אי המלצה על סרט חדש - קפה וסיגריות

סרטו החדש והיומרני של ג'ים ג'ארמוש, שצולם כולו בשחור לבן, הגיע השבוע לבתי הקולנוע. בנוסף, אפשר להשיגו בספריות הDVD בגרסא מתורגמת לאנגלית.

להלן ביקורתי

שם הסרט: קפה וסיגריות Coffee and Cigarettes

במאי: ג'ים ג'ארמוש

שחקנים: רוברטו בניני, סטיב בושמי, איגי פופ, טום ווייטס, קייט בלאנשט, אלפרד מולינה, ביל מאריי, הווייט סטרייפס, ג'ואי וסינק לי, סטיבן רייט, GZA וRZA (וו טאנג קלאן)

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

הבמאי הניו-יורקי העצמאי, ג'ים ג'ארמוש יצר במהלך הקריירה שלו סדרה של סרטים קצרים בשם  "קפה וסיגריות", הסרטים הפגישו אומנים שונים, שנהלו שיחה בבית קפה תוך כדי עישון ושתייה קפה. לצד הסרטים הקצרים ג'ארמוש ביים סרטים איכותיים בעלי אופי ייחודי ביניהם: "זרים", "נרדפי החוק", "מונית לילה" ו"גוסט דוג". בסרטו האחרון הוא חוזר אל אותם סרטים קצרים שביים בעברו. "קפה וסיגריות" מכיל 11 אפיזודות קצרות, המפגישות אותנו עם גלרייה אקלקטית ומרתקת של דמויות ייחודיות. לכל אחת מהדמויות ניתנת ההזדמנות לשתות קפה לעשן סיגריה ולנהל שיחה משעשעת וחכמה סביב מאפרה עמוסה בדלי סיגריות. הסרט השתתף בפסטיבלי הקולנוע של טורונטו, ונציה וירושלים.

דבר הפסיכופט:

ג'ים ג'ארמוש נחשב לבמאי ייחודי מאוד, בעיקר בגלל שסרטיו מסוגננים מאוד ושונים מהקולנוע המיינסטרימי. זה גם הקנה לו מעריצים רבים. בין סרטיו אפשר למנות את "נרדפי החוק" ואת "גוסט דוג, דרכו של סמוראי" המסוגנן והנוגה. הסרט "קפה וסיגריות", התפתח במשך המון שנים מאז שנת 1986, בה הוציא ג'רמוש את השיחה הראשונה מהסרט הזה, בסרט קצר בן 6 דקות בכיכובם של רוברטו בניני וסטיבן רייט. ב1989 יצאה אפיזודה נוספת (עם סטיב בושמי) כסרט קצר ולאחר מכן פעם שלישית בשנת 1993 בכיכובם של הזמרים איגי פופ וטום ווייטס. הרעיון נבנה לאורך השנים, כשאחת לכמה זמן הוא מוסיף עוד אפיזודה, עד הוצאתו של הסרט הנ"ל. סרט זה מהווה אסופה של כל האפיזודות, אוסף של שיחות קצרות, תוך כדי שתיית קפה ועישון סיגריות. בין כל הקטעים עובר לו הומור ציני ושחור והשיחות הבנאליות לכאורה, אמורות להעביר את המשמעות שמאחורי סיטואציות היום יום שלנו. אין לי הרבה בשורות טובות לגבי הסרט הזה. כנראה שמעמדו המיוחד של ג'ארמוש הביא את כל המפורסמים להשתתף בסרטו ומצד שני כל אחד מהם בסה"כ השתתף בשיחה קצרה ובנאלית בת עד 10 דקות. הסרט הזה הוא כולל בדיוק את מה שתיארתי, שיחות בנאליות וקצרות שרבות מהן לא רק נערכות תוך עישון ושתיית קפה, אלא גם מדברות על עישון ושתיית קפה. הצילום בשחור-לבן של הסרט, שללא ספק מוסיף לסרט ויזואליות מאוד מוקפדת, מסוגננת ומרשימה, רק מחזק את תחושת השעמום והמלנכוליות. גם אם זה חלק מהמסר, הסרט מצליח בעיקר בזה, לשעמם ולדכא את הצופים. את כל המסרים וההומור שלו, סביר שתפספסו כשעינייכן תתחלנה להיות יותר ויותר כבדות. בתור סרט קצר בן 6 דקות, חלק מהקטעים עוד יכולים להצליח, בעיקר זה בכיכובה של קייט בלאנשט. בתור חבילה בת שעה וחצי זה פשוט יותר מדי. יש לי תחושה שזה מסוג הסרטים שמבקרים ירגישו חובה לאהוב. דעתי האישית היא, שעם כל הכבוד לג'ארמוש שאת סרטו "גוסט דוג: דרכו של סמוראי" אהבתי מאוד, עדיף שתחסכו מעצמכם את הסבל ותוותרו על הסרט הזה.

ציון: 3 מתוך 10   

המלצה חמה על סרט חדש - ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים

סרט ההמשך המדובר לסרט "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" משנת 2001, שהיה סרט הפולחן של הרווקות. שני הסרטים מבוססים על סדרת הנובלות של הלן פילדינג. ברור כי סרט המשך לסרט כל כך מצליח, מביא עימו המון ציפיות ואני מודה שחששתי מנפילה למלכודת סרטי ההמשך...

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים

              Bridget Jones: The Edge of Reason

במאי: ביבן קידרון

שחקנים: רנה זלווגר, יו גרנט, קולין פירת', שירלי הנדרסון, ג'ים ברודבנט, ג'מה ג'ונס

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

סרט ההמשך ממשיך מהמקום שבו עזבנו את ברידג'ט, בזרועותיו של מארק דארסי. ארבעה שבועות חלפו להם וברידג'ט מאושרת מהעובדה שיש לה מערכת יחסים קבועה. אבל דברים לא יכולים לגמרי להסתדר עבור ברידג'ט והאובססיה שלה לגבי יחסים גורמת לה לחפש דברים שליליים בבן זוגה, מה שמחמיר עוד יותר כאשר הוא מתחיל לעבוד עם עוזרת יפהפיה ומוכשרת בשם רבקה. כאילו הבעיות שברידג'ט ממציאה אינן מספיקות, דניאל קליבר (יו גרנט), רודף הנשים חסר השובע, שהיה הבוס והמאהב שלה בסרט הראשון ויריבו המושבע של מארק דארסי, חוזר גם הוא לתמונה. האם ברידג'ט תצליח למצוא שלווה ביחסייה וכיצד ייגמר המאבק הישן בין דארסי לקליבר, את זה תצטרכו לראות בסרט.

דבר הפסיכופט:

הסרט הראשון "יומנה של ברידג'ט ג'ונס", הפך לסרט פולחן של ממש, בעיקר עבור בחורות רווקות, שהזדהו עם המסרים הפמיניסטיים החזקים של הסרט הראשון ועם הגיבורה השמנמנה והמצחיקה שבסה"כ רצתה למצוא אהבה וקשר משמעותי, כמו כולנו. סרט ההמשך, מתחיל מהנקודה בה הסרט הקודם הסתיים, נקודה בה סופסוף ברידג'ט מצאה אהבה ונמצאת בקשר משמעותי עם מארק דארסי. כמובן שבהתאם לדמותה המיוחדת והאובססיבית, ברידג'ט מגלה, שלמרות שזו הייתה משאלת ליבה העיקרית, להחזיק קשר לאורך זמן, זה דבר קשה לא פחות. אין ספק שדמותה המיוחדת, הטיפשית והמשעשעת של ברדיג'ט ג'ונס נוגעת ללב גם היום ולא פלא שרנה זלווגר שמחה להיכנס שוב, לתחתוניה הגדולים של ברידג'ט ג'ונס ואף להעלות במשקלה 15 ק"ג בשביל התפקיד. רנה זלווגר עושה פה שוב את התפקיד שהפך אותה למפורסמת, בצורה נפלאה ונראה כי לא פחות מאשר רנה זלווגר היא ברידג'ט ג'ונס, ברידג'ט ג'ונס היא רנה זלווגר. התחושה הכללית היא, שרנה זלווגר מביאה את מטענה האישי ואישיותה המקסימה לתפקיד. מלבד רנה זלווגר, יו גרנט, וקולין פירת' שחזרו כמובן לסרט ההמשך, כל השחקנים מהסרט הראשון, כולל החברים המופרעים של ברידג'ט, המשפחה שלה והבוס בעבודתה החדשה חוזרים לסרט הזה, מה שעוזר לסרט הזה לרכב על הצלחת הסרט הראשון. ההומור המיוחד של ברידג'ט ג'ונס וצורת ההסתכלות המיוחדת שלה על החיים בכלל ועל יחסים ואהבה בפרט, הם הבסיס גם לסרט השני. הסרט מביא איתו הומור נפלא, רומנטיות קיטשית, עלילה מוצלחת ופסקול נפלא של ביצועים מחודשים לשירי אהבה מפורסמים. כל המרכיבים הנ"ל, לא רק משחזרים את ההצלחה של הסרט הראשון, אלא גם מזכירים מאוד עוד סרט רומנטי נפלא, "נוטינג היל". אין בסרט הזה שום דבר חדש, שום דבר שלא ראינו בסרט הראשון או בסרטים רומנטיים בשנים האחרונות ועדיין מדובר באחד הסרטים הטובים ביותר שיצאו בשנים האחרונות בז'אנר הזה. בעוד סרטים כאלו נוטים להתדרדר לתחושת מתיקות מוגזמת, הסרט הזה, בעזרת ההומור הנפלא שלו, מצליח לעסוק ברומנטיקה מבלי להפוך לדביק מדי. לא פשוט לעשות סרט המשך לסרט מצליח ומשמעותי עבור נשים רבות, כמו הסרט הראשון. סרט ההמשך אולי לא מעביר את מסריו, בצורה בוטה כל כך כמו בסרט הראשון, אבל הוא נותן הצצה מיוחדת על יחסי זוגיות ומהווה המשך מוצלח לסרט הראשון. לסיכום, הקסם המיוחד של ברידג'ט ג'ונס, התסריט הפשוט והטוב, הקאסט המעולה, רנה זלווגר הנפלאה, הפסקול הרומנטי המשלים ובעיקר ההומור המיוחד, מספקים הנאה צרופה. תנו לעצמכם להסחף לכמעט שעתיים של צחוק, התרגשות והמון רומנטיקה. מומלץ בחום.

ציון: 8.5 מתוך 10    

המלצה על סרט, ואכזבה בצידה - תפוס ת'כריש

איכשהו בגלל הנסיעה לחו"ל הפסדתי את הסרט כשהוא רק יצא ולמרות שאני מת על הסרטים האלו, רק עכשיו יצא לי לראותו.

להלן המלצתי

שם הסרט: תפוס ת'כריש Shark Tale

במאי: ביבו ברגרון, ויקי ג'אנסון

דיבוב: וויל סמית', ג'ק בלאק, אנג'לינה ג'ולי, רנה זלווגר, מרטין סקרוסזה, פיטר פאלק

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

אוסקר (וויל סמית') הוא דג קטן ופטפטן שחולם בגדול. הוא כל הזמן מחפש דרכים להתעשר בצורה מהירה והחלום שלו לגור היכן שעשירי הריף גרים. חברתו הטובה אנג'י (רנה זלווגר) היא היחידה שמאמינה בו והיא מצילה אותו שוב ושוב מהצרות אליהן הוא נקלע בגלל פזיזותו. החיים בריף אינם פשוטים והם נמצאים באיום מתמיד של הכרישים. בעולם הכרישים גם כן מתחילות צרות, כאשר אחד מבניו של הדון (רוברט דה נירו), לני (ג'ק בלאק), מץגלה ככריש שאין בו את תאוות הרצח שיש לכל הכרישים. הדון מתבייש בבנו ומבקש מבנו השני פרנקי, ללמד את לני כיצד להרוג בכל מחיר. במהלך השיעור נתקלים הכרישים דווקא באוסקר ששוב הסתבך בגלל כל הרעיונות המשוגעים שלו ובעקבות המפגש הזה, פרנקי נהרג ואוסקר "לוקח על עצמו" את הריגתו. מכאן הדרך למעלה קצרה ואוסקר מוכתר כשומר הריף ומכונה "שוחט הכרישים". כיצד ייגמר המאבק בין הכרישים לשוכני הריף?, את זה תצטרכו לחכות ולראות בסרט.

דבר הפסיכופט:

סרטי האנימציה הפכו בשנים האחרונות למושכי קהל גדולים, בעיקר לאור העובדה שהם פונים לגדולים כקטנים, בגלל הצבעוניות המושכת שלהם, השיפור הטכנולוגי, העלילות הנוגעות ללב ובגלל שכנראה בכל אחד ואחד מאיתנו עדיין שוכן לו ילד. אי אפשר שלא להשוות את הסרט הזה, לסרט המצליח "מוצאים את נמו" ויש בהחלט תחושה שלא במקרה, שוב מדובר בעלילה שמתרחשת כולה בעולם התת-ימי. האם יש פה ניסיון לרכב על הצלחתו של "מוצאים את נמו"? על זה תענו בעצמכם. כמו רוב סרטי האנימציה, גם הסרט הזה עוסק בעולם אחר, שמסמל את החברה האנושית. כמו בכל סרטי האנימציה, המסרים מותאמים לילדים ומדובר במסרים מאוד פשוטים וישירים כמו קבלת האחר, הבדלי המעמדות, חשיבות הכסף ועוד. גם בסרט הזה, המון מהבדיחות מבוססות על המרת הדברים האנושיים לחברה התת-ימית והעיר שנבנית על הריף כוללת המון מחוות לדברים שמוכרים לכולנו, כמו למשל העובדה שהיא דומה מאוד לטיימס סקוור. הבעיה של הסרט הזה, שהוא לא מצליח ליצור עלילה מרגשת באמת כמו שלמשל הסרט "מוצאים את נמו" הצליח ליצור. בנוסף, המסרים שהסרט מעביר, אותם מסרים פשוטים שיש בכל סרטי האנימציה, מועברים בצורה ברורה מדי ולכן גם מרגישים כמה הם קלישאיים. נכון שהמסרים בסרטי האנימציה תמיד פשוטים וקלישאיים, אבל בדרך כלל הם מועברים בצורה יותר עדינה, כזו שלא תגרום להרגיש בה ולכן גם לא תעורר התנגדות. הדמויות הראשיות, בדומה לסרט "עבודת נמלים" (ANTZ), מבוססות על השחקן המפורסם שמדובב אותן. אוסקר לדוגמא דומה מאוד לוויל סמית' ומרבה לדבר כמו ראפר, רוברט דה-נירו גם כן מלוהק בגלל דמותו לגלם את הסנדק, ראש המאפיה של הכרישים ואנג'לינה ג'ולי בתפקיד האישה (דגה) המפתה. עוד הברקה נפלאה היא שני שומרי הראש, המדוזות שהפכו בסרט לתקליטני רגאיי. הסרט כולל מספר רגעים משעשעים ומספק בידור קליל, בעיקר בגלל האנימציה הממוחשבת היפהפיה והצבעוניות שלו, הבעיה היא שהעלילה שלו פשוט אינה מספיק טובה והוא מאבד את אותו הקסם המיוחד, שגרם לסרטי האנימציה של השנים האחרונות להצליח. לסיכום, סרט אנימציה קליל, חביב ומשעשע לפרקים, המתאים לבילוי קליל עם הילדים. רצוי מאוד להנמיך ציפיות לפני הצפייה.

ציון: 7 מתוך 10    

אי המלצה על סרט - רידיק - המסע מתחיל

סרט המשך לסרט האימה המעולה, בכיכובו של וין דיזל, "פיץ' בלאק", שיצא לאקרנים בשנת 2000. הסרט השני אמור לעזור לנו להכיר את דמותו של רידיק. הסרט הגיע לא מזמן בDVD בגרסא מתורגמת לאנגלית.

להלן ביקורתי

שם הסרט: רידיק - המסע מתחיל The Chronicles of Riddick

במאי: דיוויד טוואהי

שחקנים: וין דיזל, ג'ודי דנץ, טנדי ניוטון

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

סרט המשך ללהיט "פיץ' בלאק" משנת 2000. וין דיזל חוזר בתפקיד רידיק, הרוצח השכיר.

צבא הנקרומונגרס מתפשטים במהירות מכוכב לכוכב ולא משאירים אחריהם ניצולים. מנהיגתה של תרבות אידיאלית ושקטה הנמצאת בסכנה מחליטה לגרור לתוך התסבוכת את רידיק. היא עושה זאת מחוסר ברירה - לפעמים הדרך היחידה לעצור רוע מהסוג הזה היא באמצעות רוע מסוג אחר. רידיק שרק רוצה שיניחו לו לשוב לכוכב הלכת שבו התחבא משכירי חרב, מוצא עצמו לפתע נלחם נגד צבא שלם. .

דבר הפסיכופט:

בעוד הסרט הראשון "פיץ' בלאק", הצליח ליצור אימה של ממש, בסרט משובח בו האוייב היה מסתורי ואכזרי גם יחד. הסרט השני הוא סרט מדע בדיוני שגרתי למדי, עמוס אקשן ועתיר פעלולים. שום זכר לא נשאר מאותה אימה ומאותו סיפור פשוט אבל אפקטיבי שראינו בסרט הראשון. הפעם נראה כי התאימו את הסרט למידות שריריו של וין דיזל וניסו להרשים עם כמה שיותר קטעי פעולה. אמנם העיצוב העתידני בסרט מרשים מאוד, אמנם חלק מקטעי האקשן טובים, אבל בסה"כ יש תחושה של עלילה מטומטמת ומבולבלת ובעיקר של נסיון להכניס שוב ושוב קטעי אקשן, עד כדי כך שאפילו הקטעים האלו נראים מאולצים ולא ממוצים עד תום. עוד לא מספיקים לסיים קרב אחד ולהתקדם בעלילה וכבר מתחיל הקרב הבא. הדמויות עצמן שטוחות מאוד, כולל זו של רידיק. למרות שמדובר בסרט המשך אנו לא מבינים יותר מבסרט הראשון, את דמותו המסקרנת של רידיק, שבהחלט מהווה בסיס טוב להתפתחות, עם ראיית הלילה המיוחדת שלו. מי שרוצה לראות עוד ועוד קטעי אקשן, אולי יסתפק בסרט הזה, אבל מי שרוצה שתהיה עלילה ועניין, לא ימצא את זה בסרט. אפילו יחסית לעלילות של סרטי פעלולים, שבדרך כלל אינן מורכבות או מעניינות מדי, הסרט הזה נראה נחות. אחרי סרט מצליח כמו "פיץ בלאק", היה מצופה שלפחות ישחזרו את הסגנון ואת האימה שהסרט ההוא זרה בהצלחה. לכל הדברים המיוחדים שהיו בסרט ההוא, אין כאמור כל זכר כאן. לסיכום, סרט אקשן בדיוני, עם עלילה מבולבלת, עם המון פעלולים וקרבות, אבל התוצאה עלובה למדי, מאולצת ומשעממת. סרט מיותר.

ציון: 4 מתוך 10  

המלצה על סרט שאפשר לראות - הנוסע

סרטו החדש של מייקל מאן בו מככב טום קרוז בתפקיד הרע, הלא כל כך אופייני לו. שמעתי עליו כל כך הרבה דברים טובים שחיכיתי מאוד לראותו.

להלן המלצתי

שם הסרט: הנוסע Collateral

במאי: מייקל מאן

שחקנים: טום קרוז, ג'יימי פוקס, ג'דה פינקט סמית', מארק רופאלו, פיטר ברג, חוויאר ברדם, דבי מזאר, ג'ייסון סתאת'ם

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

מקס (ג'יימי פוקס) הוא נהג מונית. למקס יש חלומות גדולים לפתוח חברת לימוזינות משלו והוא מספר לעצמו ולסובבים אותו שהוא עובד בתור נהג מונית כעבודה זמנית, אך הוא כבר נוהג במונית במשך שתים עשרה שנה. אנשים רבים נכנסים למונית שלו בכל יום והוא מנהל איתם לעיתים שיחות חולין מנומסות, אך הוא אינו זוכר אותם מהרגע שהם יוצאים מהמונית. את הלילה שבו וינסנט (טום קרוז) נכנס למונית שלו הוא לעולם לא יישכח. וינסנט נכנס למונית של מקס ומציע לו להיות הנהג שלו לכל הלילה, תמורת סכום כסף גדול ומקס עושה את הטעות של חייו כשהוא מתפתה ומסכים. בהדרגה הוא מגלה כי וינסנט הוא רוצח שכיר, שאמור לעשות מספר חיסולים בלילה אחד ושהוא ייאלץ להסיע אותו ממשימה למשימה. כיצד יתמודד מקס עם העובדה שנכפה עליו לשתף פעולה עם שרשרת רציחות? האם המשימה תושלם מבלי שהמשטרה תעלה על עקבותיהם ?

דבר הפסיכופט:

משום מה במספר מקומות התייחסו לסרט כאל סרט פעולה, ולדעתי הדבר רחוק מלהיות נכון. הסרט הוא מותחן מאוד אינטימי. אמנם קצב ההתרחשות, כיאה לסרטי מתח הוא קצבי לפרקים, אך הסרט מתמקד יותר במערכת ה"אינטימית", המיוחדת במינה, שנוצרת בין נהג המונית ובין הרוצח השכיר. יש אמנם מספר קטעי אקשן, אך הם ממש אינם תופסים חלק מרכזי בסרט. רוב הסרט אנחנו נמצאים עם שניהם במונית ועדים לשיחות ולאינטרקציה שנוצרת ביניהם. הסרט יכול להיות מסמך חברתי מעניין על מצבי לחץ ועימות בין ערכים מנוגדים, על ההתנהגות של אדם עם ערכים חיוביים שכופים עליו להשתתף במסע רציחות. הכוח הגדול של הסרט הזה הוא בתסריט המיוחד ובדיאלוגים המשמעותיים שנוצרים בין שני הגיבורים (טום קרוז, ג'יימי פוקס), ששניהם אגב משחקים נפלא בסרט הזה. עוד אציין לטובה את הפסקול הנפלא ואת העובדה שהסרט מצולם במצלמת וידאו דיגיטלי מה שמוסיף למראה המחוספס, התזזיתי והמנוכר של הסרט. זוהי בחירה טובה בהחלט. דרך המסע ההזוי, שנכפה על נהג המונית ודרך אותן שיחות, מועברות גם תובנות שונות על העולם, על החברה האמריקאית, על ערכים של טוב ורע ובעיקר על הניכור של החיים במרחב האורבני. הבדידות של נהג המונית, היא רק סמל לבדידותו של האדם בחברה המנוכרת. הרחובות הריקים בשעות הלילה והניסיון הדי נואש של גיבור הסרט, נהג המונית, ליצור קשרים ארעיים כל כך עם לקוחותיו לוקחים גם הם חלק במסר זה. לצערי, הקשר הזה בין הגיבורים וכל המסרים שעומדים מאחוריו, אינם מצליחים להחזיק את הסרט על גבם למרות שהם מעניינים. העלילה של הסרט פשוטה למדי וממצה את עצמה בשלב די מוקדם בעיקר לאור העובדה שחציו הראשון של הסרט איטי, נמרח ודי משעמם. בהמשך, כאשר המתח עולה ונוסף גם אקשן, הסרט מתרומם מעט, אך זה מעט מדי ומאוחר מדי. אהבתי את מערכת היחסים המיוחדת והדיאלוגים המשמעותיים, הרבה פחות אהבתי את הסרט בכללותו שהוא מותחן שגרתי ולא מספיק מעניין.  מי שאוהב את הסרטים האינטימיים שעוסקים במערכות יחסים מורכבות, ימצא עניין בסרט הזה, אך לדעתי הקהל הרחב (ואני בתוכו) יתאכזב ממנו, בעיקר מי שיצפה לסרט אקשן. עדיין, יש מספיק דברים מיוחדים בסרט הזה (טום קרוז בשיער מאפיר ? ג'יימי פוקס שלוקח הפסקה מלהיות בדרן לא משעשע ?) על מנת לראותו. לסיכום, למרות שבבסיסו של הסרט עומדת מערכת יחסים מעניינת, התוצאה לא מספיק מחודדת והסרט משעמם לפרקים. עדיין מדובר בסרט מקורי, שאני ממליץ לראות לכשיגיע בDVD.

ציון: 6.5 מתוך 10    

המלצה על סרט שאפשר לראות - נשים מושלמות

על הסרט הזה דווקא שמעתי דברים רעים לפני הצפיה. למרות זאת הוא נראה לי מספיק מעניין בשביל שאבדוק אותו. הוא יצא ממש לאחרונה בDVD עם תרגום לאנגלית.

להלן המלצתי

שם הסרט: נשים מושלמות The Stepford Wives

במאי: פרנק אוז

שחקנים: ניקול קידמן, מתיו ברודריק, בט מידלר, כריסטופר ווקן, גלן קלוז, ג'ון לוביץ, פיית' היל

שנת הפקה: 2004

תקציר הסרט:

משהו לא בסדר בעירייה האמריקאית המנומנמת סטפורד, בואכה מדינת קונטיקט. הנשים המקומיות פשוט... מושלמות מדי. המטבח תמיד מצוחצח, הן לעולם תהיינה מוכנות ומזומנות ליחסי מים בריאים וממושכים, והן תמיד נראות כאילו שהוציאו אותן מסדרת טלוויזיה משפחתית וקיטשית מאמצע שנות השמונים – מגוהצות, מעומלנות ובעיקר מחויכות. הגברים, בינתיים, נראים תמיד שמחים ושבעי רצון מהאישה שלצידם, ובזמן שהנשים מתאספות מדי בוקר לספא היומי שלהן, הגברים מארגנים אספות חברתיות משל עצמם. לתוך כל זה נכנסת ג'ואנה אברהרט (ניקול קידמן), נשיאה מצליחה של רשת טלוויזיה גדולה, שאחרי שורה של אירועים אישיים מזעזעים סובלת מהתמוטטות עצבים. זה מספיק בשביל בעלה, וולטר (מתיו ברודריק), להעביר אותה באופן מיידי מהמולת היום יום השוצפת והקוצפת של מנהטן, לעירייה המתקדמת והמאוד מודרנית למראה – סטפורד. בהגיעה למקום, פוגשת אברהרט בנשות סטפורד החינניות, ומייד מתעורר חשדה שמשהו כאן אינה כשורה. חוסר יכולתה לחדור מבעד למעטה האטימות שמעל נשים מושלמות אלו מביא אותה להתחבר דווקא עם בובי מרקוביץ' (בט מידלר), סופרת יהודייה מקומית ואלכוהוליסטית בגמילה. יחד הן מנסות להבין כיצד הנשים בסטפורד נהיו מושלמות כל כך ודומות כל כך.

דבר הפסיכופט:

הסרט הוא גרסא חדשה לסרט אימה בשם דומה, משנת 1975. להבדיל מהסרט ההוא, הסרט הזה הוא קומדיה שחורה ומאוד צינית שמעבירה מסרים על מספר נושאים חברתיים: על יחסי גברים ונשים, על ההתמכרות לעבודה, על לחץ חברתי ועוד. ניקול קידמן הנפלאה בתפקיד הראשי עוברת בקיצוניות מהעולם המלחיץ של ניהול רשת טלוויזיה ועשיית תכניות מרושעות במיוחד, לפסטורליה המושלמת של סטפורד בו כל מה שעל הנשים לעשות זה להיות עקרות בית, לשרת את בעליהן ולנפוש במועדון הכושר והספא המקומי. הסרט לוקח את כל ההתרחשויות, לקיצוניות מתקתקה, שכמעט ומעוררת הקאה. ההליכה הזו לקיצוניות היא גם קסמו של הסרט, שההומור השחור שלו מעביר מסר בעיקר על פמיניזם-שוביניזם ומה שביניהם (יחסים חד-מיניים !?). הסרט מלווה בעיצוב מושלם והקפדה נהדרת על הפרטים שיוצרים עולם אחר שנראה כאילו הוא לקוח מעידן אחר, משנות ה-70 העליזות. בסרט משחקים המון כוכבים גדולים שמצליחים כל אחד ליצור דמות מיוחדת ושונה. אם זה ניקול קידמן הנוירוטית, בט מידלר האקצנטרית המשוגעת, כריסטופר ווקן הקשוח והמסתורי, מתיו ברודריק המהוסס וגלן קלוז הפלסטית והנחושה. הבעיה היחידה של הסרט היא, שאחרי שמבינים את הסגנון, הוא קצת נמרח וחוזר על עצמו ואנו נשארים רק עם נסיונן של הגיבורות להגיע לפשר התעלומה של הנשים המושלמות של סטפורד. חקירה זו לבדה, אינה יכולה להחזיק סרט ואנו נשארים עם סרט בעל הומור שחור וטוב, עם עיצוב נפלא, משעשע לפרקים, אבל לא יותר מאשר חביב. עם סוללת שחקנים כזו וסיפור שיש לו בסיס קומי טוב, אפשר היה לצפות ליותר. מי שמה שמתואר פה מעניין בעיניו, בהחלט יכול להעביר אחה"צ קליל עם הסרט הזה ולהנות. לא מדובר בסרט גדול, אבל זהו בהחלט סרט שונה מאוד ממה שאנו רגילים לראות ולכן גם שווה צפיה.

ציון: 6.5 מתוך 10