המלצה על סרט לילדים - פיטר פן

סרט שיצא כבר לפני כחודש בDVD מתורגם לעברית, גרסא חדשה לסיפורו הידוע של פיטר פן

להלן המלצתי

שם הסרט: פיטר פן Peter Pan

במאי: פי-ג'יי הוגאן

שחקנים: ג'ייסון אייזקס, ג'רמי סומפטר, רייצ'ל הורד-ווד, לין רדגרייב, ריצ'ארד ברירס, הארי נוול, אולביה וויליאמס, לודביין סינייה

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

גיבור האגדה הנצחית "פיטר פן" מאת ג'יי.מ. בארי חוזר בסרט עלילתי מרהיב ומלא אפקטים. הסיפור מתחיל בלילה קריר בלונדון בו וונדי (רייצ'ל הורד-ווד) מלהיבה את אחיה בסיפורים על קרבות חרב, הרפתקאות וקפטן הוק, הפיראט האגדי אשר אינו פוחד מכלום מלבד צלילו של שעון מתקתק. אבל השעון מתקתק גם עבור וונדי – אביה החליט שהגיע זמן שהיא תתבגר. אחרי הלילה, אין יותר סיפורים. עליה להתבגר ולהפוך לאישה. פיטר פן (ג'רמי סומפטר) מאוהב בסיפוריה של וונדי ועובר דרך ארוכה רק כדי לשמוע אותם. הופעתו בחדר השינה שלהם עם פיה קנאית קטנה העונה לשם טינקרבל (לודביין סינייה), מצית את תחילתה של הרפתקה גדולה עבור וונדי ואחיה היוצאים מהחלון אחריו כמו להקת ציפורים קטנה, הילדים עפים להם מעל לונדון ודרך גלקסיה של כוכבים אל עבר ארץ לעולם לא הקסומה, שם הם מתחילים חיים חדשים ומרגשים, חופשיים מחוקי מבוגרים עם פיטר פן והילדים האבודים בביתם התת - קרקעי הסודי. הם מתעמתים עם פיראטים שפלים, בתולות ים נתעבות, קרוקודיל מפחיד, וגרוע מכל, קרס הברזל על ידו הימנית של הוק (ג'ייסון אייזקס), וונדי ואחיה מגלים ממה הם באמת עשויים. הקרב הנצחי בין פיטר והוק מגיע לשיא שיכריע את גורלו ואת גורלה של ארץ לעולם לא.

דבר הפסיכופט:

הסיפור הידוע של פיטר פן, הילד שלא רצה להזקן ועבר לחיות בארץ לעולם לא, מקום בלי חוקים של מבוגרים, מגיע למסך בגרסא מודרנית מלאה בפעלולים, הרפתקאות וקרבות. התוצאה היא בדיוק מה שמתואר בתקציר ואפילו במשפט התיאור הכללי איתו התחלתי את הביקורת: אותו סיפור, אותן דמויות מוכרות ואהובות, מסופרות באמצעים מודרניים יותר עם המון צבעים והמון אקשן, הרפתקאות ופעלולים. בתוך תיאור זה נמצא גם היתרון של הסרט, אך גם חסרונו. מצד אחד מדובר בסיפור אהוב שייקסם לילדים גם היום, כולל לילדים שכבר מכירים אותו. השדרוג של הסיפור לגרסא קולנועית מודרנית בהחלט עושה עימה טוב. מצד שני, הסרט לא מביא שום דבר מעבר לאותו סיפור מקורי ומן הסתם מתוך כבוד למקור, לא משנה אותו. סביר להניח שמי שמכיר את הסיפור ובעיקר המבוגרים שכבר שמעו אותו במהלך חייהם מאות פעמים, עלול להשתעמם מעט מכך שהכל צפוי וברור. הרבה מסרטי הילדים של ימינו ובעיקר סרטי האנימציה, מצליחים להיות מקוריים ומרגשים, כך שהם ייקסמו גם לקהל מבוגר. הסרט פיטר פן, עם כל מעלותיו, פחות מתאים למבוגרים. יש מקום גם לציין את המשחק הטוב של הילדים בסרט ובעיקר את העיצוב הנפלא שמצליח להעביר את הקסם של הסיפור. למרות כל מה שאמרתי עד כה, יש מקום לציין לטובה את ההצמדות לסיפור המקורי ולו בגלל שידענו מספיק עיבודים חדשים שפשוט הרסו את הסיפור. אולי בעקבות הצמדות זו מאבדים חלק מהצופים שרוצים לראות דברים חדשים, אך גם שומרים על הקסם המקורי של הסיפור, שבמקרה של סיפורו של פיטר פן, יש בשפע מאותו קסם. סיפורו של פיטר פן הוא בהחלט אחד מסיפורי הילדים הטובים והראויים לסיפור. לסיכום, מי שלא מכיר את הסיפור או מי שלא שבע ממנו עדיין, יהנה מאוד מהגרסא הזו, שלקחה את הסיפור המקורי כפי שהוא ולא חרגה ממנו, אבל גם הפכה אותו לסרט שוטף, צבעוני מאוד, מלא באקשן והרפתקאות. סרט מומלץ בעיקר לילדים או בתור נוסטלגיה לסיפור.

ציון: 7.5 מתוך 10    

אי המלצה על סרט - משהו מתוק

סרט ישראלי, בבימויו וכיכובו של דן תורג'מן. הסרט יצא השנה לאקרנים ולא זכה להצלחה גדולה. הגיע ממש לאחרונה לספריות הDVD.

להלן ביקורתי

שם הסרט: משהו מתוק Somthing Sweet

במאי:

שחקנים: דן תורג'מן, איילת זורר, אביטל אברג'יל, ריימונד אבקסיס, אלברט אילוז

תקציר הסרט:

סיפור על משפחה מרוקאית בת שלוש בנות. העלילה מתרחשת במושב במרכז הארץ ביום חתונתה של מיטל (האחות האמצעית), אירוע המכנס יחד את כל בני המשפחה. מאיה (אביטל אברג'יל), דיילת צעירה ויפה, שההוויה המקומית אינה מספקת אותה עוד, מגיעה לחתונה מלווה בבן זוגה החדש, אלון (דן תורג'מן), איש עסקים ישראלי המתגורר בלונדון ומכריזה על כוונתם להינשא. המפגש של אלון עם המשפחה ועם הנוף המקומי גורם לו להיפתח אל עולם רגשי שאינו מוכר לו והעניינים כמו תמיד, אינם כפי שהם נראים וכצפוי אינם מתנהלים על מי מנוחות.

דבר הפסיכופט:

הקולנוע הישראלי עשה קפיצת מדרגה מרשימה ביותר בשנים האחרונות, עם סרטים מושקעים מאוד, משהו שפעם היינו אומרים עליו "סרט כמו בהוליווד" או "סרט כמו באירופה" והיום, אחרי חזרת האמון של הקהל בקולנוע הישראלי, מגדירים את הסרטים הישראליים, פשוט כסרט ישראלי טוב, בלי צורך בהשוואות. אבל "משהו מתוק", שנעשה בשנה בה נעשו כל-כך הרבה סרטים ישראליים טובים, נראה בדיוק כמו הסרטים הישראלים של פעם. סרט כל-כך צפוי וחסר מקוריות או מעוף, מזכיר לי את הימים השחורים של הקולנוע הישראלי. כבר הוכח לא פעם ולא פעמיים, שאין צורך בהמון כסף בשביל למשוך את הקהל ושמספיק שיהיה לסרט תסריט טוב ומקורי, בשביל להצליח. הבעיה העיקרית של משהו מתוק היא שעוד ברבע השעה הראשונה של הסרט, אפשר לנחש ולהבין בדיוק מה יקרה בכל הסרט ומה יקרה בסופו וזה כל כך צפוי ולא מרגש שזה ממש מרגיז. לצערי ההרגשה הזו התבררה כנכונה. הסרט כולו נראה כמו משהו שלא רק שראינו כבר אלף פעם, אלא הספיק להימאס לנו ממנו אלף פעם. למרות שקאסט השחקנים מרשים, אין יותר מדי בשורות טובות והדמויות כל כך קלישאיות וחסרות ייחוד שהסרט אפילו לא מספק איזה קרן אור בתחום הזה. הסרט הזה גם נראה יותר מדי כמו פרק גרוע בטלנובלה טלוויזיונית. לסיכום, מלודרמה צפויה, שחוקה ומשעממת. נסיון פאתטי למדי ליצור תשוקה באוויר. הקולנוע הישראלי התקדם והסרט הזה רק יזכיר לכם את ימיו השחורים. אני לא יודע מה איתכם, אני מצאתי את הסרט הזה "לא מתוק בכלל", תחסכו לעצמכם זמן ותוותרו על הסרט הזה.

ציון: 3 מתוך 10   

המלצה על סרט חדש - האויב שבפנים: אפוקליפסה

סרט חדש שהגיע לקולנוע לפני כשבועיים ואפשר להשיגו גם בDVD מתורגם לאנגלית. שמעתי עליו דווקא ביקורת לא נלהבת, אך הופתעתי מאוד לטובה.

להלן המלצתי

שם הסרט: האויב שבפנים: אפוקליפסה

              Resident Evil: Apocalypse 

במאי: אלכסנדר וויט

שחקנים: מילה ג'ובוביץ', סופי ווסור, שינה גוילורוי, עודד פאהר, איאן גלן, ג'ארד האריס, מייק אפס

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

סרט המשך לסרט האימה המצליח "האויב שבפנים" משנת 2002. בסרט הראשון אליס (מילה ג'ובוביץ') סבלה משכחה וניסתה יחד עם קבוצה קטנה של אנשים להימלט ממתקן מחקר תת-קרקעי ששייך לחברת אומברלה, אחרי שהתפרץ בו וירוס קטלני שהופך את כולם לזומבים. בסרט השני אנחנו שוב פוגשים את אליס, שנזכרת בכל מה שהיא עברה ובכל מה שעשו לה. היא חיה בעיר ראקון שנשלטת בסתר ע"י ארגון אומברלה, כאשר מתחת לעיר נמצא עדיין אותו מתקן מחקר סודי. נסיון חוזר של חברת אומברלה, גורם שוב להתפרצות הוירוס הקטלני, רק שהפעם הוא מתפזר על פני הקרקע בעיקר כולה והארגון מנסה לסגור את העיר (כאשר רוב התושבים נשארים בפנים למות), בכדי למנוע את התפשטות הוירוס החוצה. גם בסרט הזה אליס מנסה להימלט אל מחוץ לעיר עם קבוצה של אנשים, רק שהפעם הזומבים חזקים יותר ורבים יותר. האם הם יצליחו לשרוד? חכו ותראו.

דבר הפסיכופט:

בגלל הזומבים שנמצאים בכל מקום, מתייחסים לסרטי "האויב שבפנים" כסרטי אימה, אבל בעצם מדובר במותחני אקשן ומד"ב. הסרט הזה הוא סרט אקשן עתידני טיפוסי, אשר מתובל באוייבים בצורת זומבים, שמקורם במסורת סרטי האימה. בדיוק כמו שהיינו מצפים מסרט המשך, הסרט השני משדרג את האקשן ויש בו שילוב של התמודדות עם הזומבים האיטיים ועם מפלצות אדירות, כולל כמה קטעי קרבות מדהימים. מי שמצפה מסרט כזה לעלילה מתוחכמת, או עומק, מחפש את הדברים הללו בסרט הלא נכון. כיאה לסרט שמבוסס על משחק מחשב, בקטעים רבים הסרט נראה ממש כמו משחק אקשן במחשב. במרכזו עומדת עלילה פשוטה למדי, מאבק הישרדות כנגד כל הסיכויים ומול אוייבים רבים ומגוונים, עלילה שמספקת מתח והמון אקשן קצבי. מילה ג'ובוביץ' מדהימה בסרט הזה, היא גם נראית נפלא וגם נלחמת בצורות שטרם נראו על המסך. העיצוב האפל והקודר של הסרט גם הוא מצויין. הבעיה היחידה שהייתה לי עם הסרט היא שקטעי האקשן שלו היו טיפה מהירים מדי, בסגנון הצילום והעריכה שלהם. הרצון ליצור מהירות הביא עימו סגנון צילום עם המון תקריבים וקיטועים מהירים, מה שלפעמים מקשה להבין, מה בדיוק קורה על המסך. אין צורך להכביר במילים על הסרט הזה, שמספק לדעתי בדיוק את מה שהוא מבטיח, אקשן עתידני טהור. הזומבים רק מוסיפים לעניין, אך שוב חשוב שוב להדגיש שאין מדובר בסרט אימה. לסיכום, מומלץ בחום, אך רק למי שאוהב את הסגנון הזה. סרט אקשן טהור, מגוון מאוד ומשובח.

ציון: 8 מתוך 10    

אי המלצה על סרט חדש - אלפי

סרט חדש בקולנוע, בכיכובו של ג'וד לאו.

להלן ביקורתי

שם הסרט: אלפי Alfie

במאי: צ'ארלס שייר

שחקנים: ג'וד לאו, סוזאן סרנדון, סיינה מילר, מאריסה טומיי, ניאה לונג, ג'יין קארקבסקי, עומאר אפס

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

גרסא חדשה לסרט המצליח משנת 1966 בו כיכב מייקל קיין. בגרסא החדשה אלפי הוא דון ז'ואן מודרני שעובר מבחורה לבחורה על הרקע האורבני הקצבי של ניו-יורק. הוא עובד בתור נהג לימוזינה ומקסים נשים במטרה להכניס אותן למיטה, בלי להיקשר לאף אחת. הוא מחליף אותן ברגע שזה נהיה מסובך ועובר הלאה בלי לחשוב פעמיים. האם הקלילות הזו של אלפי באמת מביאה לו אושר ותחליף טוב לאהבה? האם תגיע מתישהו בחורה שתשנה את דעתו לגבי מהותם של קשרים בין גברים ונשים ?

דבר הפסיכופט:

ג'וד לאו עשה בשנת 2004 לא פחות משישה סרטים (סקיי קפטן, קרוב יותר, אלפי, אני אוהב האקביז, הטייס ולמוני סניקט) , מה שבהחלט שם אותו בשורה הראשונה של השחקנים המבוקשים. הסרט אלפי, שהוא גרסא חדשה לסרט משנת 1966, נראה כמו סרט שנתפר למידותיו של ג'וד לאו, שנבחר כבר בכמה משאלים לאחד הגברים הסקסיים והנחשקים בתבל. מפיצי הסרט ממהרים להכתיר את אלפי, כ"תשובה הגברית לקארי בראדשו" מ"סקס והעיר הגדולה", אבל לדעתי זהו סתם אקט יחצני ריק מתוכן. אין יותר מדי קשר בין דמותו הריקנית למדי של אלפי, שעובד כנהג לימוזינה וחולם להתקדם בחיים ובינתיים מלהטט בין המון נשים ובין דמותה המתוחכמת, השנונה והמודרנית של קארי בראדשו, אשר הוצגה גם בחולשתה מול הגברים. דמותו של אלפי אמנם מלאה בקסם אישי, אך העובדה שהקסם שלו משמש כמעט רק למטרה אחת, השגת נשים, כמה שיותר ומכל הסוגים, הופך את דמותו לדמות קלישאית שמהווה תמצית של השוביניזם הדוחה. אלפי הוא בחור יפה, אבל אישיותו כמעט ריקה מתוכן וכל מאמציו מושקעים כאמור, בכיוון של השגת יחסים ארעיים, כמו ילד חרמן בן 16. זוהי גם הבעיה של הסרט. בעוד ההתחלה קולחת, מסוגננת וקלילה, הסרט סובל בדיוק מאותה בעיה שאישיותו של אלפי סובלת ממנה, ריקנות יתר. הצופים יקנו וימשכו אחר הקלילות הריקנית הזו בערך אותו זמן שנשים רציניות יהיו מוכנות לבזבז על אינפנטיל מגודל כמו אלפי. העובדה שהסרט מציג גם את השפל של להיות דון ז'ואן ואת החסרונות, לא ממש מצליחה להציל אותו מהדלות התוכנית שלו. הסרט כולל גם דברים טובים כמו ההופעה המוצלחת של סוזאן סרנדון, כמו ניקי, החברה המטורפת של אלפי (סיינה מילר) ובעיקר העיצוב הנפלא שמראה לנו את החלקים הצבעוניים של ניו יורק והספקול המצויין. ראוי לומר שלפעמים עודף הצבעוניות מאבד אמינות. הייתי בניו-יורק והיא ברובה, לא כזו צבעונית. לסיכום, קומדיה קלילה, שנונה לפרקים, עם משחק משובח ודמות מרכזית חביבה ודוחה גם יחד. הצפייה בסרט נותנת תחושת ריקנות חזקה, משום שעד סופו הוא נשאר ריק מתוכן ואנו נותרים רק עם אמירות מאוד קלישאיות על יחסים בכלל ועל גברים שפוחדים ממחוייבות בפרט. על סרט שמשאיר אותנו עם כל כך מעט, עדיף לוותר.

ציון: 4 מתוך 10  

המלצה על סרט - סלולר

את הסרט הזה לא הספקתי לראות, כשהוא היה בקולנוע, אבל שמעתי עליו דברים טובים. עכשיו הוא הגיע סופסוף לDVD, בינתיים בגרסא מתורגמת לאנגלית.

להלן המלצתי

שם הסרט: סלולר Cellular

במאי:  דייוויד ר. אליס

שחקנים: קים בסינג'ר, כריס אוונס, ג'ייסון סטאת'ם, וויליאם ה. מייסי, ג'סיקה ביאל

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

באמצע היום, פורצת קבוצת גברים, לביתה של ג'סיקה מרטין (קים בסינג'ר) וחוטפת אותה באכזריות. היא אינה יודעת מה הסיבה לחטיפתה, והחוטפים רוצים ממנה ומבעלה, משהו שאין לה מושג אפילו מהו. היא נכלאת בחדר סגור והטלפון שבחדר מנותץ לרסיסים ע"י אחד החוטפים. בנסיון נואש להינצל, היא מחברת את החוטים, מחייגת ספרות רנדומלית ומצליחה להגיע לסלולרי של בחור צעיר בשם ריאן (כריס אוונס). היא מנסה לשכנעו לא לנתק את השיחה, מסבירה לו את מצבה הבלתי אפשרי ומבקשת שיעזור לה. מכאן מתחיל מרוץ כנגד השעון לנסות ולהציל את ג'סיקה משביה ולשכנע את המשטרה לעזור מה שמתברר כלא פשוט בכלל, לאור הסיטואציה המוזרה כל כך.

דבר הפסיכופט:

לא בכדי משווים את הסרט הזה, לסרט המצויין "תא הטלפון". כבר מהתקציר נשמע שהסרטים דומים ובדיקה של האחראים על הפקת הסרט הזה, מראה כי התסריטאי של הסרט הזה, כתב גם את "תא הטלפון". עולה השאלה, מה כבר יש לחדש אחרי הסרט "תא הטלפון"? בעיקר לאור העובדה שאת אלמנט ההפתעה משם, אי אפשר לנצל גם פה. התשובה היא פשוטה, הסרט הזה הרבה פחות מתוחכם והוא מוותר על אלמנט ההפתעה והטריקים ומשאיר רק את ליבת העלילה, המתח והמרוץ נגד השעון. מימד חדש שנוסף לסרט הזה ומשנה אותו מאוד לעומת הסרט "תא טלפון", זה העובדה שמדובר בטלפון סלולרי. הסרט נעשה הרבה פחות סטטי, משום שאפשר לנסוע, ללכת או לרוץ ולהמשיך לדבר ומצד שני יש להיזהר שלא להגיע לאזור ללא קליטה ולגרום לניתוקה של השיחה הגורלית. כל המרכיבים הנ"ל יוצרים סרט בלי יותר מדי יומרות, רק קצב טוב ומתח ממוקד ומעניין. כריס אוונס וקים בסינג'ר הותיקה עושים את התפקידים הראשיים בצורה אמינה וטובה. לסיכום, מעבר לזה אין צורך להכביר במילים. לא מדובר בסרט הכי מתוחכם שראיתי, אבל זהו בהחלט מותחן קצבי ומשובח שיחזיק אתכם חזק בכסאות ובכורסאות לכל אורכו. מומלץ.

ציון: 8 מתוך 10    

המלצה על סרט - Garden State

הסרט עדיין לא הגיע לבתי הקולנוע ולכן לא נקבע לו שם בעברית. בינתיים ניתן להשיגו בDVD בגרסא מתורגמת לאנגלית.

להלן המלצתי

שם הסרט: Garden State

במאי: זאק בראף

תסריט: זאק בראף

שחקנים: זאק בראף, נטלי פורטמן, פיטר סארסגארד, איאן הולם, מייקל ווסטון, ארמנדו ריסקו, מת'וד מן

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

אנדרו לרג'מן (זאק בראף), שחקן טלוויזיה במקצועו, שגר בלוס אנג'לס הרחק ממשפחתו, התרגל לחיות חיים אנמיים למדי וחסרי התרגשות בגלל כדורי הליתיום אותם הוא נוהג לבלוע בקביעות. מותה הפתאומי של אמו, גורם לו לחזור לעיירת הולדתו, גרדן סטייט ולנסות גם לקחת חופשה מבליעת הכדורים. לפני ביקור זה אנדרו לא ראה את משפחתו במשך 9 שנים. מפגש מחודש עם כמה מחבריו הישנים ומפגש עוד יותר משמעותי עם בחורה מיוחדת בשם סאם (נטלי פורטמן), עם נפש עליזה וגם לא מעט הפרעות משלה. המפגש עם סאם, כמו גם ההפוגה אותה הוא לוקח מהכדורים, משנים את חייו של אנדרו והביקור המחודש בעיירת הולדתו, הופך למסע של שחרור וגילויים ועוזר לו גם להתמודד עם היחסים הבעיתיים שלו עם אביו (איאן הולם).

דבר הפסיכופט:

זאק בראף הוא שחקן מוכר מאוד מהסדרה המשעשעת "SCRUBS". הסרט הזה הוא הפרוייקט האישי שלו והוא כתב את התסריט, ביים, מככב וגם בחר חלק מהשחקנים שלצידו וביניהם בנטלי פורטמן לתפקיד הראשי. כבר בסרטו הראשון, בראף יצר סרט עם אמירה, סגנון ועומק. אין כל קשר כמובן בין דמותו העגמומית בסרט הזה ובין דמותו בסדרה SCRUBS.

ציון: 8 מתוך 10