אי המלצה על סרט - פרשת מאהוני

סרט חדש למדי, אשר לא הגיע לבתי הקולנוע ושודר גם בYES השבוע

להלן ביקורתי

שם הסרט: פרשת מאהוני Owning Mahony

במאי: ריצ'ארד קביטניובסקי

שחקנים: פיליפ סימור הופמן, מיני דרייבר, ג'ון הארט

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

בריאן מאהוני (פיליפ סימור הופמן), היה כוכב עולה בבנק האימפריאלי למסחר בקנדה. כבר בגיל 24 הוא מונה לסגן מנהל בסניף שנמצא בליבו של המרכז הפיננסי של טורונטו. חבריו לעבודה רואים בו אדם מכור לעבודתו, לקוחותיו ראו בו אדם קשוב ורציני שתמיד מוכן לעזור, חבריו ראו בו אדם שקט אך משעשע שאהב לראות ספורט בטלוויזיה ולחברתו הוא נראה כאדם ביישן. אף אחד לא הכיר א תהצד האחר של בריאן מאהוני, הצד שהתמכר להימורים בצורה קיצונית, הצד שמעל במו ידיו את אחת המעילות הגדולות ביותר בתולדות קנדה, מעל 10 מיליון דולר בשנה וחצי.

דבר הפסיכופט:

הסרט מבוסס על סיפור אמיתי ומראה בצורה טובה כיצד אדם שמתמכר להימורים פועל. הסרט מתאר את הקלות בה אפשר לגנוב כסף מבנק, את האמצעים שנוקטים בעלי קזינו בכדי להוציא כסף מאנשים ובקטע החזק ביותר בסרט, כיצד הבנק נוהג בצורה דומה עם לקוחות עשירים. הבעיה היא שמעבר לסיפור אין בסרט הזה הרבה. דרמה די נמרחת ודי משמימה. בעיקר מאכזב ששחקן מוערך כמו פיליפ סימור הופמן בחר סרט כזה משעמם אם כי הוא וג'ון הארט עושים עבודה טובה. מומלץ לוותר, למרות שיש משהו בעובדה שזהו סיפור אמיתי.

ציון: 4 מתוך 10  

אי המלצה על סרט - הופ ספרינגס

סרט חדש, קומדיה רומנטית שטרם הגיעה לארץ. השם בעברית עדיין לא נקבע.

להלן ביקורתי

שם הסרט: הופ ספרינגס Hope Springs

במאי: מרק הרמן

שחקנים: קולין פירת', הת'ר גרהאם, מיני דרייבר

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

אמן פורטרטים אנגלי (קולין פירת'), שלבו נשבר לאחר שארוסתו (מיני דרייבר) זורקת אותו, מחליט לסוע לקצה השני לארה"ב ובוחר בעיירה קטנה ושכוחת אל בשם הופ (תקווה) בוורמונט. בעלת המוטל בו הוא משתכן מנסה לעודד אותו ומכירה לו בחורה מקומית בשם מנדי (הת'ר גרהאם). בעוד יחסיו עם מנדי מתפתחים, מופיעה ארוסתו בעיירה בכדי לחפש אחריו.

דבר הפסיכופט:

קומדיה קלילה כנוצה. הבעיה היא שסרטים מהסוג הזה צריכים סיפור טוב בכדי להחזיק מעמד והסרט הזה פשוט אינו מעניין מספיק. שום דבר שלא ראינו קודם, כמעט ולא מצחיק וגם הסיפור הרומנטי צפוי ואינו נוגע ללב. בקיצור, די מיותר

ציון: 4 מתוך 10  

המלצה חמה על סרט - הכוכבים של שלומי

כולם מדברים לאחרונה על הסרט הישראלי הזה. אמנם הוא קצת נפל בצילו של הסרט האסונות של נינה, שאת דעתי עליו כבר אמרתי פה, אבל עכשיו הוא מגיע גם לספריות הוידאו.

להלן המלצתי החמה

שם הסרט: הכוכבים של שלומי

במאי: שמי זרחין

שחקנים: אושרי כהן, איה קורן, אסתי זקהיים, אריה אליאס, אלברט אילוז, יונתן רוזן, יגאל נאור, אסי כהן, רותם אבוהב

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

שלומי (אושרי כהן)דואג לכולם. הוא מאכיל את סבא שלו (אריה אליאס), רוחץ אותו ומקשיב לזכרונותיו הבדויים ממלחמת העולם השניה. הוא מזכיר לאחיו הגדול (יונתן רוזן) לקחת את התרופות בזמן, הוא מרגיע את אמו העצבנית (אסתי זקהיים) ומתווך בינה ובין אביו ההיפוכונדר (אלברט אילוז) שסולק מהבית לאחר שבגד בה. הוא מטפל בתאומים של אחותו הגדולה (רותם אבוהב) ודואג שתחזור כל פעם מחדש אל בעלה (אסי כהן) שלא מצליח להבדיל בין התינוקות הזהים...  ובעיקר דואג שלומי לשמח את כולם בבישול המאכלים האהובים עליהם. שלומי יודע - הם יאכלו ויירגעו. כולם חושבים ששלומי דיסלקט וגרוע בלימודים ואף אחד לא רואה שבפנים יש נער מיוחד במינו. חייו משתנים מקצה לקצה בעקבות כניסת שתי דמויות לחייו. הדמות הראשונה היא השכנה החדשה שלהם רונה (איה קורן), נערה שעזבה את ביתה ועוסקת באובססיביות בצמחים שלה. שלומי מתאהב בה מיד מעל הראש. הדמות השניה היא מנהל בית הספר (יגאל נאור), שבעזרת המורה למתמטיקה מגלה את כשרונו של שלומי ומחליט שיש צורך לטפח אותו.

דבר הפסיכופט:

סרט מרגש, מצחיק, דרמה-קומית מעולה. יש סרטים שאין צורך להסביר לגביהם יותר מדי, שהם פשוט מוצלחים בגלל הסיפור המצויין שלהם. "הכוכבים של שלומי" הוא סרט כזה. סיפור נוגע ללב שפשוט סוחב את הסרט, מתובל בדיאלוגים טובים ומצחיקים, דמויות מגוונות ומשחק מצויין בעיקר של אושרי כהן, אסתי זקהיים ואיה קורן. דמותו של הסבא, שמגולם ע"י אריה אליאס הותיק, פשוט שובת לב וגונבת את ההצגה. בכלל הליהוק מצויין והדמויות פשוט תפורות על השחקנים שנבחרו. הסרט עצמו די פשוט, ההומור אינו מתוחכם מיד אבל זה מה שיפה בסרט. הוא לא מתיימר גבוה מדי אלא פשוט נותן סיפור טוב ששובה את הצופים. האווירה של הישוב הקטן, של המשפחה המטורפת, של הדמויות שכל אחת שונה ומרתקת, של הבית ספר והיחסים בין הבנים והבנות. סביר להניח שאחרי הסרט הזה, נערים רבים רצו לשדרג את יחסיהם עם חברותיהם. המצאת מטבע לשון, היא דוגמא מעולה לכמה התסריט בסרט הזה מעולה. הדבר היחידי שקצת שבר את ההתרחשות היא הסוף המסודר מדי. אבל שוב, לדעתי זה לא צורם משום שזה חלק מחוסר היומרנות של הסרט. אז הוא גם קצת קיטשי בסופו וזה לא רע בכלל. גם המסר לגבי ילד שכולם לא הבינו אותו, לא טרחו לבדוק מה בדיוק הולך בתוך ראשו, הוא יפה וחשוב. לסיכום, אחרי צפיה בסרט הזה, אני מוחה על ההתעלמות ממנו בטקס האוסקר הישראלי, הוא הזוכה שלי בפרס הסרט הישראלי של השנה. סרט טוב בהרבה מהסרט "האסונות של נינה", שכנראה בגלל שהוא לא יומרני, לא פלצני, לא אמנותי מספיק, נחשב לפחות טוב ממנו. לגבי זה אני אומר: סיפור טוב, תסריט טוב, קהל שלא מפסיק לשבח (לעומת הדעות החלוקות לגבי "האסונות של נינה"), כל אלו מדברים בעד עצמם. לא לפספס, סרט נפלא.

ציון: 9 מתוך 10     

המלצה על סרט - חייל מצטיין

לא סרט חדש, אבל עקב סלידתי מגו'אקין פניקס ראיתי אותו רק עכשיו, למרות ששמעתי עליו רק דברים טובים.

להלן המלצתי

שם הסרט: חייל מצטיין Buffalo Soldiers

במאי: גרגור ג'ורדון

שחקנים: ג'ואקין פניקס, אד האריס, אנה פאקווין, סקוט גלן

שנת הפקה: 2001

תקציר הסרט:

1989, חומת ברלין עומדת ליפול והעולם מתקרב לסדר חדש.  אבל מחוץ לשטוטגרט, בבסיס הצבאי האמריקאי ע"ש תיאודור רוזוולט, עומד החייל ריי אלווד (ג'ואקין פניקס), מחיל האספקה, בפני שינוי קיצוני בחייו. אלווד הצליח להפוך את תפקידו כמזכיר יחידת האספקה לעסק מכניס, ביום הוא עובד בתפקידו הצבאי, תחת פיקודו של קצין חסר ישע (אד האריס), ובזמנו הפנוי הוא מוכר לגרמנים אבקות ניקוי ומוצרים אחרים, ומזקק הרואין לרשת מכירת הסמים של מפקד המשטרה הצבאית. ליחידה מגיע מפקד חדש (סקוט גלן), המחליט לקחת את העניינים לידיים. אלווד בטוח שהוא יוכל להתמודד גם עם המפקד החדש. הוא מתחיל לנהל רומן עם בתו של המפקד (אנה פאקווין), למגינת ליבו של אביה, ומסתבך עם כלי נשק גנובים, בשווי 5 מיליון דולר, עם אשתו הקנאית של מפקדו, עם סוחר סמים טורקי ובעיקר עם מפקד ללא מעצורים, השונא אותו שנאת מוות. האם יצליח אלווד להתגבר על המפקד הנמרץ? האם יחזרו עסקיו לפרוח? ומה עושים החיילים האמריקאים המשועממים על אדמת גרמניה בזמנם החופשי?  סאטירה חריפה על הצבא האמריקאי, על פי ספרו של רוברט אוקונר.

דבר הפסיכופט:

סאטירה נוקבת על הצבא האמריקאי ומשימות ה"שמירה" על השלום. אחרי הסרט הזה, סבון ניקוי כללי יראה לכם שונה בתכליתו. חייל ערמומי במיוחד שבונה לעצמו צבא של תחמנים ומקים אימפריה, שכל תפקידה הוא לעשות כסף בכל דרך אפשרית ובדרך גם להפיג לו את השעמום. ריי אלווד הוא חייל מצטיין בצבא השנור. ההווי המיוחד של החיילים בבסיס, הבוס הלא יוצלח, הרומן המתפתח עם בתו של המפקד ובכלל כל הדמויות וההתרחשויות הן מיוחדות. אין צורך להכביר במילים, פשוט סרט מעניין, סיפור טוב שעשוי בצורה טובה, יותר מזה לא צריך. כדאי לראות.

ציון: 8 מתוך 10    

אי המלצה על סרט - פאן פאן לה טוליפ

חדש בקולנוע - חדש בקולנוע - חדש בקולנוע

סרט חדש בכיכובה של פנלופה קרוז

להלן ביקורתי

שם הסרט: פאן פאן לה טוליפ Fanfan La Tulipe

במאי: ג'רארד קראוזיק

שחקנים: פנלופה קרוז, וינסנט פרז

שנת הפקה: 2003

ארץ הפקה: צרפת

תקציר הסרט:

פאן פאן לה טוליפ (וינסנט פרז) הוא לוחם פשוט, רודף נשים, שחי בצרפת של המאה ה-18.  הזדמנות חייו ניכרת לכאורה בדרכו כאשר הוא פוגש בסמל המגייס חיילים לצבא צרפת ובבתו הצועניה והיפה אדאלין לה פרנצ'יז (פנלופה קרוז). אדאלין מצליחה לגייס את פאן פאן לצבא המלך המלך לואי ה-15, כאשר היא מפברקת חיזיון עתידי, בה היא מראה לו כי אם יעשה זאת יזכה בבנותיו של המלך.

דבר הפסיכופט:

עיבוד מחודש לסרט משנת 1952. סרט צרפתי שהוא קומדיית הרפתקאות רומנטית. הבעיה היא שהוא כל כך דבילי שאני לא מבין מה חשב לעצמו מי שהפיק סרט כזה. נכון זהו לא סרט מזיק, אבל גם אין בו כלום. קומדיה קלילה וריקנית, לא משעשעת במיוחד, אלא אם כן מדובר בלצחוק על הסרט. מיותר, מומלץ לוותר.

ציון: 3 מתוך 10  

המלצה על סרט שאפשר לראות - אבודים בטוקיו

חדש בקולנוע - חדש בקולנוע - חדש בקולנוע

סרטה החדש והמדובר של סופיה קופולה, שמועמד לפרס גלובוס הזהב וכנראה יהיה גם מועמד במספר קטגוריות באוסקר הקרוב. המבקרים הכתירו את הסרט הזה כאחד הסרטים הטובים של השנה, דבר שגרם לי לרצות מאוד לראותו.

להלן המלצתי

שם הסרט: אבודים בטוקיו Lost in Translation

במאית: סופיה קופולה

שחקנים: ביל מוריי, סקרלט ג'והנסון, ג'ובאני ריביסי, אנה פאריס

שנת הפקה: 2003

תקציר הסרט:

שרלוט (סקרלט ג'והנסן) היא צעירה אמריקאית נשואה בשנות ה-20 המוקדמות לחייה, שבדיוק סיימה לימודי פילוסופיה באוניברסיטת ייל היוקרתית.  בעלה, ג'ון (ג'ובאני ריביסי) הוא צלם שאפתן שלא ממש מעריך את מה שיש לו בין הידיים. הוא סוחב איתה עמו לשבוע בטוקיו, שם הוא נוטש אותה במלון לטובת סדרת צילומים שהוא עורך באזור. בוב (ביל מאריי) הוא כוכב קולנוע שחוק, שימיו הגדולים כבר מזמן מאחוריו. בשנות ה-50 לחייו יש לו אישה וילדים, אולם הוא אינו מרוצה מהחיים, ומסתובב כשמלנכוליה קשה נסוכה על פניו. הצעת עבודה רווחית לפרסומת טלוויזיה לוויסקי מביאה אותו לטוקיו, שם הוא מתארח באותו מלון כמו שרלוט. כשהם נפגשים, נוצרת ביניהם חברות הדוקה, והם יוצאים יחד למסע ברחבי טוקיו, שם הם נקשרים לנופיה המרהיבים של העיר, ומגלים כי הם בערך דוברי האנגלית האמריקאיים היחידים בטווח הנראה לעין. המסע שלהם הוא מסע של חושים, רגשות ותחושות, בעודם מחפשים, ביחד ולבד, אחר נפשם האבודה בין כל הזרים... ומוצאים האחד את השנייה. כשהמסע מתקרב לסיום, הם צריכים להיפרד; אך האם מדובר בהכרח?

דבר הפסיכופט:

סרט משובח מבחינה קולנועית אך משעמם למדי. מצד אחד אין ספק שכל המרכיבים הקולנועיים מעניינים, המשחק של ביל מוריי וסקרלט ג'והנסון מדהים וזיכה את שניהם במועמדות לגלובוס הזהב, התסריט והבימוי רגישים במיוחד וזיכו גם הם את סופיה קופולה במועמדויות לגלובוס הזהב, הצילום יפה במיוחד ומעביר את זוהר העיר. סביר להניח שרובם יהיו מועמדים גם לאוסקר. הבעיה היא שכל התצריף האמנותי הנ"ל יוצר סרט שכמעט ולא מתקדם לשום מקום וסביר להניח שלמרות שרוב המבקרים משבחים, הקהל ישתעמם ברובו. הסרט מצליח להעביר בצורה רגישה במיוחד שני נושאים עיקריים: האחד הוא התנגשות התרבות בין האמריקאים והיפנים, אשר מתוארת בצורה משעשעת בעיקר בחלקו הראשון של הסרט. הנושא השני הוא הספק חברות, ספק שותפות גורל (ספק עוד כמה דברים), שנוצרת בין בוב ושרלוט. הדיאלוגים מאוד מועטים, אבל חזקים וישירים והרוב מועבר לנו בשתיקות ובפעולות של הדמויות. החברות המיוחדת שנמפתחת בין השניים היא אמיתית מאוד ומרגשת. הם עוזרים האחד לשני להתמודד עם מצב הרוח המיואש בו כל אחד נמצא, כל אחד מסיבה שונה. בדיוק כמו שמו של הסרט, אשר באנגלית משמעותו "אבודים במעבר" (ולא בתרגום !), הדמויות אכן תקועות במצב מעבר, בתקופת מעבר ובמקרה של בוב גם בגיל מעבר והסרט עוסק בדיוק במפגש זה בין שתי דמויות שנמצאות במצב מעבר. מכל הנ"ל, ברור כי מבחינה קולנועית הסרט טוב ומקורי, אך חשוב להבין גם שזה כל מה שיש בסרט, תהליך נפשי וכי כמעט אין עלילה מעבר. סביר להניח שרבים לא יאהבו בגלל זה את הסרט, לאורך כל הסרט מחכים שיקרה משהו גדול, אבל זה לא בא. אגב, זה גם לא אמור לבוא. הסרט הזה מיוחד, בעיקר בקצב האיטי שלו, בצורה המיוחדת שאנו מתוודעים לעיר ולקשר שנבנה בין הדמויות. המצב של הדמויות מועבר לנו גם ע"י המצב הנפשי שהסרט משרה על הצופים.

האם ללכת ? מי שמה שמתואר פה נשמע לו קוסם, שירוץ, לאחרים אני ממליץ להמנע אבל לראותו בעתיד בDVD. אני אישית חשבתי שזה סרט נחמד, לא יותר מזה. אין בו מספיק תוכן לטעמי על מנת להיות מעולה.

ציון: 6.5 מתוך 10