המלצה על סרט - נקמת הפטיש העברי

סרט על גיבור יהודי מיוחד במינו, פארודיית פעולה מצחיקה, שאפשר להשיג בDVD מתורגם לעברית.

להלן המלצתי

שם הסרט: נקמת הפטיש העברי The Hebrew Hammer

במאי: ג'ונתן קסלמן

שחקנים: אדם גולדברג, אנדי דיק, ג'ודי גריר, מריו ואן-פיבלס, פיטר קויוט

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

בנו הרשע של סנטה קלאוס, דמיאן, סולד מטוב ליבו של אביו ומהתחשבותו ביהודים ובשחורים והוא רוצה להכנס לנעליו של אביו שבראשו מטרה אחת, למחות כל זכר לחג החנוכה. מרדכי ג'פרסון קרבר (אדם גולדברג), הידוע בכינויו "הפטיש העברי", הוא בחור אורתודוכסי שווה ונחשק, היוצא כנגד מזימתו של דמיאן. הוא חובר לאסתר (ג'ודי גריר), בתו היפהפיה והמסוכנת של אחד ממנהיגי הארגון היהודי העולמי (פיטר קויוט) ולמוחמד, מנהגי החזית השחורה "קוואנזה". יחדיו הם יוצאים למאבק בדמיאן להצלת חג החנוכה.

דבר הפסיכופט:

מי לא זקוק לגיבור-על שיציל אותו בעת צרה ואפשר יהיה להזדהות איתו. "הפטיש העברי", הוא הגיבור היהודי האולטימטיבי, חתיך שמי אמיץ שבא להלחם כנגד האנטישמיות ולהציל את חג החנוכה. "הפטיש העברי" לבוש בלבוש האורתודוכסי המסורתי, אך משדרג אותו למראה אופנתי ושיקי עם כובע מהודר וצעיף מטלית. בדרך להצלת חג החנוכה, הסרט מלא בהומור עצמי על היהודים ומזכיר מאוד את סרטיו הגדולים של הבמאי הנפלא מל ברוקס, השוואה מכובדת מאוד. עוד לפני יציאת הסרט בDVD, הסרט היכה גלים באינטרנט וכמעט הפך לסרט קאלט של ממש. היכולת לשלב הומור עצמי במסרים אנטי גזעניים וקריאה לאחווה, היא הגדולה של הסרט הזה. מעבר לנושא שבמרכזו מדובר בפארודיה מעולה עם הרבה בדיחות, סיטואציות מטורפות כמו הביקור אצל האמא היהודיה, משחקי מילים והמון פרטים קטנים ששווה לשים אליהם לב, כמו לכתובת על מכוניתו של "הפטיש". העלילה, כיאה לפארודיה מסוג זה, היא מופרכת ומטורפת במיוחד. סביר להניח שהסרט הנ"ל ימצא חן בעיקר בעיני היהודים (לפחות אלו בעלי ההומור העצמי), אבל כיוון שגם אני פונה לקהל יהודי ברובו (האין זה כך?), אני יכול להמליץ עליו בחום. סיפור קטן לגבי הסרט הזה, כשקראתי עליו ביקורות באינטרנט מצאתי ביקורת בחו"ל שמתייחסת לתחושת ה"אשמה" שיש בזמן צפייה בסרט כזה. אותה ביקורת גם אמרה שה"אשמה" עברה מהר מכיוון שברור שהיהודים שעשו את הסרט צוחקים על עצמם וניגשים לכל הנושא עם המון הומור. זה לדעתי ממצה את ליבו של הסרט. פארודיה יהודית, על גיבור שהוא אחד משלנו, מלאה בהומור עצמי משעשע במיוחד ומזכירה את סרטיו הטובים של מל ברוקס. מומלצת בחום.

ציון: 8 מתוך 10    

המלצה חמה על סרט חדש - נקמה בוערת

סרט חדש בכיכובו של דנזל וושינגטון שמגיע לאקרנים ב16.9 אבל ניתן להשיגו גם בDVD אזור 1, עם תרגום לאנגלית, למי שמתבאס ממחירי הכרטיס לקולנוע. ראיתי אותו בהקרנת טרום- בכורה

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: נקמה בוערת Man on Fire

במאי: טוני סקוט

שחקנים: דנזל וושינגטון, דקוטה פאנינג, מארק אנתוני, כריסטופר ווקן, ראדה מיטשל, מיקי רורק, רייצ'ל טיקוטין

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

גל חטיפות ילדים שתוקף את מרכז אמריקה הלטינית בכלל ואת מכסיקו בפרט, זורה תחושה הולכת וגוברת של פאניקה בקרב התושבים העשירים יותר במדינה. המצב הופך חמור עד כדי כך שבתקופה אחת של שישה ימים, נרשמות לא פחות מ-24 חטיפות, מה שמוביל הרבה מאנשי המעמד העליון לשכור שומרי ראש בעבור ילדיהם. קריסי (דנזל וושינגטון), שהיה בעברו סוכן ממשלתי מיוחד בשירות ה'סי.איי.איי' והתדרדר לשתייה מסיבית של אלכוהול, מגיע למכסיקו כשהוא מיואש מלמצוא ייעוד ותכלית לחייו, על מנת לבקר את חברו מימי המלחמות רייברן (כריסטופר ווקן). זה מציע לו לנסות לעבוד לתקופה בתור שומר ראש של ילדה קטנה ודברנית במיוחד העונה לשם פיטה ראמוס (דקוטה פאנינג), בתם של התעשיין סמואל ראמוס (מארק אנתוני) ואשתו האמריקאית, ליסה (ראדה מיטשל). קריסי לא מתלהב מהעבודה כשומר ראש, אבל בהיעדר תוכן אחר לחייו, הוא לוקח את העבודה. בפוגשו את פיטה, נרקמת בין השניים מערכת יחסים מיוחדת. כאשר העניינים מסתבכים כצפוי הופך הסרט לסיפור נקמה חסר רחמים ואלים במיוחד. כיצד זה ייגמר?, חכו ותראו....

דבר הפסיכופט:

סרט שהוא שילוב של דרמת-מתח וסרט פעולה. כבר דיברתי פה בעבר על יכולות המשחק של דנזל וושינגטון מצד אחד ועל בחירת הסרטים שלו מצד שני. למרות כשרונו הגדול במשחק, דנזל וושינגטון בוחר סרטים שכולם קצת יותר מדי לפי הספר, יותר מדי צפויים ובינוניים, כנראה סוג של בחירה מושכלת בלי לקחת סיכונים. הסרט הזה לא שונה בהרבה, אבל לדעתי יש בו את הצעד הנוסף והוא הרבה יותר מוצלח מסרטיו הקודמים של דנזל וושינגטון כמו "עד קצה הזמן" למשל, משום שהוא משלב דמות הרבה יותר קשוחה, הרבה יותר "על הקצה" ומיואשת ובעיקר משלב הרבה יותר פעולה מאשר בסרטי המתח הצפויים והשגרתיים, בהם הוא בחר לשחק בשנים האחרונות. העובדה שהדמות הראשית מיואשת מחייה ויש לה המון משקעים מהעבר, מאפשרת לדנזל וושינגטון לשחק דמות הרבה פחות פלאקטית ולבטא מצויין את יכולותיו. לצידו של וושינגטון משחקת ילדת הפלא, דקוטה פאנינג, שמי שעדיין לא נתקל בה בסרטים הרבים שהיא הספיקה לעשות ("חתול תעלול", "בנות בסטייל", "קוראים לי סם") או במיני סדרה של סטיבן שפילברג על חטיפות ע"י חייזרים, "מפגשים", הגיע הזמן להתוודע אליה. דקוטה פאנינג, על אף גילה הצעיר (10 שנה), מלוהקת כמעט תמיד לתפקיד הילדה החכמה, כזו שיש לה הרבה יותר נסיון ותבונה, מאשר שנותיה, ובצדק. היא ללא ספק אחת השחקניות המרעננות ביותר על המסך, כזו שפשוט נוגעת ללב ומשכנעת שגם היא עצמה ילדה חכמה הרבה מעבר לשנותיה. גם בסרט הזה היא מעוררת הזדהות וחיבה אצל הצופים, מה שמאוד עוזר להזדהות עם העלילה. היא בהחלט מככבת בסרט הזה בתפקיד שווה לזה של דנזל וושינגטון וכמעט וגונבת את ההצגה. עוד משתתפים מארק אנתוני בתפקיד אביה של פיטה, שבעיקר גורם למחשבות על זה שהוא נשוי לג'יי לו וממש  מרשים וכריסטופר ווקן המצויין כתמיד. הסרט עצמו הוא מותחן פעולה מהוקצע, מאוד בסיסי ואלים, שמשלב מספר קטעי פעולה מצויינים, בהחלט מהטובים שראיתי בשנים האחרונות. לא לגמרי בכוונה, הוא גם מצליח להצחיק לפרקים, עם משפטים מלאי חשיבות עצמית, שבדרך כלל היינו מצפים מואן-דאם או שוורצנגר לומר. העריכה מאוד תזזיתית והויזואליה מחוספסת מאוד, מה שגורם לצופים להיכנס ולהרגיש חלק מהסביבה הקשה של מכסיקו סיטי. בסך הכל, העלילה עצמה מצליחה לעניין ולרתק את הצופים למרות שהסרט ארוך במקצת (כשעתיים וחצי). לסיכום, בסרטים מסוג זה אין צורך להכביר במילים מעבר לזה, פשוט סרט אפקטיבי ששווה לראות. מותחן פעולה מהוקצע, משחק נפלא של דנזל וושינגטון ודקוטה פאנינג ועלילה מחוספסת וחזקה. דנזל וושינגטון מצליח לצאת מהבינוניות שלו, בסרט שההנאה ממנו מובטחת לאוהבי הסגנון.

ציון: 8.5 מתוך 10  

המלצה על סרט שאפשר לראות - ים של אש

סרט הרפתקאות שבמרכזו מרוץ הישרדות עם סוסים ומככב בו ויגו מורטנסן, אראגורן (שר הטבעות) בשבילכם...

אפשר להשיגו בDVD מתורגם לעברית

להלן המלצתי

שם הסרט: ים של אש Hidalgo

במאי: ג'ון ג'ונסטון

שחקנים: ויגו מורטנסן, עומאר שריף, זוליוקה רובינסון, לואיס לומבארד

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

סרט המבוסס על סיפור אמיתי, סיפורו של פרנק הופקינס (ויגו מורטנסן). הופקינס הוא קאובוי קשוח ושרמנטי, שנחשב לרוכב הטוב ביותר במערב הפרוע ב-1890. יחד עם סוסו, המוסטנג הבלתי-מאולף, הידלגו, הוא ניצח בהמון מרוצי סיבולת והישרדות. בעקבות זה הוא זוכה להיות מוזמן על ידי השיח של כל השיחים (עומאר שריף) ובעליו של הסוס הטוב ביותר בעולם ל"ים של אש", מרוץ הסוסים הקשוח והאכזרי ביותר שיש, על מנת להוכיח את יכולתו מול הסוסים הגזעיים ביותר והרוכבים הערבים. המרוץ נערך לאורך 4800 ק"מ במדבר הערבי וכולל את המכשולים המסוכנים ביותר והקשוחים ביותר ובעיקר מלחמה קשה באיתני הטבע ובחום המדבר.  בנוסף, מגלה הופקינס כי כמה מהמתחרים רואים בהשתתפותו כפירה ובושה והם יעשו הכל בכדי לעצור אותו.

דבר הפסיכופט:

סרט הרפתקאות המתאר תקופה מעוררת עניין של רדיפת האינדיאנים ע"י הצבא האמריקאי ושל כל אגדות המערב הפרוע. במרכז הסרט עומד ויגו מורטנסן שנראה שרצו לנצל את פרסומו מטרילוגיית שר הטבעות, המגלם את פרנק הופקינס, עוד אגדה מתקופת המערב הפרוע. אישית ממש לא התרשמתי מויגו מורטנסן שלא רק משחק לא משהו אלא גם נראה זקן. לא יודע מה עשו לו, אולי בכוונה ואולי איבוד תואר המלוכה השפיע עליו קשה. הסרט עצמו הוא סרט הרפתקאות שמספק לא מעט קטעים יפים ובעיקר המון נופים מדהימים, וסוסים יפהפיים, אם כי הייתי מקצר את הסרט. אין בסרט מספיק הרפתקאות ואין מספיק גיוון בנופים (שקיעות במדבר ממצות את עצמן בשלב מסויים) בכדי להחזיק שעתיים סרט. העלילה עצמה לצערי, נראית קצת מטופשת לפרקים. הסרט מתרחש בסביבה של המדבר וניכרת השקעה גדולה מאוד בהפקה על מנת להשיג אותנטיות. צפיה בתוספות בDVD מאשרת שצילמו את זה במיקומים שונים באפריקה וכי ההפקה נאלצה להילחם גם היא בקשיי מזג האוויר. בסך הכל מדובר בסרט די מעניין, סרט הרפתקאות קליל, שאפשר לראותו אבל הוא לא מצליח ממש לסחוף. סרט כזה, תפור היטב לצפייה במערכת הקולנוע הביתית וסביר להניח שתעבירו איתו שעתיים מהנות למדי. התחושה שלי בסיומו הייתה שאפשר היה לעשות הרבה יותר עם התקופה המרתקת, הסיפור המעניין והסביבה הייחודית.

ציון: 6.5 מתוך 10    

אזהרה מפני סרט - מתנה משמיים

אחרי ההצלחה של סרטו הראשון של דובר קוסאשווילי, חתונה מאוחרת, סרט שאכן הביא משהו אחר לקולנוע הישראלי (אם כי אפשר להתווכח כמה ישראלי זה היה), קוזאשווילי קיבל מהר מאוד כסף מהמפיקים של סרטו הראשון, לעשיית סרט נוסף. מטבע הדברים סרטו השני עורר המון ציפיות. הסרט  יצא ממש בימים אלו בDVD ולכן אני מתייחס אליו.

להלן ביקורתי

שם הסרט: מתנה משמיים Gift from Above

במאי: דובר קוסאשווילי

שחקנים: מוני מושונוב, ליאור אשכנזי, מנשה נוי, יובל סגל, בקי גריפין, רמי הויברגר, אלון נוימן, דובר קוסאשווילי, רונית יודקביץ'

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

הסרט הוא הסיפור של מספר משפחות, בהן הגברים עובדים במחלקת המטענים בנתב''ג ושותפים לתכנון שוד יהלומים גדול. הסרט מתאר את מערכות האישיים בתוך ובין המשפחות ובעיקר את הקנאות, הבוגדנות, היצרים העזים, האהבות והאכזבות. משפחה אחת, חמישה סבלים, ארבעה קילו יהלומים ושני פראיירים. סיפור שיכול היה להיות שוד קלאסי, אלמלא היו גיבורי הסרט שבויים ביצרים של עצמם. מפקד המבצע, "בחו" (רמי הוייברגר), לא שולט על הזין שלו, מבקש לתקוע את אברו בכל אישה שהיא לא אישתו, יד ימינו, אחיו- ואז'ה (יובל סגל), שרוי באמצע ההכנות לנישואיו, כאשר אהובתו האמיתית היא לאו דווקא הכלה המיועדת (בקי גריפין), אלא אמה האלמנה היפה (רונית יודקביץ').

דבר הפסיכופט:

סרטו הראשון של דובר קוסאשווילי, "חתונה מאוחרת", הכניס לקולנוע הישראלי קצת יותר תעוזה וזעזע אותו עם אלימות וסקס בוטים ובנוסף הביא ניחוח אחר, ניחוח גרוזיני, בסרט שעוסק לצד עלילתו המרכזית גם בדמות האחר, השונה. בגלל כל זה הסרט זכה להצלחה וגם העלה את סף הציפיות מדובר קוסאשווילי, שחלק מיהרו והכתירו אותו כבר כגאון קולנועי. כמה רחוק מהאמת זה נראה אחרי צפיה בסרט הזה שיותר מכל אפשר להשוות אותו לאסקימו לימון בגרסא הירודה ביותר שלו. בעוד באסקימו לימון היה מדובר בחבורת "מתבגרים" שטופי הורמונים, הרודפים בצורה אובססיבית אחרי עירום והכל היה מתובל ברוח קיצית, הומוריסטית והרבה מוזיקה תקופתית, דובר לוקח את אותו עיסוק אובססיבי בערום ותופר אותו על חבורה של אנשים מבוגרים, מה שגורם להם להראות כמו חבורת ניאנדרטלים. הוא גם מאמין שהוא יוצא נאור, רק בגלל שהוא חושף אברי מין זכריים בכל עבר, בלי כל סיבה כמעט. אם אחרי "חתונה מאוחרת" אומרים שהיה כעס של חלק מהעדה הגרוזינית על אופן הצגתם, מה הם יאמרו הפעם ?. האם אנחנו כצופים אמורים להתרשם מהעובדה שהוא לקח סוללה מכובדת של שחקנים ודוגמנים ישראליים והכריח אותם ללמוד גרוזינית ולדבר לאורך רובו של הסרט בגרוזינית? העלילה של הסרט הזה כל כך קלושה, כל כך מופרכת, עד שהיא מאבדת כל עניין עוד בהתחלה. העירום לכל אורך הסרט, רובו תוצאה של התנהגות הגיבורים של הסרט בצורה שמתאימה מנטלית לילד בן 6 או למתבגר בן 14. אין בסרט הזה כמעט כלום ולמען האמת נראה כי רוב השם שלו יצא בגלל שמבטיחים הרבה עירום, למשל של בקי גריפין שנראית פה בערך כמו ילדה בת 12, לא מושכת בכלל. נקודות האור היחידות שבכל זאת מצאתי בסרט הן מוני מושונוב שנפלא כתמיד בתפקיד ראש המשפחה המופרע והאלים ורונית יודקביץ', שגורמת לכל הנשים הסובבות אותה להחוויר אל מול יופיה (כן, גם בקי גריפין ! תתפלאו) וגם משחקת טוב. אפשר להאשים את סף הציפיות באכזבה הגדולה מהסרט הזה, אבל לדעתי יותר מכל, על במאי שהלך עוד יותר רחוק עם העירום והאלימות, עד כדי שהוא מצלם את עצמו בעירום פרונטלי עם זיקפה מלאה ומדבר בכל הראיונות על הזין הגדול שלו ושוכח פרט חשוב כמו להכניס לסרטו עלילה מעניינת, אפשר רק לומר שיש פה אכן קשר כלשהו לזין של דובר, אבל שהקשר הוא בדוגמת השתן שעלה לו לראש. אם כל מה שיש לסרט הזה לספק זה עלילה הזויה והרבה עירום, כל סרט פורנו דרגה ז' (תרתי משמע) יכול לספק את זה. אם בא לכם סרט שטוף הורמונים, תראו שוב את אסקימו לימון הראשון, הוא לפחות דובר עברית. לסיכום, אם זה עוד לא ברור, מהסרט הזה עדיף לכם להתרחק, בזבוז זמן משווע.

הערת סיום קטנה : אני מקווה שלא הסתבכתי עם דובר, נראה לי מסוכן האיש...

ציון: 1 מתוך 10    

(וגם זה כמחווה למוני מושונוב ורונית יודקביץ')

המלצה חמה על סרט חדש - אני רובוט

הוא לא מאוד מאוד חדש (בערך חודש), אבל עדיין מציג בבתי הקולנוע ברחבי הארץ. יצא לי לראותו בהקרנת בכורה עוד לפני החרם על הקולנוע ולא כתבתי עליו עדיין, בשביל לא לעודד הליכה לבתי הקולנוע. עכשיו הגיע הזמן לתת פה את דעתי עליו.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: אני רובוט I Robot

במאי: אלכס פרויאס

שחקנים: וויל סמית', ברידג'ט מויינהאן, ג'יימס קרומוול, ברוס גרינווד

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

סרט המבוסס על ספרו של אייזיק אסימוב, שספרי המדע בדיוני שכתב הם מהמוכרים ביותר שנכתבו. עלילת 'אני רובוט' מוצאת את כוכב האקשן וויל סמית' שלושים ואחד שנה בעתיד, מגלם בלש במשטרת שיקגו, העונה לשם דל ספונר. 31 שנה בעתיד, הרובוטים של יו.אס רובוטיקס, חיים בהרמוניה לצד בני אדם, מסייעים להם בעבודות יומיומיות ומורידים מנטל החיים. דל ספונר (וויל סמית') הוא בלש במשטרת שיקאגו ולמרות שמעולם לא בוצע פשע ע"י רובוט, ספונר הוא היחיד שמפחד ממניעי הרובוטים וחושד בהם. כדי למנוע מהרובוטים אפשרות של פגיעה באנשים, מוטמעים בחומרה שלהם שלושה חוקים:

1. רובוט חייב להגן על כל אנוש, ואסור לו לתת לבני אנוש להיפגע.

2. על רובוט לציית לכל הפקודות הניתנות לו בידי בני אנוש, למעט במקרים שבהם פקודות אלו סותרות את החוק הראשון.

3. רובוט חייב להגן על עצמו, כל זמן שהגנה זו לא מתנגשת עם חוקים 1 ו-2.

השלווה מופרת כאשר ד"ר מיילס הוגנמילר, שעובד בחברת 'יו.אס רובוטיקס', נרצח, והחשוד העיקרי הוא רובוט העונה לשם סאני, דבר שאמור להיות בלתי אפשרי בגלל החוקים. ספונר מקבל זימון לחקירה בצורה מוזרה ביותר והוא מקבל מלווה לזמן החקירה, ד"ר סוזן קלווין (ברידג'ט מוינהאן), המתמחה בפסיכיאטריה של רובוטים. האם באמת הופר האיזון ורובוט הצליח להפר את הכללים? כיצד יצליח ספונר למצוא את האשם ? כל זה בסרט...

דבר הפסיכופט:

אתחיל ואומר, שאומרים שעלילת הסרט מבוססת בצורה קלושה מאוד על ספרו של אסימוב, אם כי אני תמיד טוען שיש להתייחס לסרט עצמו ולאו דווקא להשוות אותו לספר עליהם הוא מבוסס. הרבה פעמים סרט לוקח רק השראה מהספר ולא נצמד לעלילתו. הסרט "אני רובוט" הוא סרט פעולה מאוד אופייני לז'אנר ובמרכזו עומד ליהוק מודע ומכוון של וויל סמית', שמביא איתו את ההומור הידוע מסרטים כמו "בחורים רעים" ו"גברים בשחור". בתחילת הסרט אנחנו רואים עולם עתידני מדהים, שבו הרובוטים חיים בין בני האדם ומשרתים אותם. עיצוב העולם העתידני, הוא ללא ספק מהיפים שנראו על המסך וסביר להניח שהוא נראה כמו שכל אחד מאיתנו היה מדמיין, אם הוא היה חושב על העתיד. כבר בשלב מאוד מוקדם בסרט, הצופים מרגישים חלק מהמציאות העתידנית עתורת הרובוטים הזו. מבחינת העלילה הסרט מאוד טיפוסי. במרכז עומד שוטר שאוהב לעבוד לבד, יש לו פאראנויה נגד רובוטים, שיש תחושה כל הזמן שהיא נובעת ממשהו בעברו, מתחילה חקירה משטרתית והוא מקבל לצידו עוזרת יפהפיה. הסרט מתמקד בעיקר בחקירה זו, כשהחשוד המרכזי הוא כאמור רובוט. ברידג'ט מוינהאן בתפקיד הראשי, שוטפת את המסך ביופיה וסביר להניח שתנסו להיזכר מהיכן היא מוכרת. היא התפרסמה בעיקר כרייצ'ל ב"חופשיות על הבר" ואח"כ שיחקה גם ב"השתול" וב"כל הפחדים כולם". וויל סמית' עושה בסרט הזה בדיוק מה שהביאו אותו לעשות: חושף את שריריו המסוקסים ומשתמש כהלכה בהומור הטוב שלו, על מנת להוסיף נופח קליל ומשעשע לסרט. הסרט נוגע רבות בשאלת הדו-קיום בין האנשים לרובוטים ובשאלה שבטח הטרידה אותכם פעם או פעמיים, האם הרובוטים ייקחו את מקומם של בני האדם בכל התחומים. על העלילה לא ארחיב מעבר לזה, על מנת להשאיר את חלקה בסוד (רצוי שלא תראו את הטריילר בשום מקום, הוא חושף את כולה !). הפעלולים והאקשן הם הצד החזק של הסרט, הרובוטים עוצרי נשימה ונראים הכי אנושיים שאפשר לתאר, העיצוב העתידני מוקפד ואין כמעט רגע דל לכל אורכו של הסרט שכולל המון קרבות ומרדפים. הסרט גם משתדל לא להיות קלישאי מדי ביחסים בין גיבוריו. חשוב לומר שהסרט הזה חסר יומרות ובא לספק אקשן טהור. אל תחפשו משהו עמוק או אמנותי, פשוט תבואו להנות מסרט עתיר פעלולים שבז'אנר שלו הוא דווקא מהמוצלחים שיצאו בשנים האחרונות. לסיכום, סרט אקשן עתידני, מעניין ומותח, מסחרר בקצבו, מדהים בפעלוליו ואפילו משעשע. בשביל סרטים כאלו הולכים לקולנוע, חוויה כזו לא תהיה מרשימה על מסך הטלוויזיה בבית. שווה את הכרטיס, לא לפספס.

ציון: 8.5 מתוך 10    

המלצה על סרט חדש שאפשר לראות - הכפר

סרט שעורר ציפיות גדולות בגלל שהוא נכתב ובויים ע"י מ. נייט שאמאלאן, הבמאי שהביא לנו את הסרטים "החוש השישי", "בלתי שביר" ו"סיינס". סרטו החדש הוא שוב סרט שמוגדר כסרט אימה.

להלן המלצתי

שם הסרט: הכפר The Village

במאי: מ. נייט שאמאלאן

שחקנים: חואקין פייניקס, ברייס דאלאס הווארד, וויליאם הארט, סיגורני וויבר, אדריאן ברודי, ג'ודי גריר, ברנדון גליסון, מייקל פיט

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

מותחן האימה העל-טבעי החדש מבית היוצר של שאמאלאן, 'הכפר', מתרחש בכפר השליו קובינגטון, פנסילבניה, בשנת 1897 הרחוקה. קובינגטון הפסטורלי להחריד מכיל כמה עשרות תושבים בלבד, ומוקף ביער יפהפה אך מוזר, בו חיים "יצורים מיתיים" שאיש לא יודע לחלוטין לאמוד על טבעם וש"אסור לדבר עליהם". מה שכן ידוע הוא ההסכם החשאי שקיים זה שנים בין תושבי קובינגטון ליצורים – אתם לא תיכנסו לשטח הכפר שלנו, ואנו, בתמורה, לא נדרוך בין עצי היער שלכם. ההסכם עומד בעינו משך שנים ארוכות,עד שיום אחד מחליט צעיר תושב הכפר, העונה שם לושיוס האנט (חואקין פינקס), להפר את מאזן האימה. לושיוס האמיץ רוצה לצאת לאחת הערים הסמוכות על מנת להביא תרופות משום שהוא מרגיש שהמפלצות ביער יראו שליבו בעל כוונות טובות ויתנו לו לעבור בשקט. לושיוס מרגיש שהתרופות יכולות להציל אנשים בכפר ממוות מיותר. במקביל מתפתח לו רומן בין לושיוס וביו אייוי ווקר (ברייס דאלאס הווארד), בתו העיוורת של ראש העיירה המאוד שמרני, אדווארד ווקר (וויליאם הארט). למרות שלושיוס לא מורשה להכנס ליער, יום אחד בנסיבות לא ברורות, היצורים מתחילים לאיים על תושבי קובינגטון באמצעות הותרת סימנים אדומים על דלתות ביתיהם ותכנון איטי אך מדוד היטב של מה שנראה כפלישה לשטח העיירה. האם מאזן השקט-אימה יישבר? את זה תצטרכו לחכות ולראות בסרט...

דבר הפסיכופט:

גם הסרט "הכפר" כמו סרטיו האחרים של מ. נייט שאמאלאן, לוקח את הצופים למסע מוזר בו רב הנסתר על הגלוי ובו הסיפור נחשף בהדרגה בצורה מיוחדת במינה (שמן הסתם לא ארחיב עליה בכדי לא לגלות כלום). שאמאלאן מצליח בגאוניות לטוות סיפור מסתורי בו אנו נכנסים לחיים פשוטים מאוד בכפר מבודד המוקף ביער שבו חיות מפלצות שבדיוק כמו לורד וולדמורט בהארי פוטר, אף אחד לא מעיז לדבר עליהן. הניגוד בין חיי הכפר הפסטורליים, שמזכירים מאוד את כת האמיש, ובין הקולות המפלצתיים והפחד שמטילות המפלצות ביער מסביב, הוא הבסיס הטוב למתח בסרט. הניגוד הזה יוצר לא מעט מתח וגם כמה וכמה קטעי אימה מוצלחים. לא הרבה אחרי שהצופים נסחפים לאותו מאזן אימה, שבו הסכם ההפרדה החד-משמעי שומר על השקט, מופר המאזן מסיבה לא ברורה והאיום על הכפר מתחיל. הסיפור אותו טווה שאמאלאן בצורה כה טובה, מצליח להיחשף רק מתי שהוא התכוון לכך וזוהי אולי גדולתו היחסית של הסרט, שהוא מצליח להיות מקורי ולהפתיע. בהתאם למעמדו של שאמאלאן, הסרט כולל קאסט מרשים מאוד של שחקנים ובראשם חואקין פיניקס, ברייס דאלאס הווארד בתפקיד העיוורת ווויליאם הארט הנפלא בתפקיד ראש הכפר. שלושתם עושים עבודה נפלאה ומצליחים להכיר לנו דמות מיוחדת ומלאה שאפשר להזדהות איתה. הבעיה העיקרית של הסרט, למרות שהוא מצליח ליצור מתח טוב ברובו, לספק מספר לא מבוטל של קטעי אימה ועלילה מפתיעה, שהוא נמרח מאוד, בעיקר בחלקו הראשון שמנסה להכיר לנו את השלווה הגדולה של הכפר מצד אחד ואת מאזן האימה מצד שני. כל חלקו הראשון של הסרט מכיר לנו את החיים הללו ואת הדמויות המרכזיות בכפר ולמען האמת זה מתחיל להיות ארוך מדי ומשעמם, כאילו יש צורך להכניס אותנו לשלווה בשביל להפר אותה אח"כ. הסרט יכול בקלות להיחשב כדרמה תקופתית עם נגיעות של מתח ואימה. בסוף הסרט סביר להניח שתצאו עם התחושה שהסיפור מקורי ומפתיע, אבל שהסרט לא מדהים. מי שאוהב סרטים איטיים, מי שמסתפק במקוריות והפתעה, מי שאוהב את הסרטים של שאמאלאן ובעיקר נמשך למה שתיארתי פה כולל החסרונות, יהנה מהסרט. אם כי אני חייב לומר שבמחירי הקולנוע של היום, הייתי מחכה לDVD.

ציון: 6.5 מתוך 10