מי שראה את "שמש ניצחית בראש צלול" והיה מספיק אינטיליגנטי בשביל לראות שמדובר ביצירת מופת, פשוט מוכרח (אם הייתי ילדה בת 14 ה'מוכרח' היה לובש צבעים של סגול רדיואקטיבי ומקבל פונט 72) היה לראות כבר את "אדפטשיין" - לי יצא לראות אותו רק אתמול כי אני אדיוט. הסרט הוא לא הסרט הכי טוב שתראו וזאת מכיוון שלצערינו זו הפואנטה של הסרט (מגלים אותה רק באמצע, כאשר השחקן הראשי יושב ומשוחח עם מר מקי על כך שבתסריט שלו לא קורה שום דבר...) אבל חייבים להוריד את הכובע בפני צ'ארלי קאופמן - בין התסריטאים הבודדים ששמם מוכר כפי ששמם של בימאים מוכרים.
קאופמן גאון במה שהוא עושה - התסריטים שלו (שמש ניצחית בראש צלול, וידויים של מוח מסוכן, להיות ג'ון מלקוביץ' ואדפשטיין) שברו את כל מוסכמות כתיבת התסריטים והציבו רף תחכום עלילתי שלא נראה כמותו, כל פעם מחדש. התסריטים שלו מיוחדים ואינטיליגנטים, הרעיונות שלו מבריקים בחריפותם והכתיבה שלו מעלפת.
אם סורקין הוא מלך התסריטאים למסך הקטן עבורי אז קאופמן הוא המלך במסך הגדול.
שניהם יהודים, כבר אמרתי?!
