה קולנועית בכלל, החלטתי שיש מקום להמליץ עליה פה.

מדובר במופע התיאטרון השחור בישראל: FunTazi

FunTazi הינו מופע תיאטרון שחור מפראג, בו אנשים בלתי נראים יוצרים חוויה אינטארקטיבית ואפקטים מרהיבים על הבמה ומעל הקהל. מתוך החושך פורצים צבעים בסערת חושים וריגושים. נראה אותכם חולמים !!!

ליאור כלפון הוא יוזם, מפיק ובמאי המופע המדהים הזה. כלפון בטח זכור לכמה מכם מימי הקומדי סטור העליזים (אך הלא משעשעים במיוחד). הוא התלהב מסגנון התיאטרון השחור, שנולד בסין, אך התפתח בעיקר בפראג והביא אותו לארץ והרים את מופע זה, מופע הFunTazi.

כשמשתמשים במושג תיאטרון שחור, למי ממכם שאינו יודע, לא מתכוונים לתיאטרון גותי או משהו כזה. התיאטרון השחור הינו תיאטרון בו הבמה והאולם כולו חשוכים לגמרי וגם השחקנים עוטים תלבושות שחורות ומסכות שחורות, מכוסות בצורות צבעוניות, אשר בעזרת שימוש באור אולטרה סגולי, הן היחידות שהקהל רואה. זהו ההסבר על רגל אחת. כמובן שהאפשרויות הן בלתי-מוגבלות.

הסיפור:

סיפור המסגרת של מופע זה הוא סיפורו של אדם שנרדם ונכנס אל תוך עולם החלומות, הצופים נכנסים איתו יחד לעולם החלומות ואף לוקחים חלק פעיל במסע.

דבר הפסיכופט:

אמנם סיפור הרקע הוא די שולי ובסופו של דבר מדובר בקטעים קטעים שכל אחד מהם הוא מעין סצינה בחלום ואין יותר מדי קשר ביניהם, אך אין זה גורע ולו במעט מהחוויה החושית ומההנאה הצרופה שהמופע הזה מספק. ליאור כלפון עלה פה על סטארט-אפ של ממש. התיאטרון השחור הוא הופעה מקורית ומדהימה שהיה בהחלט מקום לייבא אותה לארצנו, לכל מי שטרם הגיע לפראג. המופע FunTazi עצמו אורכו שעה והצופים לוקחים חלק פעיל במופע מדהים של אורות, תנועה וצלילים. הקטעים שונים מאוד זה מזה וכל אחד מספק חוויה שונה מקודמו, כאשר הקצב הולך ועולה ככל שהמופע מתקדם. המופע גם צופן בתוכו, מספר הפתעות מרגשות ושיתוף הצופים מעורר השתאות כמו גם הזדהות מושלמת ומבטיח את ההנאה. רוב הזמן, במקביל הצופים עסוקים בשאלה, איך הם עושים את כל זה ???. ללא ספק רואים כי המופע הזה נעשה מתוך אהבה לסגנון ואחרי למידתו לעומק והוא כולל מספר רעיונות מבריקים של ממש.

לסיכום, כל מילה מיותרת, חוויה יוצאת דופן, אינטראקטיבית, מהנה ועוצרת נשימה. לרוץ לראות !

המופע מציג באולם מופת ראשון לציון וניתן להשיג לו כרטיסים גם במבצעים שונים, כמו מבצע עם נקודות למחזיקי ישראכרט או מחירים מיוחדים לחברי הסתדרות המורים.

כלפון אגב מעלה את המופע גם בפראג כאשר יש להקה נוספת שמופיעה שם

פרטים נוספים אפשר למצוא באתר הרשמי של FunTazi

אשמח לשמוע חוות דעת של אנשים נוספים שהיו במופע

סייקו

המלצה חמה על סרט - זיכרון של דג זהב

סרט שבטח רובכם לא שמעתם עליו ואני רוצה להאיץ בכם לקחת אותו בDVD. הסרט פתח את פסטיבל הקולנוע האירי 2004 בסינמטק תל-אביב, הסרט גם זכה בפרס הקהל בפסטיבל "אווט פסט 2003 " והשחקנית פלורה מונטגומרי זכתה עבור משחקה בסרט בפרס "תגלית השנה" בפסטיבל ברלין 2003.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: זיכרון של דג זהב Goldfish Memory

במאית: ליז גיל

שחקנים: שון קמפיון, פלורה מונטגומרי, סטויוארט גרהאם, פיונה אושונסי, פיונה גלסקוט, קית מארלן

שנת הפקה: 2003

ארץ הפקה: אירלנד

תקציר הסרט:

זיכרון של דג זהב הוא מבט חם ואחר על הסכנות וההנאות שבהתאהבות בדבלין היום. כשקלרה רואה את החבר שלה טום מנשק את הסטודנטית שלו איזולד, מתחילה שרשרת של רומנים וכאבי לב. הסרט עוקב אחרי ההתאהבויות, הרומנים והאכזבות של הדמויות הרבות, הנקשרות אחת בשנייה. סטרייטים, הומואים, לסביות, כאלה שמתלבטים ומנסים, לא משנה מה העדפתם המינית של הגיבורים, כולם מנסים להבהיר לעצמם מה היא מערכת היחסים האידיאלית. יש כאלה המעדיפים נישואין, אחרים רומנים מזדמנים וקצרי טווח, אבל כולם מסכימים שאינך יכול לחיות ללא אהבה. והכל על רקע הנוף האורבני של דבלין היפה ועם פסקול המשלב בוסה נובה, רוק ומוסיקה אירית. להתאהב, לצאת מסיפור אהבה ולעשות את אותן שגיאות כל הזמן. כולנו אומרים שאנחנו לומדים ויוצאים מחוזקים כששוברים את ליבנו, אך כמה מאיתנו אכן משתנים.

דבר הפסיכופט:

שמו של הסרט והנושא שלו, סובבים סביב הטענה כי לדג זהב יש זכרון של שלוש שניות וכי בני האדם בכל הנוגע לאהבה, יש להם זיכרון של דג זהב והם אינם זוכרים את פצעי אהבותיהם הקודמות. יותר נכון לומר שהסרט מתעמת עם הטענה ובודק אותה על חבורה של אנשים שנקשרים זה בזה בחבלי אהבה מכל הסוגים, כולל יחסים הומוסקסואלים ולסביים. הסרט הוא קומדיה רומנטית מודרנית ושנונה, שכאמור מלווה בפסקול מדהים ורומנטי בהתחלה קצת קשה לעקוב אחרי הדמויות הרבות שמשתתפות במשחקי האהבה, אך לאחר שמכירים אותן, הסרט סוחף, משעשע ומרגש. הקומדיות הרומנטיות היום הינן מאוד תבניתיות ובדרך כלל נראות דומות האחת לשניה, לא כך הסרט הזה. בהחלט מרענן לראות שאפשר לקחת את הקומדיה הרומנטית לכיוונים שונים כל כך, שונים לטובה לדעתי. לסיכום, סרט מיוחד, מקורי, שנון, קצבי ומשעשע, מהסוג שלא רואים כל יום. סרט מקורי וצעיר שעוסק באהבה בעידן המודרני ומחמם את הלב.

ציון: 8.5 מתוך 10    

המלצה על סרט חדש - הארי פוטר והאסיר מאזקבאן

או בשמו השני הארי פוטר V3.0...

האמת קצת התאמתי את שם הסרט לכלול V3.0, בגלל שאני מאמין שסרטי הארי פוטר שינו כיוון, לפחות בסרט השלישי. החלפת הבמאי של שני הסרטים הראשונים כריס קולומבוס, בבמאי הסרט השלישי, הבמאי המכסיקני אלפונסו קוארון, הביאה איתה מספר שינויים, עליהם אדבר בביקורת. אגב, בסרט הרביעי כבר יהיה במאי חדש...

להלן המלצתי

שם הסרט: הארי פוטר והאסיר מאזקבאן

               Harry Potter and the Prisoner of Azkaban 

במאי: אלפונסו קוארון

שחקנים: דניאל רדקליף, אמה ווטסון, רופרט גרינט, גארי אולדמן, מייקל גמבון, אלן ריקמן, מגי סמית', דייוויד ת'וליס, רובי קולטריין, אמה תומפסון

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

הארי פוטר (דניאל רדקליף) וחבריו רון (רופרט גרינט) והרמיוני (אמה ווטסון) חוזרים לשנה שלישית בהוגוורטס, בית הספר לכישוף ולקוסמות, שם הם נאלצים להתעמת עם הפחדים הכי אפלים שלהם, כשהם נתקלים באסיר שברח ובכוחות אסורים הנשלחים להגן עליהם. הארי מגלה שקוסם מסוכן בשם סיריוס בלאק (גארי אולדמן) נמלט מכלא אזקבאן, וההשערה היא שהוא מחפש אחרי הארי. האגדה מספרת שסיריוס בלאק הוא זה שהוביל את הלורד וולדמורט להוריו של הארי, וכי הוא אחראי למותם וכעת נחוש בדעתו להרוג גם את הארי. מסתבר שהמקום היחידי הבטוח עבור הארי הוא הוגוורטס. כאילו שהמצב אינו גרוע דיו, הוגוורטס מארחת את שומרי אזקבאן, הסוהרסנים, שינסו להגן על הארי ועל בית הספר מפני סיריוס בלאק. הם מוצצים את הנשמה מהטרף שלהם ולמרבה הצער, הארי חש שמשום מה הם נמשכים אליו. נוכחותם מבשרת הרע מפחידה את הארי ומשאירה אותו חסר אונים, עד שפרופסור לופין (דיוויד ת'וליס), המורה החדש להתגוננות מפני כוחות האופל, מסכים לעזור לו להתמודד עם פחדיו. האם יצליח הארי להתעמת עם פחדיו והאם יצליחו לעצור את סיריוס בלאק, כל זה בסרט...

דבר הפסיכופט:

כמו שהיה מצופה מהחלפת הבמאים, הסרט השלישי בסדרת הארי פוטר, שינה כיוון בצורה חדה לכיוון יותר מעוצב והרבה יותר אפל וקודר. אינני הולך להתייחס למידת צמידות העלילה של הסרט לספר. אני רוצה לדבר רק על טיבו הקולנועי. אני מאמין שהשינוי הויזואלי שהבמאי הביא איתו, הכניס חיים לסדרה שגם כך נראית טיפה חוזרת על עצמה. בעוד הסרטים הקודמים, היו חגיגה של קסמים וצבע והמתח לא עבר טוב במיוחד לויזואליות של הסרט, הסרט השלישי נראה לעיתים כמו סרט אימה של ממש, ואי לכך לדעתי גם קורץ לצופים היותר מבוגרים. אני מאמין שהילדים הקטנים יבואו לסרט בכל מקרה ולכן השינוי הוא הרבה יותר ממכוון. שלושת גיבורי הסדרה הארי, רון והרמיוני גדלו מאוד והצופים יהנו לגלות שאישיותם התפחתה כמו גם המראה שלהם (כולל כמה רמיזות מיניות עדינות). אני מאמין שיהיה ערך נוסף לסדרה במידה וימשיכו עם אותם שחקנים לכל אורכה גם כי נקשרו אליהם וגם בגלל הערך המוסף של לראותם גדלים עם הסרט. מבחינת העלילה, יש לסרט את כל המרכיבים הידועים מסרטי הארי פוטר הקודמים: מורים נפלאים (כולל כמה חדשים), המון קסמים מופלאים שמציתים את הדמיון, הרפתקה, סיפור מותח ובעיקר יצורים קסומים ובראשם היצור האגדי ההיפוגריף, באקביק. ללא ספק עבודת המחשב שבראה את היצור הקסום הזה, נעשתה באמנותיות ראויה לציון והיצור מעורר אהבה מיידית ונראה טבעי מאוד. בכלל בין המורים הישנים והחדשים, אפשר למצוא המון דמויות להזדהות איתן, כל אחד לפי בחירתו. אלן ריקמן מצויין כמו תמיד בתפקיד פרופסור סנייפ מטיל המורא. כמו שכבר אמרתי, הסרט נוטש הפעם את כל משחקי הילדים המוכרים מהסרטים הקודמים וגם שם מאחור את הצבעוניות שאפיינה אותם. הוא מתמקד בעלילה המפחידה, והויזואליה הקודרת משלימה היטב את הדרמה ואת העיסוק בכשפים אפלים, רוצחים ויצורים מטילי מורא. זהו היתרון הגדול של הסרט. החסרון היחיד שמצאתי הוא שלמרות אורכו של הסרט, חסר קצת רקע על הדמויות כמו למשל סיפור העבר של סיריוס בלאק או סיפור בריחתו מהכלא. בכל מקרה, בהחלט מדובר בשדרוג של הסדרה, ובסרט שיקרוץ גם לאולכלוסיה יותר מבוגרת. מומלץ, בעיקר למכורים לסדרה, אך גם לאוהבי סרטי הרפתקאות.

ציון: 8 מתוך 10    

אמה תומפסון בתפקיד מורה חדשה בהוגוורטס

המלצה על סרט - אגם המוות

סרט שראיתי לא מזמן, מבלי לשמוע עליו יותר מדי. אין לי אפילו מושג אם הוא הוקרן בבתי הקולנוע !?

אפשר להשיגו בDVD.

להלן המלצתי

שם הסרט: אגם המוות the Salton Sea

במאי: די.ג'יי קרוזו

שחקנים: ואל קילמר, וינסנט ד'אונפוריו, אדם גולדברג, לואיס גוזמן, אנתוני לפלייה, פיטר סארסגארד, דאג האטצ'יסון, דברה אונגר

שנת הפקה: 2002

תקציר הסרט:

לאחר הרצח של אשתו האהובה, דני פארקר (ואל קילמר) נסחף לעולם ששום דבר בו אינו כפי שהוא נראה. במסעו הוא מתיידד עם ג'ימי "הסנפיר" (פיטר סארסגארד) ומוצא עצמו מעורב בהצלת השכנה שלו, קולט (דברה אונגר), מהשדים של עצמה. שני סוכנים סמויים (אנטוני לפלייה ודאג האטצ'יסון) מתחילים להטריד את דני  והוא גם הולך במסלול התנגשות עם סוחר סמים סאדיסטי שנקרא פו הדוב (וינסנט ד'אונופריו).

דבר הפסיכופט:

סרט דרמת-מתח מעניין ומגוון מאוד. הסרט מערבב מספר סיפורים שונים האחד עם השני, כאשרכל אחד מהם מוסיף נופך לסרט. קודם כל ישנו סיפור הדרמה שעבר הגיבור, רצח אישתו והזכרונות שרודפים אותו, יש את ההתדרדרות שלו לעולם הסמים שמתואר בצורה אמיתית וכואבת, יש את התסבכותו בעולם הפשע, יש את רגישותו למצוקתן של נשים ויש כמו תמיד את המשחק התמידי בין השוטרים לבין הפושעים, משחק אשר כמו תמיד אינו כפי שהוא נראה מבחוץ. ואל קילמר עושה פה עבודה מצויינת, הוא מגלם דמות מורכבת מאוד ומצליח להעביר לצופים את המסע הכואב שהוא עובר בסרט. גם שאר הדמויות בסרט הן טיפוסים אקצנטריים מאוד, כאשר מעל כולם בולטת דמותו הסדיסטית והמטרידה של פו הדב (וינסנט ד'אונופריו). הסרט מצליח להחזיק במתח ולהפתיע לכל אורכו וכמו שתיארתי כל חלק בו זורק אותנו לסגנון אחר, כאשר כל הסגנונות משתלבים היטב זה בזה. לסיכום, סרט מעניין, מותח ומקורי ששווה לראות.

ציון: 7.5 מתוך 10    

המלצה חמה על סרט חדש - זטואיצ'י

חדש בקולנוע - חדש בקולנוע - חדש בקולנוע

לכל מי שחובב סרטי סמוראים, קרבות חרבות וכו', סרט חדש של טקאשי קיטאנו, מהשבוע בבתי הקולנוע

אגב, משווים את הסרט הזה ל"להרוג את ביל", אם כי זוהי ללא ספק גרסא יותר אותנטית לסרטי הסמוראים לעומת המודרניזם שטרנטינו שילב בסרטו.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: זטואיצ'י Zatoichi

במאי: טקאשי קיטאנו ("אחי", "קיקוז'ירו")

שחקנים: טקאשי קיטאנו, טדנובו אסאנו, יוי נטסוקאווה, מיצ'יאו אוקוסו, גדרוקנארו טקה

שנת הפקה: 2003

ארץ הפקה: יפן

תקציר הסרט:

זאטואיצ'י הוא אומן עיסוי עיוור אשר אוהב להמר ומשתמש בחושיו האחרים לשם כך. מתחת למעטה המוגבל והתמים מסתתר אומן חרבות ראשון בלתי-מנוצח. זאטואיצ'י התברך בשליפת חרב מהירה כברק ומכות מדוייקות שקשה לעמוד מולן. זאטואיצ'י מגיע לעיירה טקנה שנשלטת ע"י שתי כנופיות יריבות, אשר עורכות קרבות דמים ביניהן ובינתיים עושקות את תושבי המקום ומקשות על קיומם. זאטואיצ'י נקלע למרכז המאבק בין שתי הכנופיות כאשר הוא פוגש שתי גיישות אשר יצאו למסע נקמה כנגד רוצחי הוריהן.

דבר הפסיכופט:

סרטו החדש של טקאשי קיטאנו, שגם משחק פה בתפקיד הראשי, כמו ברבים מסרטיו. קיטאנו ביים המון סרטים ביפן ולפחות שניים מסרטיו מוכרים לקהל הרחב "אחי" ו"קיקוז'רו". סרטו החדש הוא סרט סמוראים נפלא. אותה אווירה קסומה, מראות ויזואליים עוצרי נשימה, צבעוניות, הרמוניה ותנועה שהם כמו שירה צרופה. קרבות החרבות הרבים והדם הניתז, הם וירטואוזיות לשמה ולידם אפילו הקרבות של "להרוג את ביל" המדובר, נראים כמו חיקוי מודרני ודי אנמי. הסרט נע בין הגינונים השקטים והמכובדים של היפנים, לקרבות העזים בין הכנופיות. לסרט יש הרמוניה מוזיקלית מיוחדת בה כלים פשוטים משמשים לעשיית מוזיקה ובונים את המתח. כמו רבים מהסרטים היפניים מעבר למתח יש גם הרבה הומור מיוחד במינו. לסיכום, סרט מקורי ומיוחד שכדאי מאוד לראות, בעיקר לאוהבי הסגנון.

ציון: 8.5 מתוך 10    

המלצה על סרט נפלא - שיחות נפש

הסרט הזה היה יכול להשאר סרט קטן שמעטים ראו, אלמלא היה זוכה בצדק, בפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2004. ניתן להשיג את הסרט בDVD מתורגם לעברית.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: שיחות נפש The Barbarian Invasions

במאי: דניס ארקן

שחקנים: רמי ז'יראר, סטפן רוסו, ג'וזה קרוז, מרינה האנדס, דורותה ברימן

שנת הפקה: 2003

ארץ הפקה: קנדה

תקציר הסרט:

הבמאי דניס ארקן, 17 שנה לאחר סרטו עטור השבחים "שיחות מלוכלכות", מנתח שוב בסרטו החדש "שיחות נפש" את יחסי הכוחות הפוליטיים, כלכליים, אישיים ומיניים, במערכות יחסים. רמי, לשעבר רודף שמלות ידוע והדוניסט מושבע, מתמודד עם מחלת הסרטן המכניעה אותו ובימיו האחרונים ניצב מול חבריו הטובים, מאהבותיו לאורך השנים, אשתו לשעבר ובנו שסלד ממנו כל חייו. בנו שנהיה בחור אמיד מאוד בינתיים מנסה לעזור לו , למרות כל הפערים והריחוק ואם לא להצילו מהמוות הקרב, לפחות לשפר את סופו ולהקיף אותו בחברים. החברים , ניצבים ליד מיטתו בבית החולים ומדברים על העבר המפואר והנוסטלגי. רמי, יחד עם בנו, נאלצים להתמודד עם הפער הגדול שנפער ביניהם לאורך השנים.

דבר הפסיכופט:

סרט שכשמו כן הוא (הפעם אני משבח את הבחירה בשם עברי מצויין), רובו שיחות על כל העניינים ברומו של עולם וביניהן, איך לא, הרבה שיחות על סקס ויחסים. חשוב לומר כי למרות שמדובר בסרט פטפטת מהסוג שיכול לשעמם, הסרט הזה הינו נפלא ומרתק, סרט שהוא חוויה של ממש. למרות שהנושא של הסרט אמור להיות עצוב, התוצאה היא אופטימית, רגישה ואפילו משעשעת לפרקים. הסרט מעביר המון מסרים על עניינים חשובים כמו פוליטיקה, קפיטליזם, יחסים, חברות אמת ובעיקר על שני נושאים עיקריים: המורכבות של יחסי האב והבן בסרט והחשיבות של מוות בכבוד, כאשר הינך מוקף בחברים טובים. היחסים של האב והבן מתוארים לנו בצורה מצויינת ואנו עוברים יחד איתם את תהליך ההתקרבות המרגש, נושא המוות והחברות שכל כך צריך באותה עת, גם הוא מתואר לנו בצורה מוחשית מאוד והשיחות הרבות על סקס ויחסים גם הן ישירות ובוטות ואינן מייפות דברים וכל הנושאים הנ"ל כאמור, מתובלים בהמון הומור. חשוב לומר כי קשה לעשות סרט שכולו שיחות על גבי שיחות ולהוציא ממנו משהו מרתק ומרגש כמו שעשו בסרט זה. הסרט בהחלט ראוי לכל השבחים שכבר ניתנו לו. לא לפספס !

ציון: 9 מתוך 10