אי המלצה על סרט - בחברה טובה

סרט שמציג כבר כחודשיים בבתי הקולנוע ואפשר להשיגו גם בDVD, בגרסא מתורגמת לאנגלית

להלן ביקורתי

שם הסרט: בחברה טובה In Good Company

במאי: פול וייץ

שחקנים: דניס קווייד, טופר גרייס, סקארלט ג'והנסון, סלמה בלייר, פיליפ בייקר הול

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

דן פורמן (דניס קווייד), גבר בשנות ה50 לחייו, עובד בתור מנהל מחלקת מכירת שטח פרסום במגזין ספורט אמריקאי. בעקבות השתלטות של איל הון על החברה שבין השאר מחזיקה בבעלות על העיתון, דן נאלץ להתמודד עם מציאות חדשה, בה הוא מורד בדרגה ונאלץ לעבוד תחת נציג מהחברה שהשתלטה על חברתו, שנשלח לנהל את מחלקת המכירות במגזין. אבל הצרות האמיתיות מתחילות כשמתברר שמדובר בקרטר דורייה (טופר גרייס, "שנות ה-70") מנהל צעיר מאוד, בן חצי משנותיו של דן וחסר כל נסיון במכירות של שטחי פרסום. כאילו זה לא מספיק, קרטר שאשתו עזבה אותו ממש לאחרונה, מתחיל להפגש בסתר עם אחת מבנותיו של דן, אלכס בת ה-18 (סקארלט ג'והנסון) ודן מגלה שאשתו נכנסה להריון, למרות שהוא חשב שהם כבר "סיימו עם כל זה". האם דן יעמוד בכל מה שנפל עליו, האם הוא וקרטר ילמדו להסתדר למרות הכל וכיצד יתנהלו העסקים במגזין, כל זה תראו בסרט.

דבר הפסיכופט:

כבר מקריאת התקציר, ברור כי הסיפור מתמקד בעימות של גבר בשנות ה-50 לחייו, במשמעויות שנובעות מגילו ונסיונו לשמור על מקומו בשוק העבודה. הוא מגלה שמקומו בחברה, נמצא תחת איום מתמיד של צעירים ושגם אם הוא מצליח בתפקידו, עולם העסקים ומאורע כמו השתלטות עסקית פתאומית, יכולים לשמוט ברגע את הקרקע מתחת רגליו. מהר מאוד הוא מגלה, שבגילו, הוא ייאלץ לספוג כל מהלך, כי לנסות למצוא עבודה בגיל כזה, זה כמעט בלתי אפשרי. במקביל, המאורעות בחייו האישיים, גם הם מעמתים אותו עם גילו. ההריון של אשתו, ידרוש ממנו להמשיך להיות אבא צעיר ואילו מהצד השני, בתו הבכורה בת ה-18, בוחרת לצאת דווקא עם גבר בן 26 שהתגרש ממש לאחרונה. על מנת להוסיף מימד קומי, שני הרבדים מתחברים בכך שאותו גבר בן 26 שיוצא עם בתו, הוא לא אחר מהבוס החדש שלו.

זה מה שהסרט ניסה לומר, השאלה היא אם זה יכול להחזיק סרט שלם. תחילת הסרט, בה בונים את הסיפור מסגרת, מצליחה להחזיק את הצופים ואפילו לספק מספר רגעים משעשעים על הורות ועל התרחשויות במקום העבודה. הבעיה היא שזה לא מתקדם לשום מקום, עד סופו של הסרט. סיפור המסגרת נמרח יותר מדי, מאבד עניין ומפסיק לשעשע. בסוף הסרט, ישנה תחושה שלא ראינו שום דבר מיוחד, שום דבר שונה ממאות סרטים שראינו לפני כן והתחושה היא בעיקר תחושת החמצה. אמנם המשחק של דניס קווייד, טופר גרייס וסקרלט גו'הנסון טוב למדי, אך הסיפור פשוט לא מספיק מצחיק או מעניין.

לסיכום, סיפור מסגרת מעניין למדי, שנמרח יותר מדי לאורכו של הסרט ומצליח לאבד עניין. מספר רגעים משעשעים לא מספיקים על מנת ליצור סרט ראוי והסרט לא מוביל לשום מקום או משאיר אותנו בסופו עם משהו מיוחד. סרט קליל ולא מזיק שחסר את אותו דבר מיוחד, אותו קסם או לפחות מספיק הומור, בשביל להפוך למשהו מהנה. עדיף לוותר.

ציון: 4 מתוך 10  

המלצה חמה על סרט חדש - מלחמת הכוכבים 3: נקמת הסית'

המעריצים חיכו וחיכו, חלקם אפילו התעצבנו על החלוקה הזו ועל הצורך לחכות. חלקם כעסו שהרסו להם את הטרילוגיה המקורית, שנחשבת לאחת הטרילוגיות הטובות והנערצות, אם לא הטובה שבהן (ובמקום גבוה גם בסקר שלי). אבל כולם מסכימים, שכל סרט חדש בסדרת מלחמת הכוכבים הוא ארוע בקנה מידה עצום. דיווחים מארה"ב אומרים שכבר בהקרנת החצות הראשונה של הסרט בארה"ב, הוא הכניס 16.5 מיליון דולר. והחל מיום ד' בחצות, הסרט מוצג גם אצלנו בישראל, במקביל לכל העולם, בדיוק כמו שצריך (חבל שהמפיצים לא עושים את זה עם כל הסרטים).

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: מלחמת הכוכבים 3: נקמת הסית'

                 Star Wars: Episode III - Revenge of the Sith

במאי: ג'ורג' לוקאס

שחקנים: אואן מקגרגור, נטלי פורטמן, היידן כריסטנסן, סמואל ל. ג'קסון, איאן מקדרמייד, פרנק אוז

שנת הפקה: 2005

תקציר הסרט:

שלוש שנים עברו מאז הקרב הראשון במלחמת המשובטים והמאבק בין הבדלנים ובין הרפובליקה עדיין נמשך. קורוסנט הבירה, נמצאת גם היא תחת מתקפה והשליט פלפטין, נחטף. אובי וואן קנובי (אואן מקגרגור) שנהיה כבר גנרל וג'דיי מאסטר נשלח יחד עם אנאקין סקיווקר (היידן כריסטנסן) תלמידו, בנסיון חילוץ נואש של השליט. הרוזן דוקו שהיה בעבר אביר ג'די ואיתו גנרל גריווס, מנסים להכריע את הקרבות כנגד הרפובליקה ולתפוס עליה שליטה. אנאקין וסנטור פאדמה אמידאלה (נטלי פורטמן), ממשיכים לטפח את חיי הנישואים שלהם בסתר ואנאקין מתחיל להיות נרדף תחת חזיונות וסיוטים. ידידותו של אנאקין עם השליט פלפטין גורמת למאבק כוחות פנימי ואנאקין ממשיך להקרע במאבק הפנימי שלו בין הנאמנות האינסופית למסדר הג'דיי ולמודל האב שלו אובי וואן ובין הרגשתו שלא נותנים לו להתקדם, שעוצרים אותו ושהוא כבר אפילו עולה עליהם בכוחו בחלק מהמובנים. כיצד ייגמר המאבק האינסופי ומי ישיג שליטה על הרפובליקה, את זה תראו בסרט.

דבר הפסיכופט:

קצת מוזר להגיד שהנה הסתיים לו הפרק האחרון, השלישי מבין 6 !? אבל ככה נבנתה הטרילוגיה החדשה, כמוקדמת יותר מהטרילוגיה המקורית. זה התחיל עם "מלחמת הכוכבים" (Star Wars: Episode IV - A New Hope) בשנת 1977, המשיך עם "האימפריה מכה שנית" ( Star Wars: Episode V - The Empire Strikes Back) בשנת 1980, לאחר מכן הגיע הסרט הידוע ביותר "שובו של הג'די" (Star Wars: Episode VI - Return of the Jedi) בשנת 1983. למרות שג'ורג' לוקאס דיבר כל הזמן על כך שהטרילוגיה המקורית היא חלק מ9 סרטים שתוכננו, כולם די הוכו בתדהמה כשהחלה הטרילוגיה החדשה בשנת 1999, עם הסרט "מלחמת הכוכבים: פרק 1 - אימת הפאנטום" (Star Wars: Episode I - The Phantom Menace) שאחריו יצא בשנת 2002 הסרט "מלחמת הכוכבים: פרק 2 - מתקפת המשובטים" (Star Wars: Episode II - Attack of the Clones) . רבים חשבו כאמור, שלא כדאי לגעת בטרילוגיה כה טובה ונערצת, אבל לוקאס המשיך בשלו והמעריצים נהרו לסרטים בהמוניהם. והנה עכשיו, בשנת 2005, זה נגמר, עם הפרק השלישי והאחרון, לפחות עד שלוקאס יחליט להשלים את התכנית המקורית של תשעה סרטים.

אז חדל הקדמות, חיכינו מספיק לסרט הזה בשביל לא למשוך עוד זמן. הסרט השלישי בסדרה הוא הסרט שקושר את כל החוטים. זה לא דבר שקורה הרבה, שמופק סרט שברור מה קרה לפניו (בפרק 2 משנת 2002) וגם ברור בדיוק איפה הוא ייגמר (בפרק 4 משנת 1977). לא רק שההתחלה והסוף ברורים, יש המון דמויות שצריכות להיוולד, שצריכות להיעלם או שצריכות לעבור שינוי. השינוי המרכזי, אותו כולם מחכים לראות, הוא מעברו של אנאקין סקיווקר לצד הרע של הכוח והפיכתו לנבל הגדול, דארת' ויידר. בתוספת לכל הקשרים שיש לפרום או לקשור, מדובר בסרט מודרני, שהוא המשך לסדרה רוויית פעלולים וקצבית, אשר צריך להתקשר לסרט כל כך ישן, כל כך מצליח, הסרט שבעצם התחיל את כל הסיפור. משימה כזו היא נטל כבד על הסרט והיא בהחלט משהו שהצופים, צריכים לקחת בחשבון. אין פה יכולת להפתיע יותר מדי, בגלל שמי ששולט בסדרה, יודע בדיוק לאן הסרט אמור להוביל בסוף ומה שנשאר זה רק להראות לנו את הדרך. מי שלא מכיר את הסדרה, לא יוכל ממש להנות מהסרט הזה, בגלל שהסרט מסתמך על הכרותנו עם פרק 1+2 לפחות ולא מכיר לנו את הדמויות. אני מודה שאפילו לי היה מוזר, להתרגל לצפייה בסרט שסופו ידוע (אם כי זה קורה לפעמים גם שמציגים אתסוף העלילה בתחילת הסרט, אך אז יש לכך סיבות שונות וזה לא אותו דבר כלל). מה שכן, גם מי שלא ראה את הטרילוגיה המקורית יוכל להנות, רק שהוא לא יידע לאן הכל מוביל ותחסר לו מההנאה של החיבור לסרט הראשון.

מלבד סגירת כל הקצוות שנעשית בצורה נפלאה ומרגשת עבור כל מי שאוהבא סרטי מלחמת הכוכבים, הסרט עצמו הוא סרט מלא אקשן, מלא פעלולים ומאוד קצבי. ללא ספק זהו הסרט טוב ביותר מבין שלושת פרקי הטרילוגיה החדשה. הסרט אפילו הוגבל לצפיה מעל גיל 13 בגלל הקרבות והאלימות הרבה וללא ספק, אין בסרט רגע דל. היידן כריסטנסן, משחק נפלא בתפקיד הקשה של אנאקין סקייווקר, שמתחיל את הסרט ככוכב העולה בשמי אבירי הג'די, שכשרונו המבטיח מעורר לגביו תקוות לעתיד גדול של עשיית טובות למען העולם, ומסיים את הסרט כרשע הגדול, דארת' ויידר (וזה לא נחשב ספוילר שהרי אמרנו שהסוף ברור כבר מהתחלת הסרט). נטלי פורטמן גם היא נפלאה כתמיד, היא החלה בתפקיד המלכה בפרק הראשון, המשיכה כסנטורית אבל נשארה מלכה בכל רמח אבריה. את ההצגה משניהם גונב הרובוט הטכני, R2D2. צריך לראות את הסרט בשביל להבין. לא רק שהוא הגיבור הגדול, הוא גם מכניס המון הומור לסרט.

לסיכום, כל מילה נוספת מיותרת, סרט שהוא חגיגה למעריצי סרטי "מלחמת הכוכבים", סרט מלא אקשן ופעלולים והמון ייצורים אגדתיים, חיות ורובוטים שלא נראו על המסך, חגיגה של ממש גם לחובבי המדע הבדיוני. סרט שיש בו הכל, דרמות, הומור, כאב, מלחמות, תככים, אהבה ועלילתו המעניינת מרחשת בקצב מסחרר, שלא נותן מנוחה לרגע. מלבד העלילה הרגילה, כבר מתחילת הסרט, אנחנו מחכים להבין איפה ההוא שהופיע בפרק 4, לאן זה נעלה, כיצד אנאקין יעבור לצד האפל ולמה ועוד ועוד שאלות. כמו שאמרתי, זה די מוזר, אבל גם מעניין לדעת לאן הכל מוביל. הסרט מצליח במשימה הכמעט גדולה מכדי לתאר, של סגירת כל הקצוות וחיבור בין הטרילוגיה המקורית ובין הטרילוגיה החדשה. אפשר להעביר הרבה ביקורת, על ההבדלים בין הטרילוגיות, אבל אחרי הסרט השלישי, רוב הביקורת תשכח ומה שנזכור זה את החוויה. בתחושת עצב של ממש, אני נפרד מהסרט הזה. היה קשה ומרגיז לחכות כל פעם שלוש שנים לפרק נוסף, אבל קשה הרבה יותר, להבין שזהו, זה נגמר. אני לא יודע מה יהיה עם פרקים 7-9 שדיברו עליהם. אני יודע שדם אם אנשים יגידו, שעדיף לא לעשותם, אם וכאשר הם ייצאו, זו תהייה חוויה. אני נהניתי מאוד, זו הייתה חוויה מחשמלת ומרתקת, חוויה עם ריח של סיום תקופה ופשוט שמחתי להיות שם.

ציון: 9 מתוך 10    

המלצה על סרט חדש - חותנת בהפרעה

סרט חדש שהגיע לבתי הקולנוע ברחבי הארץ, בסוף השבוע הזה

הקדשה:

בגלל שיש לי גם כך, פינה חמה  לפולניות בליבי, אני רוצה להקדיש את ההמלצה הזו לחבצלת, גאוות הפולניות. חבצלת היא זן נדיר בנוף הפולני הנשי, בעיקר בגלל שהיא מצויידת בהומור עצמי בריא. כיוון שאני יודע כמה זה קשה, הערכתי הכנה נתונה לה. מסיבה שתהיה לכם בטח ברורה, לאחר קריאת הביקורת, מצאתי את הסרט מתאים לה מאוד. אז חבצלת, אני מקדיש לך את הסרט מכל הלב. כמו כן, אני ממליץ לך לאסוף את חברות המועדון הפולני, לפחות את אלו שיש להן לפחות טיפה של הומור עצמי (אני יודע, זה נדיר) ולארגן מפגש מועדון, עם צפיה בסרט זה. מקווה שתהני !

להלן המלצתי

שם הסרט: חותנת בהפרעה Monster In Law

במאי: רוברט לוקטיץ'

שחקנים: ג'ניפר לופז, ג'יין פונדה, מייקל ורטן, וונדה סייקס

שנת הפקה: 2005

תקציר הסרט:

אחרי שנים רבות של פגישות ואכזבות, שארלוט "צ'ארלי" קנטיליני (ג'ניפר לופז), בחורה לטינית שעובדת בעשרות עבודות זמניות במקביל, פוגשת את גבר חלומותיה, דר' קווין פילדס (מייקל ורטן). הקשר ביניהם נהיה רציני מהר מאוד, אבל אז מסתבר שגם לגבר מושלם כזה, יכולה להיות אמא סיוט. אמו של קווין ויולה (ג'יין פונדה), היא מגישת טלוויזיה מפורסמת וותיקה, שמתקשרת אליו בכל שעה ביממה, מחזיקה אותו צמוד ומנסה לנהל את חייו כאילו הוא ילד קטן. כאילו זה לא מספיק, בדיוק כשקווין רוצה להכיר את צ'ארלי לאמו, האם משתחררת ממוסד לאחר שפוטרה בתום עשרות שנות קריירה ועברה התמוטטות עצבים אלימה. ברגע שאמו של קווין מגלה כי הקשר עם צ'ארלי רציני, הצרות מתחילות והטרוף משתחרר. ויולה עושה כל שביכולתה בשביל להפריד בין בנה לבין צ'ארלי. הקרב בין שתי הנשים הוא אחד הקרבות המטורפים שנראו על המסך. מי תצא כשידה על העליונה? חכו ותראו

דבר הפסיכופט:

הצרוף של במאי שעשה את הסרט המצליח "לא רק בלונדינית", עם הכוכבת המפורסמת ג'ניפר לופז, שללא ספק זכתה בתפקיד בגלל פירסומה מהשירה כמו גם בגלל משחקה בקומדיה הרומנטית "מארגנת החתונות" (ועוד קומדיות רומנטיות רבות בשנים האחרונות) ובעיקר עם חזרתה המדוברת למסך, לאחר 15 שנות היעדרות, של ג'יין פונדה, אחת השחקניות המפורסמות ביותר, מבטיחה רבות עוד לפני הצפיה בסרט. האם זהו רק גימיק למשוך קהל? לאחר הצפייה, אני בהחלט יכול להעיד שלא.

הסרט משתמש באותו רגע, שממנו רבים כל כך פוחדים, המפגש עם החותנת ולוקח אותו לקיצוניות, תוך שהוא מהווה את הבסיס לעלילה כמו גם מספק את כל הרגעים הקומיים בסרט. בדיוק כמו שמו של הסרט באנגלית, הסרט מראה מה קורה, כאשר החותנת של אהוב ליבך המושלם, מתגלה כמפלצת נוראית, ששמה לעצמה מטרה להיפטר ממך.

חשוב להתאים ציפיות ולהגיד שמדובר בקומדיה רומנטית, חסר יומרות אומנותיות גבוהות, קיטשית מאוד, קלישאית מאוד, אבל שבשורה התחתונה, היא מצליחה לעשות את העבודה ולהצחיק, פשוט להצחיק עוד ועוד. אני מודה , בהסתכלות לאחור, שהסרט הזה לקח את כל הקלישאות לגבי המפגש עם החותנת ופשוט כתש אותן עד דק. אבל חשוב לא פחות לומר, שקצת לפני שזה נמאס, הסרט כבר הגיע לסיומו ושהעיסוק בקלישאות נעשה בקסם וחן רב ויצר קומדיה אפקטיבית ומצחיקה מאוד. בשורה התחתונה זה כל מה שחשוב.

ג'ניפר לופז הצליחה להפתיע אותי פעם שניה ברציפות. כמו בסרט "הנרקוד", גם כאן היא נותנת משחק טוב למדי, לפחות לסוג כזה של סרטים, ומראה כי המשבצת הזו פשוט תפורה עליה. חזרתה של ג'יין פונדה, גם היא לא הייתה לשווא. קשה לי לראות בנוף הקולנועי של ימינו, שחקנית מבוגרת אחרת, משתלטת על תפקיד קשה כמו שיש לה בסרט, עם התפרצויות אקצטנריות רבות כל כך, בכזה כשרון כמו פונדה. בהחלט מחמם את הלב לראות שהיא לא איבדה את הטאץ' וזהו ללא כל ספק ליהוק מבריק. מייקל ורטן, שהתפרסם בעיקר בסדרת הטלוויזיה "זהות בדויה", הוא הצלע הגברית שנתקעת בין הפטיש לסדן. גם הוא עושה עבודה מעולה והיותו חתיך ויפיוף, ללא ספק עוזרת למשיכת הנשים לסרט.

לסיכום, כמו בדרך כלל במקרה של קומדיה רומנטית, אין צורך להכביר יותר מדי בפרטים. הסיפור מעניין מספיק, הבסיס הקומי של החותנת המטורפת, מהווה קרקע פוריה לקומדיה משובחת, מרושעת והסרט הזה, מצליח לעשות את העבודה בצורה טובה ולשעשע, גם אודות לליהוק מצויין, מוזר ככל שזה ישמע כשזה כולל גם את ג'ניפר לופז. מי שמחפש בילוי קליל, סרט לדייט או סתם משהו לא מחייב שעושה טוב על הלב, הסרט הזה הוא בהחלט אחד הפתרונות היותר מרעננים שנמצאים כרגע על האקרנים בז'אנר זה. כמו תמיד בסרטים מסוג זה, אפשר גם לחכות לDVD, אך בכל מקרה הסרט מומלץ בחום ומי שמחפש דווקא סרט כזה לראות בקולנוע, יכול ללכת אליו בלב שקט, לצחוק ולהנות.

ציון: 8 מתוך 10    

המלצה על סרט שאפשר לראות - אולי נתנשק

סרטו של קן לואץ' שיצא לפני כמה שבועות בDVD מתורגם לעברית

להלן המלצתי

שם הסרט: אולי נתנשק Ae Fond Kiss

במאי: קן לואץ'

שחקנים: אווה ברת'יסטל, עטא יעקוב, אחמד ריאז

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

סרט המתאר את סיפור אהבתם של קאסם ורושין. קאסם הוא בן לדור שני של פקיסטאנים מגלאזגו, הוא עובד למחייתו כתקליטן במועדונים נחשבים, וחולם על פתיחת מועדון משלו. הוריו הם מוסלמים אדוקים המתכננים עבורו חתונה עם בת דודתו יסמין, המיועדת להגיע לבריטניה. התכניות שלהם משתבשות כשקאסם פוגש את רושין, אירית קתולית לבנת עור העובדת כמורה למוזיקה בבית הספר של אחותו. השניים מתאהבים עמוקות זה בזה, אבל הוריו מסרבים לקבל את הבחורה הלבנה אל ביתם. גם בבית הספר הקתולי ובכנסיה של רושין, יש התנגדות עזה לרומן שהיא מנהלת מחוץ לנישואים, המנוגד לערכי הדת שלה.סיפור האהבה מעורר סקנדל שלם ובמרכזו קונפליקטים על רקע תרבותי, אישי ודתי.

דבר הפסיכופט:

קן לואץ' הוא אחד מהבמאים הבריטיים הטובים והותיקים ביותר, שידוע בדרמות הנוקבות, מלאות הביקורת החברתית שלו. סרטו הקודם "16 מתוק" עקב אחרי ילד שחי חיים קשים בתוך שכונה מוכת אבטלה בגלאזגו ומסתבך במכירת סמים בנסיון להבטיח את עתידו ועתיד אמו. לואץ' חשף בסרט ההוא מצב חברתי בצורה מחוספסת, אמיתית ונוקבת. לעומת סרטו הקודם, הסרט "אולי נתנשק", משלב אופי קליל יותר של קומדיה רומנטית, אך זהו רק הצד השולי ביותר של הסיפור. הסיפור האמיתי הוא הרומן הבלתי אפשרי בין גיבורי הסרט, שנוגד את ערכי המסורת של משפחתו הפקיסטנית של קאסם ואת ערכי הדת הקתולית של הבית ספר בו מלמדת רושין. מה שמסבך עוד יותר את רושין הוא מוצאה האירי והעובדה שאשרת העבודה שלה תלויה באישור הכומר שלה.

קן לואץ' בהחלט מצליח לנווט את הסיפור המורכב הזה ולהעביר תחושות מציאות וביקורת על הערכים המיושנים הן של המהגרים הפקיסטניים שעדיין מאמינים שההורים משדכים לבניהם והן של בתי הספר הקתוליים שמרשים לעצמם לפלוש לפרטיות, לחיים האישיים של המורים ומתעלמים לגמרי מאיכותם בכיתה. הרומן הבלתי אפשרי בין קאסם ורושין, נותן לנו הצצה לשני הצדדים המנוגדים בחברה ובכלל לכל היחס של החברה אל המוסלמים, בעיקר לאחר ארועי ה11/9 ואל החיים כזר. אמנם לואץ' לא מעביר ביקורת במפורש על הערכים המיושנים האלו ועל יחס החברה לזרים, אך בצורה יפה, הסיפור מצליח להעביר את המסר בין השורות.

הבעיה שמצאתי בסרט היא שהשילוב בין הקומדיה הרומנטית, שמכניסה לסיפור הטעון גם כמה קטעים קומיים טובים, היא גם החסרון של הסרט. הסרט אינו בוחר כיוון ברור והוא מצד אחד לא ממש קומדיה רומנטית, אבל גם לא ממש דרמה נוקבת. יש תחושה שהמסרים אמנם עוברים בין הסצינות השונו, אך שהם לא יצליחו ממש להשפיע בגלל אותו ריכוך שנובע מהשילוב עם הקומדיה. בגלל אותה הישארות באמצע, הסרט נהייה קצת "לייט", מעניין אבל לא מספיק, מעביר מסרים, אבל לא מספיק.

אפשר לקחת לדוגמא את הסרט הנפלא "מזרח הוא מזרח", שגם הוא עוסק במרד של בן למהגרים פקיסטניים לאנגליה, כנגד הערכים המיושנים של הוריו והרצון לשדך לכל הבנים נשים פקיסטניות. להבדיל מסרטו של לואץ', הסרט "מזרח הוא מזרח" בחר בכיוון מאוד עוקצני והומוריסטי ולכן הוא סרט מוצלח בהרבה. אמנם הוא עוסק רק במשפחה פקיסטנית ולא כולל ביקורת על הקתולים, אך עדיין יש דמיון רב בנושאים. בכוונה הבאתי את הדוגמא החיובית, על מנת לחזק את מה שחסר לי בסרט הזה.

אין ספק שמבחינה קולנועית, המראה המחוספס של הסרט תורם מאוד לאווירה שלו. גם המשחק המצויין של אווה ברת'יסטל ועטא יעקוב בתפקידים הראשיים, ראוי לציון. שניהם מצליחים להעביר היטב את התחושות הקשות ולהחזיק את הסרט על גבם. בהחלט ניכר שקן לואץ' עשה עבודה מעולה עם השחקנים.

לסיכום, קומדיה רומנטית משולבת בדרמה, על רומן בלתי אפשרי ועל התנגשותו עם ערכי המשפחה הפקיסטנית וערכי הבית ספר הקתולי. סרט שמצליח להעביר את המסרים, אך לא בוחר כיוון של ממש או סגנון ברור ולא מצליח להיות יותר מאשר סיפור דרמטי "לייט". מי שמחפש סיפור מעניין יחסית ולא מצפה למשהו מקורי מדי או נוקב, יוכל להסתפק ביכולת להזדהות עם דמויותיהם של קאסם ורושין שבסה"כ רצו להיות ביחד.

ציון: 7 מתוך 10    

המלצה על סרט שאפשר לראות - סדרה של צרות

סרט בכיכובו של ג'ים קארי המבוסס על סדרת ספרי ילדים מפורסמת. המפיצים החליטו בצורה די תמוהה שלא להביאו לבית הקולנוע ולכן די במהרה, הוא יצא בDVD בגרסא מתורגמת לעברית .

להלן המלצתי

שם הסרט: סדרה של צרות

             Lemony Snicket's A Series of Unfortunate Events

במאי: בראד סילברלינג

שחקנים: ג'ים קארי, ליאם אייקן, אמילי בראונינג, קרה ושלבי הופמן, ג'וד לאו, בילי קונולי, מריל סטריפ, לואיס גוזמן

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

ג'ים קארי חוזר להשתולל בקומדיה מטורפת, פנטזיית הרפתקאות אפלה ומבריקה שביים בראד סילברלינג (עיר של מלאכים), על שלושת היתומים לבית בודלייר, קלאוס, ויולט והפעוטה סאני, שלאחר מותם הטראגי של הוריהם, נלקחים לאימוץ על ידי מספר קרובי משפחה ביזאריים. הראשון ביניהם, הרוזן אולאף (ג'ים קארי) ,מתכנן להרוג אותם כדי לגזול את סכום הירושה של הוריהם. לא משנה לאן הם הולכים, אולאף מופיע שם, כל פעם בדמות אחרת ומנסה להורגם.

דבר הפסיכופט:

הסרט הינו עיבוד קולנועי לאחת מסדרות הספרים המצליחות ביותר, סיפורי למוני סניקט, שנכתבו ע"י דניאל הנדלר. הסרט היה מועמד לארבעה פרסי אוסקר, על האיפור, על העיצוב האומנותי, על התלבושות ועל הפסקול המקורי וזכה רק בפרס האיפור. כבר מהמועמדויות השונות אפשר להבין שהחלק החזק בסרט הוא העיצוב שלו. ג'ים קארי ששוב חוזר לקומדיה, מקבל פה הזדמנות לשחק דמויות שונות, מטורפות ומגוונות הרבה ומלבד היכולת הידועה שלו ללבוש פנים שונות, הקרדיט ופרס האוסקר, לצוות האיפור הנפלא ש"הלביש" עליו את אותן דמויות, הוא ראוי בהחלט.

את קולה של דמות המספר בסרט, למוני סניקט, תורם ג'וד לאו. בדיוק כמנו בספרים, המספר מזהיר לא פעם ולא פעמיים שהסיפור אותו אנו עומדים לשמוע הוא אפל ומפחיד וכי אולי כדאי לנו לצאת מהאולם לפני שזה יהיה מפחיד מדי. זוהי גם הבעיה שהייתה לי עם הסרט שעל פניו פונה לקהל יעד צעיר מאוד. יש תחושה חזקה כי הסיפור האפל והדמויות הקודרות ומלאות הרוע אותן משחק ג'ים קארי, יפחידו מאוד את הקהל הצעיר. לעומת זאת, הסיפור של הסרט הוא מעין אגדת הרפתקאות קודרת, שספק אם תמשוך את הקהל המבוגר יותר. אבל למען האמת, למרות שאני מצאתי באופי הסרט בעיה , הקהל הצביע ברגליים ורבים נהרו לראות את הסרט, אולי גם בגלל ההבטחה בחזרתו של ג'ים קארי לכס המטורף הקומי. מדובר בסרט נדיר למדי בעיקר בצירוף בין העיצוב האפל, האימה עם המון הומור.

אוהבי סרטי הפנטזיה וההרפתקאות, בהחלט יכולים למצוא עניין בסרט, בעיקר בגלל העולם המופלא, המוזר והמטורף אותו הוא בונה, שעליו גם הוא היה מועמד לכל פרסי האוסקר השונים. לצערי העלילה לא מצליחה להגיע לאותה איכות, בגלל היותה פשוטה ולא מספיק מעניינת (אם כי שוב, סביר להניח שילדים יהנו ממנה יותר). לדעתי היא גם קצת חוזרת על עצמה ועלולה לאבד בשלב מסויים את עניין הצופים. הנסיונות השונים של אולאף לתפוס את הילדים ולהורגם, מספקים רגעים אגדתיים, יפים וקסומים, כל אחד בפני עצמו, אבל בסה"כ לא מצליחים לפתח משהו שהוא מעבר לסך הסצינות השונות. מי ייצא עם ידו על העליונה? אם אינכם יודעים עדיין, תוכלו לראות בסרט.

ג'ים קארי נותן פה עוד תצוגת משחק נפלאה, בתפקיד שנראה כאילו נתפר לפי מידותיו (אם כי לפעמים אולי יותר מדי משום שנראה סהסרט די הסתפק בזה). מריל סטריפ, בילי קונולי ועוד שחקנים מפורסמים, משחקים את קרוביהם האחרים של הילדים, כל אחד עם דמות מטורפת ומרתקת משלו. גם הם נותנים פה תצוגות משחק טובות מאוד.

לסיכום, מדובר בסרט פנטזיה אפל מאוד שמצליח בעיקר בצד העיצובי, אך לוקה בחסר מבחינת העלילה. למרות זאת, אוהבי הסגנון יהנו מהסרט, אם כי אני לא בטוח שהוא ממש מתאים לילדים קטנים שאמורים להיות אוכלוסיית היעד העיקרית של הסרט. אוהבי ג'ים קארי ייהנו מחזרתו לתפקידים הקומיים המטורפים שהביאו גם לפרסומו. בהחלט סרט שמתאים לצפיה בקולנוע הביתי ושיכול לספק אימה לייט לילדים בתיבול עם קטעי הומור משובחים. אפשר לראות ולו רק בשביל העיצוב הנפלא ועבודת האיפור המדהימה וגם בגלל אותו שילוב מיוחד בין סרט הרפתקאות אפל ובין הומור.

ציון: 6.5 מתוך 10    

אי המלצה על סרט - האושפיזין

סרט ישראלי עטור פרסים ותשבחות, שיצא ממש לאחרונה בגרסת הDVD.

להלן ביקורתי

שם הסרט: האושפיזין Ushpizin

במאי: גידי דר

שחקנים: שולי רנד, מיכל בת-שבע רנד, שאול מזרחי, אילן גנני

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

לא קלים החיים של משה (שולי רנד) ומלי (מיכל בת-שבע רנד), זוג חוזרים בתשובה החיים בעוני רב, באחת השכונות החרדיות בירושלים. משה, שהיה בעברו אדם אלים וחסר השכלה, מתקשה לדבוק גם בלימודי התורה. אבל מעל לכל מרחף הכאב הגדול על אי הצלחתם בהבאת ילדים לעולם.

בערב חג הסוכות, משה ומלי זוכים לנס - תפילתם נשמעת והם מקבלים 'גמילות חסדים' שמספיקה לצורכי החג. הנס מביא איתו 'ניסיון', ועם כניסת החג 'נופלים' עליהם באופן מפתיע יוסף ואליהו (שאול מזרחי ואילן גנני), שני פושעים נמלטים שאחד מהם הוא חבר של משה מהעבר. משה שמח לקיים את מצוות האושפיזין, הכנסת האורחים לסוכה, ומאמין שהמצווה הלא צפויה תסייע לו ולמלי להביא ילד לעולם. ההתנגשות בין עולמם של האורחים גסי הרוח ובין עולמם של זוג בעלי התשובה מעמידה את הזוג ב'ניסיון' המתגלה כקשה יותר ויותר...

דבר הפסיכופט:

שולי רנד, שהיה אחד השחקנים המוערכים בישראל וחזר בתשובה, איחד כוחות עם הבמאי גידי דר ועשה סרט,  שקיבל אישור לצלם בתוך תוככי האוכלוסיה החרדית, מה שבהחלט עומד לזכותו של הסרט ויוצר עניין. מבחינה קולנועית הסרט הזה מושקע מאוד ועשוי במקצועיות. המשחק של שולי רנד הוא החלק החזק ביותר בסרט ולמרות החסרונות שמצאתי בסרט עצמו, אינני מתפלא כלל שהוא זכה באוסקר הישראלי לשחקן הראשי. כל הסרט כמעט בנוי עליו ועל אשתו (שהיא גם אשתו במציאות) והם בהחלט מצליחים לסחוב את העלילה בצורה יפה על גבם. אבל פה לדעתי נגמרים הדברים הטובים בסרט הזה.

הבעיה העיקרית שלי עם הסרט הייתה שהוא משאיר אותך עם יחס מאוד אמביוולנטי לגביו. מצד אחד, ברור לגמרי מה הסרט רצה להעביר לצופים: סוג של אגדה אורבנית, סיפור על אמונה וניסים והמחשה צינית מאוד של משמעות מצוות האושפיזין. בנוסף, הסרט גם מנסה להראות את הצד של החוזרים בתשובה ואת המאבק שלהם בעברם. מצד שני, אני לא חושב שהסרט הצליח לרגש, לעניין או לגעת בנושא יותר מאשר על פני השטח. העלילה כל כך קלישאית ומופרכת, שלעיתים זה פשוט מעליב. העובדה שבמרכז העלילה, מעמתים חוזר בתשובה דווקא עם עבר אלים ועם חברים פושעים היא מוגזמת לדעתי ונותנת תחושה שמאכילים אותך בכפית את המסרים. הדיאלוגים זוועתיים ונשמעים לעתים קרובות מדי, כאילו הם נכתבו בשפה נמוכה, הפוך לגמרי מהשפה היפה של של התנ"ך. בכלל, מבלי לפרט יותר מדי, בסיומו של הסרט, התסריט סוגר את הקצוות בצורה רשלנית, מהירה וגם די צפויה. אם מנסים לתאר את מה שקרה ובעיקר את סוף הסרט, זה נשמע צפוי ולא מתוחכם ושוב קצת מעליב את האינטילגנציה.

הייתה לי תחושה שהסרט ניסה ליצור אגדה קסומה, על ניסים ועל כוחה של האמונה, אגדה שתקסם לחילוניים שמחפשים משמעות עם מסרים דתיים "לייט" ומצד שני גם לדתיים שיזדהו עם המסרים עצמם. אך התחושה היא שנקודת המוצא של הסרט היא, שהחילונים כל-כך טיפשים וקלי דעת שצריך לפנות אליהם בצורה כה ברורה, כה שקופה ובשפה ותסריט חסרי תחכום? קשה לי להאמין שבנו אך ורק על הקהל הדתי, שרובו בכלל לא הולך לקולנוע ולא רואה גם סרטים בDVD.

לסיכום, עלילה סמלית שמועברת בשטחיות גדולה. אכזבה שנובעת בעיקר מהפוטנציאל שהיה בסיפור, סיפור שבפני עצמו יכל לרגש. הצורה בה הוא מועבר, הפכה אותו למשהו שמזכיר את סרטי הבורקס מהזן הנחות ביותר (וזה נאמר מאדם שמעריך ואוהב את סרטי הבורקס) בדיאלוגים, בדמויות הפלקטיות ובעיקר בבחירה בשני צדדים קיצוניים בצורה די שקופה ומביכה. הרושם שהמשחק של שולי רנד משאיר, נובע בעיני גם בגלל שהוא מצליח לשכנע בתוך כל הכאוס הדי שטחי מסביבו. לא ברור לי ממש על מה ולמה, הסרט הזה זכה לכאלו דברי הלל, מלבד כאמור תצוגת המשחק של הזוג רנד, שעובדת היותם בעל ואישה במציאות גם היא מוסיפה עניין למשחקם פה. גם אם מתעלמים לרגע מאי מימוש הפוטנציאל, בשורה התחתונה הסרט משעמם מאוד ברובו הגדול ובעיקר צפוי ולא מצליח לרגש, למרות הסיפור המאוד יצרי שעומד במרכזו. מלבד אולי כמה רגעים מאוד מקאבריים וציניים, שמצליחים להצחיק, אך גם מהווים חלק באותה שטחיות של העלילה, לא מצאתי בסרט רגעים טובים. עדיף לוותר.

ציון: 4 מתוך 10