אי המלצה על סרט - קולר - להרגיש את וגאס

חדש בקולנוע - חדש בקולנוע - חדש בקולנוע

סרט שזכיתי לראותו בהקרנת טרום בכורה, אם כי בדיעבד לא יודע אם המילה זכיתי כל כך מתאימה פה.

להלן ביקורתי

שם הסרט: קולר - להרגיש את וגאס The Cooler

במאי: ווין קרמר

שחקנים: אלק בולדווין, וויליאם ה. מייסי, מריה באלו

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

השנגרי-לה קזינו הוא בית הימורים מיושן ומצליח בלאס-וגאס, שבעליו מצא שיטה בדוקה למנוע מהמהמרים במקום לזכות בסכומי כסף גדולים מדי במשחקם, ובכך לגרום לו הפסדים כספיים. השיטה: הצמדת אדם שיתפקד כ'מקרר' (Cooler בלעז) במקום, שייצמד למנצחים ויגרום להם מזל רע. האמצעי: ברני לוץ (בגילומו של שחקן האופי המוערך וויליאם ה. מאסי), אדם שכל חייו היו רצף של אירועים קשים וביש-מזל, עד כי זה הפך לדבר מידבק, מועסק במקום ומשרה ממר גורלו על הלקוחות. אלק בולדווין (שהיה מועמד על תפקידו בסרט זה לאוסקר על שחקן משנה) מגלם את שלי, מאפיונר המנהל את הקזינו, שבעבר שבר את ברכו של לוץ במהלך ויכוח בעניינים פיננסים. בכדי לא להרגיש אשם, הוא שוכר את לוץ, כאמור, כ'קולר' המקומי, ואף קושר איתו יחסים טובים. מספר ימים לפני תום תקופת החזרת החוב ברני מתאהב בנטלי (מריה באלו) מלצרית בקזינו . כשנטלי מחזירה לו אהבה כל עולמו של ברני מתהפך.

דבר הפסיכופט:

במילה אחת, אכזבה. בשתי מילים, סרט מפוספס. הסיפור של הסרט דווקא מעניין בהתחלה, אך כאשר מגלים שמעבר לזה אין כלום, שהסרט לא ממש מוביל לאיזשהו מקום, אלא נשאר בדיוק סביב מה שכתוב גם בתקציר, יש הרגשה ריקנית למדי. המשחק של הדמויות הראשיות מצויין ולא פלא שהם התברגו למועמדויות לפרסים השונים, העיצוב והפסקול (שרובו שירים ישנים ומוכרים) מצליחים להעביר את הייאוש הפושה בכל, אך כל אלו אינם מספיקים בכדי להרים סרט. נכון שהסרט אמנותי, אך הוא פשוט אינו מעניין מספיק. בסופו יש תחושת פספוס ולמען האמת אפילו שטחיות. לסיכום, אם כבר בא לכם אווירה מיואשת ולאס וגאס, עדיף לכם לראות, אפילו בצפיה חוזרת, את הסרט הנפלא, "לעזוב את לאס וגאס", מאשר להקדיש זמן לסרט זה. הייתי מוותר אפילו בDVD.

ציון: 3 מתוך 10   

(וגם זה בעיקר כהוקרה לשחקנים)

אי המלצה על סרט - טרור על פסי הרכבת

חדש בקולנוע - חדש בקולנוע - חדש בקולנוע

ראיתי אותו כשהתחשק לי לראות איזה סרט "זבל", מסתבר שקיבלתי בדיוק את מה שרציתי.

הסרט הזה הובא ע"י המפיצים להקרנות בבתי הקולנוע בארץ, לא ברור לי מי הם חושבים שעוד הולך לסרטי ואן-דאם בקולנוע....
 
להלן ביקורתי
 

 
שם הסרט: טרור על פסי הרכבת Derailed
במאי: בוב מיסיורובסקי
שחקנים: ז'אן קלוד ואן-דאם
שנת הפקה: 2002
 
תקציר הסרט:
על רכבת שיצאה משליטה ומאוכלסת בבני ערובה ונשק ביולוגי מתקדם, נמצא הסוכן קריסטוף (ואן-דאם) אשר מחליט לקחת את העניינים לידיים, לחסל את כל הטרוריסטים ולהציל את בני הערובה.
 
דבר הפסיכופט:
סרט פעולה ללא פעולה ללא מתח ללא כלום בעצם. פשוט מיותר לחלוטין. הפעלולים נראים מיושנים, והסרט כולו נראה כמו משהו שעשו לפני 10 שנים. תעשו לעצמכם טובה, אל תראו את הסרט הזה !
 
ציון: 2 מתוך 10  
 

המלצה על סרט חשוב - אמן

הסרט אינו חדש מאוד, אבל חיכיתי למצב רוח המתאים לראותו. דרמה שעוסקת בשואה, לא כוללת המון מראות קשים, אך בהחלט עוסקת כאמור בנושא חשוב שדורש רצינות וסבלנות. אפשר להשיג את הסרט בDVD.

להלן המלצתי

שם הסרט: אמן Amen

במאי: קוסטה גבראס

שחקנים: מתייה קסוביץ', מישל דושאסוי, אולריך טוקור, אולריך מוהה

שנת הפקה: 2002

ארץ הפקה: צרפת/ארה"ב (אבל דובר באנגלית)

תקציר הסרט:

בסרטו החדש עוסק קוסטה גאברס בשתי מערכות: המכונה הנאצית והדיפלומטיה של הוותיקן, ומביא את סיפורם של שני אנשים (האחד אמיתי, השני בדיוני) שנאבקים בהן לשווא מבפנים. כאשר אנו פוגשים לראשונה את קורט גרשטיין (אולריך טוקור), מדען ורופא מכובד, הוא עומד לגלות שגז הציקלון שלו משמש להשמדה יעילה של יהודים במחנה טרבלינקה. גרשטיין, שפיתח את החומר כדי לחטא את מי השתיה של החיילים הגרמנים, נחרד. בהיותו איש מצפון ופרוטסטנט אדוק, הוא מרגיש שהוא חייב לחשוף את מעשה הזוועה. הוא יוצר בחשאי קשר עם דיפלומטים זרים ונתקל בחומה של חוסר אמון. בצר לו, הוא תולה את כל תקוותו באפיפיור, אבל נדחה פעם אחר פעם בידי נציגי הוותיקן. בסופו של דבר מוצא גרשטיין אוזן קשבת אצל כומר ישועי צעיר בשם האב ריקארדו פונטנה (קאסוביץ'), שבא ממשפחה אריסטוקרטית עם קשרים בוותיקן. כאשר מתחילים החיילים הגרמנים לאסוף את היהודים סמוך לקתדרלה של סנט פיטר, מוצאים עצמם ריקארדו וגרשטיין בדרך שאין ממנה חזרה.  "אמן", סרטו החזק ביותר של קוסטה גאברס מזה שנים, ספוג במסורת של "Z" ומותחנים פוליטיים אחרים, שמעלים על סדר היום הציבורי נושאים חשובים ועוטפים אותם בעלילה רווית מתח ורבת תהפוכות. הפעם מנסה הבמאי להבין שתיקת הכנסיה ואת הכשלון של הוותיקן לצאת נגד הפתרון הסופי של היטלר. אומר קוסטה גאברס: "אני חושב שהדבר הטוב ביותר שיכול לקרות לסרט, ובמיוחד לזה, הוא שהוא מעורר דיון. אני לא מאמין שסרטים יכולים לשנות את החברה, למרבה המזל, ואני מקווה שגם לא את בני האדם. אנשים צריכים לראות סרטים, לקרוא ספרים, ולהחליט בעצמם".

דבר הפסיכופט:

סרט חשוב מבחינה היסטורית. מבלי להכנס לאמיתותם של דברים, ידוע כיום כי הכנסיה לא עשתה כלום לעצור את ההשמדה ההמונית של היהודים. קשה מאוד לעשות סרט על השואה שיצליח לגעת והסרט הזה בוחר סיפור ספק צדדי, על מישהו שנקלע בעל כורחו להיות חלק מרכזי במכונת ההשמדה הנאצית, מישהו שמוצג כבעל מצפון שמנסה להלחם ומנסה להעיר את הכנסיה לפעול. דרך הסיפור הצדדי לכאורה, מצליחים להעביר הן את המציאות הנוראית והן להעביר ביקורת ישירה על הכנסיה ובחירתה לעמוד מהצד. הסרט כאמור, אינו כולל המון מראות נוראיים ועדיין מצליחים בצורה סמלית מאוד להעביר את המסרים. שני קטעים ראויים לציון, האחד הוא הקטע בו גרשטיין מגלה ראשונה על תכנית ההשמדה ואפילו עד לה. הדרך בה מגיבים הקצינים שמציצים למקלחות הינה חזקה ותשאר חרוטה בראשכם. הקטע השני הראוי לציון הוא העובדה שמשתמשים ברכבות שנוסעות מלאות וחוזרות ריקות, רכבות שגרשטיין מגלה בשלב מוקדם מאוד מה הן מכילות ואח"כ מהוות סמל שקט אך מזעזע למכונת ההשמדה. סרט חשוב לצפייה ומרתק. משחק נפלא של שני השחקנים הראשיים המהווים אי קטן של אנושיות בתוך כל ההשמדה. גרשטיין שמצד אחד ניסה להלחם בנורא מכל ומצד שני היה בורג חשוב במכונה, יחרט לכם עמוק בראש ובלב. לסיכום, סרט דרמטי, מרגש, מרתק וחשוב. לא לפספס.

ציון: 8.5 מתוך 10    

המלצה על סרט שאפשר לראות - אח סמוי

שודר בYES השבוע ונראה לי כסרט בעל פוטנציאל. אני אוהב מאוד את אדי גריפין שזכור לטובה בתור הסרסור בסרט "הג'יגולו מת מצחוק". אפשר להשיגו גם ב-DVD.

להלן המלצתי

שם הסרט: אח סמוי Undercover Brother

במאי: מלקולם ד. לי

שחקנים: אדי גריפין, כריס קטן, דניס ריצ'ארדס, אונג'ניו אליס, דיוויד צ'אפל, צ'י מקברייד

שנת הפקה: 2002

תקציר הסרט:

פארודיה קומית. אנטון (גריפין) הוא האח הסמוי, חוקר פרטי עם מכנסיים מתרחבים ואפרו, שריד אחרון של תרבות הפאנק השחורה. הוא מצטרף לארגון אפרו-אמריקאי, "האחווה השחורה" על מנת להלחם לשימור כוכם של השחורים כנגד "האיש", נבל אכזר שזומם לשטוף את מוחם של כל השחורים בעולם ולמגר אותם מכל עמדות הכוח. על מנת לעמוד במשימה, אנטון צריך לעמוד במשימה הקשה מכל ולאמץ את דרכיהם ומנהגיהם של הלבנים. כדי לעצור אותו נשלחת השדה הלבנה (ריצ'ארדס) לפתותו.

דבר הפסיכופט:

הסרט הוא פארודיה טיפוסית שנראה כמו  גרסא שחורה של אוסטין פאוארס. אדי גריפין הוא פשוט שחקן מצחיק מטבעו, אבל הסרט יותר שופע בדיחות חזותיות וסלפסטיק מאשר מצליח להצחיק ממש. גם הקריצה לתרבות הפאנק של שנות ה-70, עם הבגדים הצבעוניים, השרוולים המתרחבים והאפרו, מוסיפה הרבה צבע. הניגוד המצחיק בין גריפין עם האפרו שלו ודניז ריצ'ארדס הלבנה הכוסית האולטימטיבית, מספק גם הוא רגעים משעשעים למדי וגם ההקצנה של ההבדלים בין השחורים ללבנים שעליה מבוססת רוב הפארודיה. סרט קליל ובלתי מחייב שבהחלט מספק בידור סביר, אבל אינו מפיל מצחוק. בעיקר לאוהבי הסגנון.

ציון: 6 מתוך 10    

המלצה על סרט - הורג אותי ברכות

מותחן אירוטי שנוי במחלוקת. לא סרט חדש, אפשר כבר לראותו בערוצי הסרטים של הכבלים או הלווין. מסתבר שהסרט הזה מעורר ויכוחים לגבי טיבו, החלטתי להביא את עמדתי.

להלן המלצתי

שם הסרט: הורג אותי ברכות Killing Me Softly

במאי: קייג' צ'ן

שחקנים: הת'ר גרהאם, ג'וזף פיינס, נטשה מקלהון

שנת הפקה: 2002

תקציר הסרט:

אליס (גרהאם) היא מעצבת אתרים שחיה חיי נוחות לא מרגשים עם בן זוגה. מהרגע שבו היא רואה את אדם (פיינס), היא נסחפת למערבולת ארוטית של תשוקה והרפתקנות, ומסכנת הכל על מנת להיות אתו. אך כשפחדים מעברו של אדם מתחילים לצוץ, היא מבינה שהיא לא יודעת כלום כמעט על בעלה ועל עברו. אליס מוצאת את עצמה במצב ביזארי, ממנו היא לא מצליחה להמלט.

דבר הפסיכופט:

כיוון שאני מאמין גדול בשיוך סרט לסגנון, אני רוצה קודם להבהיר שמדובר פה בסרט שאינו מתאמץ להיות הגיוני במיוחד, מאותם סרטים שלא הכל בהם מוסבר, אבל המטרה העיקרית היא ליצור מתח ולהפחיד ובמקרה של הסרט הזה, לתבל את הכל בסצינות אירוטיות. אחרי שהבהרתי את זה, ברור כי אין צורך לקחת את הסרט הזה יותר מדי ברצינות ומבקריו קטלו בעיקר את החוסר הגיון שבו, שלדעתי בין אם הוא מכוון או שלא, מיותר לחפש הסבר לכל דבר שקורה בסרט מעין זה. בעיני מדובר בסרט מותח ומפחיד, לא צפוי (אם כי כשלא מנסים להיות הגיוניים, קשה יותר לצאת צפוי) הכולל סצינות אירוטיות יפות ומטרידות כאחד. החשדות של הדמות המרכזית בבעלה והמסתורין, נבנים היטב והסרט מצליח לדעתי אפילו להפחיד לפרקים. לסיכום, מותחן קלאסי לראות בבית בשעות הלילה, סרט טוב לבוא אליו בלי ציפיות, בלי יותר מדי ביקורת ופשוט להסחף למתח שאותו הוא דווקא בונה היטב. בנוסף, מי שאוהב קטעים אירוטיים גם יבוא על סיפוקו.

ציון: 7.5 מתוך 10    

המלצה על סרט - באהבה אין חוקים

קומדיה מדוברת ביותר בכיכובם של ג'ק ניקולסון ודיאן קיטון הותיקים. עוסקת גם באהבה בגיל יותר מופלג...

מציג בקולנוע אבל ניתן להשיג כבר גם בDVD !!!

להלן המלצתי

שם הסרט: באהבה אין חוקים Somthing's Gotta Give

במאית: ננסי מאיירס

שחקנים: ג'ק ניקולסון, דיאן קיטון, אמנדה פיט, קיאנו ריבס, פרנסס מקדורמנד

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

הארי סנבורן (ג'ק ניקולסון) הוא פלייבוי מזדקן, שכובש את לבן של נשים צעירות ממנו משך ארבעים שנותיו האחרונות. הפעם הוא מעלה בחכתו את מרלין (אמנדה פיט), הצעירה ממנו בכמה עשורים, שיכלה בקלות גם להיות בתו. במהלך מה שאמור להיות סופשבוע רומנטי בין השניים בבית החוף של אמה של מרלין, הארי חש בכאבים בחזה ורופא נזעק למקום. עד מהרה, מוצא עצמו הארי מרותק למיטה, נתון לטיפולה של אמה של מרלין, אריקה ברי (דיאן קיטון, שזכתה על תפקידה בסרט בפרס 'גלובוס הזהב'). ברי היא גרושה ניו-יורקית בת גילו של הארי, ולמרות שבתחילה היא מפגינה חוסר שביעות רצון מהצורך לטפל בגבר הזה שהגיע לביתה, השניים מוצאים עצמם מתקרבים אחד לשני בהדרגה, עד שהארי מפתח כאבים מסוג אחר בחזה - רומנטיים. אלא שבשל אופיו ה'פרפרי', הארי מהסס ולא מצליח לגבש את עצמו, ולתוך אותה נקודת היסוס נכנס הרופא הצעיר והמקסים של הארי (קיאנו ריבס) שלא מפחד לנסות ולהתקרב לאריקה המבוגרת ממנו, ולתת לה את החום והאהבה לה היא ראויה.

דבר הפסיכופט:

קומדיה רומנטית על אהבה בגיל מבוגר, על גבר שוביניסט רודף שמלות (רק של נשים מתחת גיל 30) שנתקל בעל כורחו באישה בת גילו, אישה מקסימה, מצחיקה ואינטילגנטית ששוברת לו את המסוכמות לפיהן הוא חי את חייו. הסרט אמנם אינו קורע מצחוק אך בהחלט כולל לא מעט קטעים משעשעים ושנונים. יש לסרט חשיבות גם במסר שהוא מעביר על האהבה בסיבוב שני, על האהבה בגיל מתקדם. כמו בכל סרט על היחסים בין המינים, הסרט כולל גם לא מעט קלישאות ולכן לא תמיד מרגיש אמין. אין ספק שהתפקידים תפורים על ג'ק ניקולסון ודיאן קיטון כמו כפפה. והרבה מהבדיחות מבוססות על המימיקה שלהם הסרט אמנם לא יפיל אתכם לרצפה מצחוק, אך הוא בהחלט משעש, מנעים את הזמן ויכול להוות אופציה קלילה לצפייה, אם כי לצערי הסרט ארוך מדי לפרקים ובעיקר קצת צפוי. מצד שני זה אופייני מאוד לקומדיות רומנטיות. לסיכום, קומדיה רומנטית קלאסית ומהנה לראות בבית בDVD. לא סרט מדהים, אך בהחלט הולם לבילוי בלתי מחייב.

ציון: 7 מתוך 10