המלצה חמה על סרט חדש - ארץ קשוחה

הסרט המדובר הזה של האחים כהן הגיע לפני כחודש כבר לארץ

לא מזמן ראיתיו והגיע הזמן לכתוב עליו

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: ארץ קשוחה No Country For Old Man

במאים: איתן וג'ואל כהן

שחקנים: טומי לי ג'ונס, חבייר בארדם, ג'וש ברולין, וודי הארלסון

שנת הפקה: 2007

תקציר הסרט:

סרט המבוסס על רומן של קורמאק מקארתי. לואלין מוס שיוצא כהרגלו לצייד בערבות טקסס ב-1980, נתקל במקרה במה שנראה כמו עיסקת סמים שהתשתבשה, מספר כלי רכב נטושים, הרבה גופות על הרצפה, המון סמים והכי חשוב מזוודה גדולה ומלאה בכסף. מבלי לחשוב לואלין לוקח את הכסף ובורח. למחרת, מצפונו מציק לו והוא חוזר למקום בשעת לילה. או אז, הוא מתגלה ע"י אותם אנשים שהסמים והכסף שייכים לו ומכאן חייו מתהפכים והוא נמצא בבריחה מתמדת מסוחרי הסמים ובעיקר מהשליח הרצחני שלהם אנטון צ'יגר ומעוד כמה גורמים שנשלחים לחפש אחריו שהרי לא בקלות פושעים מוותרים על שני מיליון דולר. במקביל, השריף של האזור, שריף בל, מגלה מה מאוד שאם הוא לא יעזור ללואלין ויגיע אליו לפני הפושעים, זה יהיה סופו.

דבר הפסיכופט:

אחרי כמה שנים פחות טובות, עם סרטים פחות מיוחדים, האחים כהן חוזרים פה בגדול עם סרט נפלא, שמזכיר את הקלאסיקות הגדולות שלהם. הסרט הזה הוא מערבון מודרני, שמאוד מזכיר בקצב שלו ובמורכבות שלו את הסרט "בלתי נסלח" של קלינט איסטווד. מה שאומר שהעלילה נבנית מאוד לאט ושלא מדובר במותחן אקשן מלא ביריות כל הזמן אלא שהעלילה שזורה בהמון מסרים על החיים,על הזקנה, על שמירת החוק וכי לקצב של הסרט יש חשיבות גדולה ביצירת אותה אווירה נפלאה של "ארץ שאינה מתאימה לזקנים" בדיוק כמו שמו (הלועזי, המקורי) של הסרט. האחים כהן הצליחו לעשות פה יצירת מופת שמצליחה למכר את הצופים למרות ואולי בגלל הקצב האיטי והשוטים המוקפדים מאוד שאחראים לאותה האווירה. זה אומר שהסרט הזה לא מתאים לכל אחד ומצד שני בגאוניות שכנראה שמורה רק לבודדים כמו האחים כהן או קלינט איסטווד שכבר הזכרתי, המערבון הזה לא משעמם לרגע ובונה מתח ואימה של ממש לכל אורכו. אי אפשר שלא להתייחס לדמויות העמוקות שהאחים כהן הצליחו לבנות כאן, אם זה של גיבור הסרט אותו מגלם ג'וש ברולין, אם זה של השריף אותו מגלם טומי לי ג'ונס אבל מעל הכל של השליח הרצחני אנטון צ'יגר, אותו מגלם חבייר ברדאם הנפלא, שהוא משהו כמו הגרסא השתקנית של השטן עלי אדמות ואחת מהדמויות מטילות המורא ביותר שאני זוכר על המרקע בשנים האחרונות ואולי בכלל. אחרי הצפייה בסרט, אני מבטיח לכם שלא תוכלו להוציא אותו מראשכם.

לסיכום, אין ספק שאפשר להבין למה הסרט הזה מועמד לאוסקר ואני מקווה שלפחות חבייר ברדאם עצמו ואולי גם האחים כהן, לא יקופחו. מדובר בסרט מרתק ומלא במשמעות שמצליח לספק במקביל סיפור מותח ומטיל אימה, מהטובים שראיתי בשנים האחרונות וכל זה ביחד עם האופי המערבוני ואותה ארץ קשוחה שאוכלת את יושביה. לא לפספס !

ציון: 9.5 מתוך 10

המלצה על סרט חדש - מתים על החיים

סרט חדש שהגיע בסוף השבוע האחרון לבתי הקולנוע וכולל שני שחקנים אדירים

להלן המלצתי

שם הסרט: מתים על החיים The Bucket List

במאי: רוב ריינר

שחקנים: ג'ק ניקולסון, מורגן פרימן

שנת הפקה: 2007

תקציר הסרט:

סיפור על ידידות בין שני אנשים ממעמדות שונים, האחד ביליונר והשני ממעמד הפועלים, אשר הגורל הטראגי של חייהם הפגיש אותם בבית החולים בו שניהם מאושפזים עקב מחלת הסרטן, שניהם במצב סופני עם חצי שנה עד שנה לחיות. השניים מחליטים לנצל את ימיהם האחרונים על מנת לעשות את כל מה שהם מעולם לא הספיקו לעשות והם רושמים רשימת חלומות ויוצאים להגשימה יחדיו.

דבר הפסיכופט:

למרות שהנושא עצמו יכול להתדרדר בקלות לשמאלציות וסכריניות יתרה, הסרט מצליח להישאר כל הזמן על הגבול הדק בין השמאלץ לבין הריגוש והתוצאה פשוט נפלאה. אין ספק שהסיפור אינו מקורי במיוחד, אבל הסרט הזה הוא מרקחה של כל מה שצריך על מנת ליהנות מסרט, הוא מצליח להיות עצוב לצד מצחיק ובעיקר מאוד מאוד מרגש וכובש. ג'ק ניקולסון ומורגן פרימן מגלמים שתי דמויות שונות בצורה קיצונית והחברות שנוצרת ביניהם במהלך המסע אחר חלומותיהם, היא הבסיס של הסרט הזה. השניים מעלים את הסיפור המרגש בפני עצמו לשיאים, בתצוגת משחק נפלאה, כרגיל. גם הבמאי, רוב ריינר מצליח לחזור פה לימיו הגדולים ("אני וחבר'ה", "הנסיכה הקסומה", "כשהארי פגש את סאלי") עם סרט שאולי הוא פחות מיוחד/מקורי מבחינת הסיפור שלו, אבל הוא לא פחות מרגש. הסרט מצליח להיות קליל ומבדר למרות שהוא עוסק בנושאים עמוקים של מחלת הסרטן, התקרבות המוות ובעיקר בשאלה, האם להילחם במחלה עד היום האחרון במטרה להאריך ולו במעט את החיים, או ליהנות מהזמן שנותר. דרך השאלות האלו הסרט מצליח גם לעסוק בנושאים רחבים יותר כמו זוגיות, ידידות נפש, סקס, משפחה ועוד. בקיצור, אין צורך להכביר במילים, מומלץ בחום.

ציון: 8 מתוך 10

אי המלצה על סרט - האויב שבפנים: ההשמדה

הסרט הזה, אשר מגיע היום לבתי הקולנוע ברחבי הארץ, הוא החלק השלישי בסרטי האויב שבפנים, שמבוססים על משחק מחשב באותו השם.

להלן ביקורתי

שם הסרט: האויב שבפנים: ההשמדה Resident Evil: Extinction

במאי: ראסל מולכאי

שחקנים: מילה ג'ובוביץ', עודד פהר, אלי לאטר, איאן גלן

שנת הפקה: 2007

תקציר הסרט:

בחלק השלישי וירוס ה-טי כבר התפשט לכל העולם, אליס מנסה להישאר "מתחת לראדר" ושאר הניצולים, גם הם נמצאים בתנועה מתמדת כדי לא להפוך לטרף של הזומבים הנגועים בוירוס. בתחילת הסרט אנו מוצאים את אליס כשהיא מתחבאת באזור מדבר נבדה, שם היא גם פוגשת את חבריה הותיקים קרלוס ול.ג'י, שהפכו לחלק משיירה של ניצולים אשר מנסה לשרוד יחד. תאגיד אומברלה לא מוותר על תוכניותיו השטניות ועל הנסיון למצוא מרפא לוירוס הקטלני ובמקביל ממשיך לנסות ולמצוא את אליס. כאשר אליס חוברת לשיירה, היא מביאה עליהם את צרותיה אך בעזרת כוחותיה האדירים גם עוזרת להם לצאת מכמה תסבוכות עם הזומבים הרצחניים. ביחד הם ממשיכים בחיפוש התמידי אחר מקום שיהיה נקי מהוירוס ויאפשר חיים שקטים.

דבר הפסיכופט:

הסרט הזה, לעומת שני קודמיו, נטש את קו העלילה המורכב יותר והאפל יותר והפך לסרט פעולה מאוד דומה לסרטים רבים שראינו בשנים האחרונות, בתוספת הזומבים שמלווים את כל סרטי הסדרה. בעוד בסרטים הקודמים, החלק הטוב של הסרט היה האווירה והתחושה הטובה שהסרט הצליח ליצור כאילו אנחנו נמצאים בתוך משחק פעולה ממוחשב, בעיקר לאור העובדה שחלק גדול מהעלילה התרחש בתוך המתקן הסודי של תאגיד אומברלה, הסרט השלישי יצא למרחבים המדבריים ואיבד את התכונה הטובה ביותר לדעתי בסדרת הסרטים. גם העלילה לדעתי פחות מותחת ופחות מורכבת ובסיומו של הסרט (כ-95 דקות) יש תחושה שאפשר לתאר את כל מה שקרה בשלושה משפטים. אז נכון שכמו בסרטים הקודמים, יש גם קטעי פעולה ופעלולים מרשימים, אך מדובר בקטעים מועטים מדי. הקטע היחיד שיחרט בזכרוני מהסרט הזה, הוא קטע המחווה לסרטו הנפלא של היצ'קוק, "הציפורים". ההשקעה בעיצוב הזומבים היא גבוהה ויש גם כמה קטעים מלאים בהומור. מילה ג'ובוביץ' גם היא שוטפת את המסך כהרגלה והיא פשוט נפלאה בתפקיד אליס. אין ספק שלראות בחורה יפהפיה כמותה טוחנת זומבים לארוחת בוקר, יכול להביא כמה צופים לקולנוע, אבל הפעם הסרט הזה פשוט איבד מהייחודיות של הסדרה ולדעתי יאכזב מאוד את מעריציה. ובתור סרט פעולה שגרתי, ראיתי טובים ממנו. בקיצור, לא שווה את הכרטיס לדעתי.

ציון: 5.5 מתוך 10

הדייט שלי עם הארי פוטר

איך היה? האמת ציפיתי שהוא יהיה יותר חתיך וג'נטלמן. פייר התאכזבתי...

ואם נעבור לדבר על קולנוע, על הסרט הארי פוטר ומסדר עוף החול, אפשר לסכם את דעתי על הסרט בחמש מילים: הלך הקסם, הלך גם הילד !

הסרט החמישי בסדרה פשוט לא טוב, אין דרך אחרת לומר זאת.  העוצמה, הייחודיות, ההרפתקה עוצרת הנשימה ובעיקר האווירה הקסומה לא היו קיימות בסרט הזה. התסריט היה הדבר העיקרי שלא עבד, וברגע שהסיפור מבולבל, איטי, מעייף, הסרט נראה כמו קטעים על גבי קטעים שפשוט לא מתחברים. היו כמה קטעים טובים אבל המכלול פשוט לא עבד. דמויות מרתקות הופיעו רק לרגע, פעלולים היו מעטים, ממש במשורה, והכל פשוט לא ניגן. נראה היה כאילו מקוצר היריעה לעומת יצירה ספרותית, השאירו חלקים עם המון המון חורים, טיפה מכל דבר, אבל גם לא מספיק משום דבר.

בקיצור, מאכזב. סרט חסר עוצמה שלא מצליח להוציא רגשות כלשהם מהקהל כמו קודמיו, לא מקסים אותם, לא ממש מפחיד או מותח, לא יוצר אווירה של עוצמה. ובלי זה, זה לא סרט אמיתי מסדרת הארי פוטר.

ציון: 6.5 מתוך 10 וגם זה בלחץ

חבל...

כמה דברים על סרטים שראיתי

מפאת השעה וההתרגשות, על ששוב אני כותב משהו על קולנוע, התרגשות שבטח גם תאחוז בשניים-שלושה שעוד נמצאים פה (כל הכבוד על ההתמדה), אני אעשה את זה בקצרה...

• שרק 3 - זה פשוט לא היה זה. נקודה. נכון זה עדיין היה מספיק מעניין בכדי להיות מהנה אבל איפה שני הסרטים הראשונים ואיפה ההמשכון השלישי. הסרט הזה לא הצליח לשמור על איכותה של הסדרה וחבל. אפשר לחכות לדיוידי אם טרם ראיתם

• הסודות - בסרט כזה קלישאי, כזה מעייף וכזה דומה למאות סרטים שראינו, כבר מזמן לא צפיתי. רציתי שהוא ייגמר כמה שיותר מהר. ממש לא מתאים לאבי נשר. בכל מקרה היו בסרט הזה רק שתי נקודות אור והן היו מחוברות לגוף של אניה בוקשטיין. חבל שבזה זה מסתכם

• מדוזות - סרט שזכה בפרסים ואפשר להבין למה, אבל גם מהצד השלילי של הדבר. הסרט אמנם מאוד אומנותי ועשוי מצויין, אבל הייתה לי בעיה גדולה עם חוסר התכליתיות שלו, הוא פשוט לא מגיע לשום מקום ומאכיל אותנו בעוד ועוד ועוד ועוד ניכור. גם ליכולת הספיגה יש גבולות. הסרט הזכיר לי מאוד במסר הטוטאלי שלו את הסרט "אושר" כך שלא הרגשתי שהוא מקורי במיוחד. מצד שני, אין ספק שהוא מיוחד ושווה צפיה ומהווה דוגמא לקולנוע ישראלי טוב. רק תדעו למה לצפות ותבינו שזה לא מתאים לכל אחד.

• אושן 13 - סרט כייפי והרבה יותר מוצלח מהסרט השני בסדרה. סרט עוקץ לפי הספר. מומלץ בחום.

• רובוטריקים - הרגע חזרתי מהסרט הזה והוא היה פשוט מצויין. בתוך ז'אנר סרטי הקיץ, מדובר בסרט מושלם. מלא אקשן, עוצר נשימה וכל שאר הדברים שציפיתי מביי את שפילברג ובאופן מפתיע מדובר בסרט מלא הומור. אופטימוס פריים שולתתתתת. טרם ראיתם... למה אתם מחכים?

• ביום חמישי, יש לי דייט עם הארי פוטר, ההוא עם מסדר עוף החול...

• סינמה סיטי יצאו במבצע ראוי לציון למחזיקי כרטיס אשראי של לאומי קארד. כרטיס 1+1. מומלץ בחום למרות התיעוב שלי לקולנוע הזה. ככה צריך לעלות כרטיס!

תהנו!

המלצה חמה על סרט - שלוש הלוויות של מלכיאדס אסטרדה

סרט חדש שהגיע לספריות ה-DVD השבוע

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: שלוש הלוויות של מלכיאדס אסטרדה

              The Three Burials of Melquides Estrada

במאי: טומי לי ג'ונס

שחקנים: טומי לי ג'ונס, בארי פפר, חוליו סדיליו, דווייט יואקם, ג'ניוארי ג'ונס, מליסה ליאו

שנת הפקה: 2005

תקציר הסרט:

מלכיאדס אסטרדה, בוקר ממוצא מכסיקני, מהגר בדרכים לא דרכים לארה"ב ומוצא עבודה אצל פיט פרקינס (טומי לי ג'ונס) , קאובוי אמריקאי מהדור הישן. עבודתם המשותפת מקרבת ביניהם והם הופכים לחברים בנפש. כאשר גופתו של מלכיאדס מתגלה במקרה במדבר, מסתבר שהוא נורה ונקבר במהירות. השלטונות המקומיים אפילו לא מנסים לפתור את הרצח, מאחר שמדובר במהגר בלתי-חוקי והם קוברים אותו בבית הקברות, באיזור בו נקברות גופות שלא זוהו. זוהי קבורתו השניה של מלכיאדס. כאשר פיט מגלה על מותו של חברו, הוא לוקח על עצמו לפתור את הרצח, מאחר והוא מבין, כי אנשי החוק המקומיים, מעדיפים להעלים עין. לאחר שהוא מגלה מי רצח את חברו, הוא מאלץ אותו להתלוות אליו, להוציא את הגופה של מלכיאדס מקברה ולצאת למסע שבסיומו יובא חברו לקבורה בביתו אשר במכסיקו, קבורה שלישית ומכובדת, בדיוק כפי שהוא ביקש וכפי שמגיע לו. המסע של השניים למכסיקו, יחד עם גופתו של מלכיאדס, הופך למסע טעון ומשמעותי עבור השניים, מסע שכולל תהליכים נפשיים קשים והתמודדות עם סכנות ותלאות רבות.

דבר הפסיכופט:

הסרט "שלוש הלוויות של מלכיאדס אסטרדה" הוא מערבון מודרני, בעל קצב איטי ועלילה, אשר עוסקת יותר בצד הנפשי והערכי של הבוקר, מאשר בקרבות יריות כמו במערבון המסורתי. במרכז הסרט עומד קאובוי אמריקאי, מהסוג הישן, אשר מגלה שהערכים הישנים התמוטטו מסביבו ושרק לו עדיין איכפת. פיט פרקינס מנהל חוות סוסים ובקר קרוב לנהר הריו גראנדה, אשר מפריד בין ארה"ב למכסיקו והסרט עוסק בהרחבה, בתופעת ההגירה הבלתי-חוקית ממכסיקו. המכסיקנים מוכנים לסכן את חייהם בחציית הגבול, בדרכים לא דרכים, רק על מנת לזכות בעבודה, בארץ ההזדמנויות הבלתי-נגמרות. פיט פרקינס, אשר חייו מונחים, אך ורק  על ידי כלל אחד, להיות אנושי לסובבים אותו, מקבל לעבודה מהגר בשם מלכיאדס אסטרדה והופך בהדרגה לחברו בנפש, מבלי לתת לרגע, לפערים החברתיים והתרבותיים ביניהם, להפריע. כאשר מתגלה גופתו של מלכיאדס, פיט יוצא לחקור את רציחתו של חברו בעוד כל השאר מסביבו, רואים בו, עוד מהגר בלתי חוקי שנהרג ותו לא. ברור כי דמותו של גיבור הסרט, מייצגת ביקורת, על אופן טיפולה של ארה"ב בבעיית המהגרים.

עלילת הסרט, מתבררת לנו בהדרגה בצורה בלתי לינארית, כאשר העלילה נעה כמה צעדים קדימה ואז שוב לאחור, כאילו הסיפור מסופר מכמה נקודות מבט. החלק הטעון והיפה ביותר בסרט, אשר חושף בפנינו, הן את אישיותו המיוחדת, הכמעט נכחדת, של גיבור הסרט והן את החברות שהתפתחה בינו ובין הפועל המכסיקני שלו, חברו הטוב מלכיאדס, הוא המסע למכסיקו, מסע שנערך כאמור, אחרי רציחתו של מלכיאדס. מעל הכל, המסע הוא מסע היטהרות וחניכה של רוצחו של מלכיאדס, אשר המסע אמנם נכפה עליו, אך ככל שהמסע מתקדם, הוא עובר תהליך נפשי מרתק.

אם זה לא ברור עדיין, למרות שמדובר בסוג של מערבון, לא תמצאו פה קרבות אדירים, ואת המתח, לא מספקים הכדורים השורקים, אלא התהליכים הנפשיים והיחס הטעון בין הבוקר לחטוף, או יותר נכון, בין החונך לחניכו. הקצב של הסרט איטי מאוד, אבל הרובדים השונים של הסרט, אותם מניתי, מוסיפים המון דרמה להתרחשות ויחד עם הנופים עוצרי הנשימה והמוזיקה הנפלאה של הסרט, אי אפשר שלא להיסחף לתוכו.

זהו סרטו הראשון של טומי לי ג'ונס כבמאי והוא מזכיר יותר מכל את סרטו הנפלא של קלינט איסטווד, "בלתי נסלח", שגם הוא היה, הרבה יותר מעוד מערבון. ההשוואה לקלינט מתבקשת וטומי לי ג'ונס עושה פה עבודה נפלאה הן כבמאי  והן כשחקן וניכר שהוא נושם קולנוע כבר שנים רבות. אם הסרט הזה מעיד על ההמשך ואם ההשוואה לקלינט, תספק לו השראה, אני מאמין שעוד נראה ממנו גדולות גם כבמאי. אבל טומי לי ג'ונס אינו השחקן היחיד שעושה עבודה נפלאה בסרט זה. ראוי לציין את בארי פפר שעושה עבודה נפלאה בתור הרוצח/חטוף. פפר מצליח בתפקיד מסובך וקשה, להעביר לצופים, את כל קשת הרגשות, בתצוגת משחק מרשימה. אי אפשר שלא לציין גם את התסריט של גילרמו אריאגה, שמצליח לבנות את הסיפור, המתח והדרמה בהדרגה ולהצליח להעביר לצופים בטבעיות את כל אותם דברים, אשר רוחשים בליבותיהם של גיבורי הסיפור. אריאגה הוא תסריטאי מכסיקני מוערך ומצליח, שכתב את התסריטים לסרטים, "21 גרם" ו"אהבה נושכת". אם יש משהו שטיפה הפריע לי בסרט, זהו אופן הטיפול, בדמויות הנשיות בעלילה. הדמויות מאוד פלקטיות ולא מצליחים להבהיר, מה מניע אותן. גם התהליכים הנפשיים אותם הן עוברות, מטופלים בשטחיות. למרות שהן אינן עומדות במרכז העלילה, היה אפשר להוציא מדמותיהן, הרבה יותר.

לסיכום, הסרט הוא מערבון מודרני, טעון, מותח ודרמטי, על מסע חניכה והתפכחות, על ידידות אמת ובעקיפין גם על בעיית המהגרים ממכסיקו. בעזרת תסריט נפלא, בימוי מוקפד, משחק נפלא, נופים מהממים ומוזיקה מצויינת, הסרט מצליח להיות עמוס במשמעויות, מרגש ומרתק. מומלץ בחום.

התוספות במהדורת ה-DVD המתורגמת של הסרט, גם הן מעניינות. כדאי בהחלט לראות את הקטע של "מאחורי הקלעים" הכולל ראיונות מעניינים עם היוצרים והשחקנים כמו גם קטע מרגש מההקרנה של הסרט בקאן, שם הוא זכה בפרס התסריט ופרס השחקן. קטע מעניין נוסף, הוא הקטע על המוזיקה של הסרט ואילו הקטע השלישי, מראה מפגש של התסריטאי גילרמו אריאגה ושל טומי לי ג'ונס, עם מראיין וקהל בקאן. גם שם הם נשאלים שאלות מעניינות על הפקת הסרט. כל התוספות, מתורגמות גם הן לעברית ושווה לראותן אחרי הצפייה בסרט.

ציון: 9 מתוך 10