חלק I:
כמו שלא אהבתי את הסרט פארק היורה (לא את הראשון ולא את השני...) ככה אני גם לא אוהד במיוחד את הידידה (או ידיד, קשה לבדוק מלמטה, אז נלך לפי השפה העברית שאותה למדנו לאהוב) החדשה שיש לי בדירה- לטאה, או בשמה הפרטי "סממית".
אם הייתי בן 12 עוד הייתי קונה את השטות של "זה מביא מזל", אבל מבחינתי הרבה לפני שהמפלצת הקטנה תביא מזל היא תביא לי את הסעיף. ביום הראשון שקלטתי אותה בדירה היא היתה בחדר שלי- יש דברים יותר נעימים בחיים, אני מוכרח לומר. לא רק שהיא היתה בחדר שלי אלא גם שאט-אט (זאת אומרת, כל פעם שלא הייתי נוכח בחדר היא הדליקה מנועים ואז כיבתה אותם כאשר נכנסתי) היא התמקמה מעל המיטה שלי ואם לא יכולתי לסבול את הנוכחות שלה באופן כללי להתמודד איתה מעל המיטה שלי... זה כבר עבר את גבול הסיבולת המנטאלית שלי ויצאתי מהחדר מגרד בראש ופגוע פסיכולוגית- נשבע שאני לא עומד לישון הלילה ואולי אפילו כל השבוע, כמה זמן שיקח לה לזוז משם (נראה מי ישבר ראשון).
לשמחתי היא נשברה קודם (כיאה ליצור שממוקם הרבה מתחת בסולם האבולוציה) והיא החלה לנוע ויצאה מהחדר מאידך גיסא היא עברה לתקוף את הסלון, משאירה מאחוריה שובל רירי דוחה כמו השותף שלי. הערב והלילה השני חלפו בשקט יחסי- נוכחות של לטאה בשטח פתוח רחב כמו המטבח וכל עוד היא לא מעל הראש שלי בזמן שאני ישן אני יכול לסבול. אני גם יכולתי לסבול את הנוכחות שלה בחדר הממ"ד (מיקומה בערב השלישי) איפה שמונחים הבגדים שלי מתוך הנחה שלטאות כאלו אף פעם לא מוצאות את עצמן מטיילות על הרצפה (ואם כן אז אני בבעיה אז אל תוכיחו אותי אחרת) אולם שום דבר לא הכין אותי למה שהתרחש לפני כחצי שעה:
בעודי מטיל את מימי, באמת רגע קטן של אושר ביום עמוס ומעייף זה, פתאום אני קולט אותה על הקיר מולי. הכלבה (או הלטאה) הקטנה תפסה אותי עם המכנסיים למטה- נינוח, לא מוכן ולא ערוך למתקפה, בחדר קטן ומחניק. זינקתי במיידית מחוץ לשירותים ומיהרתי לסיים את מה שהתחלתי בשירותים השניים (של השותף).
זו היתה הכרזת מלחמה: החיילים קפצו מעל הגדר, הטנקים החלו לשעוט, הדגל הונף...
חלק II:
חברים שלי אמרו לי שסממית (אמנם לא מביאה מזל טוב או רע) מחסלת כל מיני ג'וקים בבית. אני מוצא את זה קשה לקבל לאור העובדה שעד היום כל הג'וקים שהיו לנו בבית מאיזושהי סיבה נמצאו שכובים מתים על הרצפה לפני שהם החלו את מסע ההפחדה שלהם בדירה ו(סיבה יותר חשובה) אין לנו ג'וקים בדירה נכון לעכשיו ומכאן ששירותי הסממית לא מבוקשים ואף לא רצויים. אני תוהה אם אפשר לפקסס לאיזו מועצת סממיות פקס לביטול עסקה או שירות או אולי להשאיר להם מעטפה מאחורי פתח ה"תלת פאזי" שממנו הם תמיד מגיחות...
חלק III:
מאז שאנחנו ילדים קטנים מחנכים אותנו שסממיות מביאות מזל טוב וג'וקים הם סתם חארות ומכאן שלכל אדם יש איזה 1000 שיטות לחסל ג'וק מסכן ואפילו לא אחת להיפתר מסממית. אני למשל ער לשלוש שיטות לחיסול ג'וקים, לפחות שאני זוכר עכשיו:
1- טרור כימי: בהחלט השיטה האהובה עליי- רק צריך חומר K700 (או איזשהו K), הרבה זמן חופשי וידע בסיסי בתורת הגזים. אמנם בעבר לקח לי 2/3 בקבוש של K700 על מנת לחסל ג'וק אחד אבל הסיפוק בידיעה שהאבולוציה הביאה אותך למצב שאתה יכול לחסל את הגו'ק הזה מבלי להתמודד איתו בכוח הזרוע מספקת משהו. חוץ מזה שאם הוא תוקף אותך בשירותים אז אתה רשאי להתענג עליו מפרפר.
2- בליסטיקה: לפעמים זוהי מכת המחץ שמגיעה אחרי הטרור הכימי אולם לעיתים קרובות היא ננקטת עצמאית. אם אינכם מסוגלים להתמודד עם ג'וקים בקפא"פ אולי תעדיפו לעבור לקרב ארוך טווח, כל מה שאתם צריכים זו נעל catterpillar טובה ויכולת דיוק של טייס קרב. זרקו את הנעל על הג'וק בתנועה קשטית. הג'וק לא ידע מאיפה זה בא לו- הוא פתאום ימעך. עדיף שתוודאו הריגה לאחר מכן על ידי דריכה ודריכה מחודשת על הנעל.
3- האימא ההיסטרית: אם הג'וק נמצא באיזור בעייתי מבחינה גיאוגרפית כלומר שאינכם מסוגלים לנצח אותו בליסטית וגם לא כימית (אתם לא תרססו את השירותים כי אז לא יהיה לכם איפה...) אתם מזעיקים את צבא השחרור שנקרא גם "אימא היסטרית" שלרוב תגיח עם נעל מצו'קמקת בזעקות אמוק משולבות בצרחות אימא וקללות "כוס אימא שלך" היא תחסל את הג'וק הזה בסיכול ממוקד קטן נפגעים.
אבל לסממית... גור נישט מיט נישטס.
